פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/thread?rep=115959
ח.ג (יום ראשון, 11/05/2008 שעה 13:57)

פונה כפר ליד גבעת עדה

פוצצו 40 בתים. 4 ערבים נהרגו

אתמול ב-‏9 בבוקר חדרו אנשי מגן לכפר הערבי קאניר, בואדי ערה, למזרח מגבעת עדה. אנשי הכפר גילו התנגדות, אבל אחר קרב קצר, שבו נהרגו 4 ערבים, פינו יתר תושבי הכפר את המקום. פוצצו 25 בתים גדולים ו-‏15 בתים קטנים. כן פוצצו טחנת-קמח וכמה בארות. ב-‏11 הפך הכפר לחורבה. אנשינו שבו בשלום לבסיסם.

(ידיעה שהופיעה בעמוד האחורי של ''הארץ'',10.5.48. ההדגשה כאן, ובכל הידיעות שלהלן, במקור)

* * *

בין אם ברחו, גורשו או שוכנעו על-ידי מנהיגיהם להתפנות זמנית עד לכיבושה מחדש של הארץ; בין אם היתה זו תופעת לוואי של המלחמה או תוצאה של תוכנית מכוונת לטיהור אתני – על עובדה אחת אין ויכוח: במהלך 1948 התרוקנו מאות יישובים בארץ-ישראל מתושביהם, ומאות אלפי בני-אדם הפכו לפליטים.

לעיתונות העברית היו די סיפורים דרמטיים לסקר באותה שנה. ובכל זאת, תנועת הגירה מבוהלת של מאות אלפי בני-אדם אינה יכולה להיעלם מאמצעי תקשורת של מדינה, גם אם זו רק ''מדינה בדרך'', גם אם המהגרים שייכים לצד האויב במלחמת אזרחים, גם אם הכתבים והעורכים מוטים.

ואמנם, סיפור היווצרות בעיית הפליטים הערבים והתרסקות החברה הפלסטינית בישראל הופיע בעיתונות העברית בזמן אמת. בקטן, בעמודים האחוריים, ממקורות זרים, בסיומן של ידיעות על נצחונות יהודיים, תוך מסגור חד-כיווני, ללא אזכור של פשעי מלחמה. אבל הסיפור הופיע. להלן תמציתו.

מפאת כמות החומר ומגבלות הכתבה העיתונאית, נבדקו לצורך כתבה זו גליונות ''הארץ'' (מספטמבר 47') ו''דבר'' (מינואר 48') בלבד, ורק עד סוף דצמבר 1948 (כל תאריך שיצוין להלן ואינו כולל את ציון השנה הוא מ-‏48'). בהחלט ייתכן שבעיתונים אחרים מהתקופה, דוגמת ''חירות'' או ''קול העם'', הסיפור שסופר היה אחר.

משיחות שערכנו לקראת הכנת כתבה זו עם בני מוריס, מחבר המחקר החלוצי ''לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים'', ועם אנשי עמותת זוכרות, הפועלת להנצחת הנכבה בישראל, עלה כי עד היום לא נעשה כל מחקר על האופן שבו סיקרה העיתונות העברית את בעיית הפליטים הפלסטינים בעת היווצרותה. הנה, אם כן, גישוש ראשון בכיוון, שאולי יהווה בסיס למחקרים עתידיים.

להמשך

http://www.faz.co.il/thread?rep=116009
העובדה שהיו 650,000 פליטים ערבים ידועה ולא מוכחשת
משיב כהלכה (יום שני, 12/05/2008 שעה 8:33)
בתשובה לח.ג

הויכוח הוא אם היה ''טיהור אתני'' או היתה בריחה מקומית של ערבים כמו שאורי אבנרי תיאר היטב (ויש גם עדויות שמנהיגים מקומיים עודדו את בריחתם).

מרגע שהחלה בריחת ערבים לא היה כל אינטרס ישראלי לעצור אותם. אלא להיפך. אינני רואה בזה דבר לא תקין, כי בסופו של דבר ההיפרדות הזאת היתה נכונה אז כמו שהיא נכונה היום. במקביל לעזיבת 650,000 הערבים, הגיעו ארצה כ-‏800,000 יהודים ממדינות ערב ולפיכך עלינו לטעון שיש מקום לרדת מעניין ה''שיבה'' ולפתור את בעיות כל הפליטים במקומות מושבם היום. זה הכי קל, הכי פשוט והכי זול.

כל משחק פוליטי בענייני הפליטים, ה''נכבה'', ''זכות השיבה'' פוגע בהשגת השלום. לכן זה נכון לטעון שמי שפוגע יותר בסיכויי השלום הם חוקי השמאל הקיצוני בארץ. ובכך אינני מתכוון לטעון שאקדמאים לא יעסקו במחקר ההיסטורי, אלא רק שתוצאותיו לא צריכות להשפיע על הפתרון של המצב כפי שהוא היום.
http://www.faz.co.il/thread?rep=116027
פינו ולא פונו
סתם אחד (יום שני, 12/05/2008 שעה 18:27)
בתשובה לח.ג

אותו הכפר ליד גבעת עדה מבטא את מה שקרה באמת.
היה קרב, הלוחמים הערבים גילו התנגדות, חיילי צה''ל (לא מצויין במקור, אבל המאי 1948 כבר יש צה''ל) עשו כיבוש בשטח בנוי שבמהלכו נהרגו 4 ערבים. בעקבות הכיבוש, הערבים פינו את הכפר ולאחר מכן פוצצו הבתים, בתי העסק והבאר. אני מניח שהרס הכפר היה במטרה למנוע מהם לחזור ולאלץ את צה''ל לכבוש את הכפר שנית.

הסיפור הזה נשמע די סביר וראוי, ולמיטב ידיעתי את המלחמה, וידיעתי רבה עד מאוד, רוב הכפרים הערביים שנכבשו נכבשו באותה מתכונת פחות או יותר. אפילו בדיר יאסין הסיפור היה דומה, וקטל חלק מהתושבים היה תוך כדי המהלך הצבאי של הכיבוש.
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.