|
ברור לגמרי כי שימוש מגמתי בציטטות מטרתו לשרת אינטרסים ולא לברר את העובדות לאשורן. מצד שני, לעיתים קרובות זה קל למצוא ב''עבודות'' כאלו את הסתירות ולכן להסיק מסקנות הפוכות ממה שהכתבן התכוון.
----
אינני מכיר את כתב העת ואת מכתבו של ליכטנברג. אבל קראתי על טענות של ''חלוצים'' על התנאים הקשים בקיבוצי העלייה שם הם המתינו, והכינו את עצמם, לעלייה (דליה עופר, ''דרך בים'', 1988, עמ' 22). יהודה בראגינסקי (''עם חותר אל חוף'') שהשקיע כ-14 שנים מחייו בשליחות ההעפלה, מספר על אירגון אניות ההעפלה הראשונות בחציה השני של שנת 1934. גם הוא מספר לא מעט על גורלם של החלוצים בהמתנה לעלייה.
ההמתנה הארוכה של שנים בתנאים קשים (גם רעב) לרשיונות (סרטיפיקטים) המיוחלים היתה גורלם של רבים. חלק מהם לא זכו להגיע לארץ וניספו בתופת. היו מקרים שהתנועות החלוציות אירגנו ''קיבוצים'' כאלה לצעירים גם בזמן הכיבוש הנאצי. אחיו של צבי גיל התחבר לקיבוץ כזה כל עוד זה היה אפשרי.
שוב תודה. |
תודה לך על המידע
