  
  
  
|
 |
|
||
  אדון ספירו מוזמן להציג אסמכתא . |
|||
|
|||
לא צריך לדאוג אריה הראיתי את זה - מתחיל בשורה 27 ונגמר אחרי כ 3 דפים אח''כ הגמרא דנה האם מותר ליהודי לשקר כדי להינצל מדין מוות (דין מלכות-) ומביאה לקרא קיצוני שבו ברור שרבי שילה משקר ואינו עושה נכון ואולם אם לא ישקר יעמוד לדין מוות ועל זה המחלוקות רצ''ב וקטע מועתק שמראה שזה בארמית א''ר יוחנן לעולם ישתדל אדם לרוץ לקראת מלכי ישראל ולא לקראת מלכי ישראל בלבד אלא אפי' לקראת מלכי עובדי כוכבים שאם יזכה יבחין בין מלכי ישראל למלכי עובדי כוכבים רב ששת סגי נהור הוה הוו קאזלי כולי עלמא לקבולי אפי מלכא וקם אזל בהדייהו רב ששת אשכחיה ההוא צדוקי אמר ליה חצבי לנהרא כגני לייא אמר ליה תא חזי דידענא טפי מינך חלף גונדא קמייתא כי קא אוושא אמר ליה ההוא צדוקי אתא מלכא אמר ליה רב ששת לא קאתי חלף גונדא תניינא כי קא אוושא אמר ליה ההוא צדוקי השתא קא אתי מלכא אמר ליה רב ששת לא קא אתי מלכא חליף תליתאי כי קא שתקא אמר ליה רב ששת ודאי השתא אתי מלכא אמר ליה ההוא צדוקי מנא לך הא אמר ליה דמלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא דכתיב (מלכים א יט, יא) צא ועמדת בהר לפני ה' והנה ה' עובר ורוח גדולה וחזק מפרק הרים ומשבר סלעים לפני ה' לא ברוח ה' ואחר הרוח רעש לא ברעש ה' ואחר הרעש אש לא באש ה' ואחר האש קול דממה דקה כי אתא מלכא פתח רב ששת וקא מברך ליה אמר ליה ההוא צדוקי למאן דלא חזית ליה קא מברכת ומאי הוי עליה דההוא צדוקי איכא דאמרי חברוהי כחלינהו לעיניה ואיכא דאמרי רב ששת) נתן עיניו בו ונעשה גל של עצמות ר' שילא נגדיה לההוא גברא דבעל מצרית אזל אכל ביה קורצי בי מלכא אמר איכא חד גברא ביהודאי דקא דיין דינא בלא הרמנא דמלכא שדר עליה פריסתקא כי אתא אמרי ליה מה טעמא נגדתיה להאי אמר להו דבא על חמרתא אמרי ליה אית לך סהדי אמר להו אין אתא אליהו אדמי ליה כאיניש ואסהיד אמרי ליה אי הכי בר קטלא הוא אמר להו אנן מיומא דגלינן מארעין לית לן רשותא למקטל אתון מאי דבעיתון עבידו ביה עד דמעייני ביה בדינא פתח ר' שילא ואמר (דברי הימים א כט, יא) לך ה' הגדולה והגבורה וגו' אמרי ליה מאי קאמרת אמר להו הכי קאמינא בריך רחמנא דיהיב מלכותא בארעא כעין מלכותא דרקיעא ויהב לכו שולטנא ורחמי דינא אמרו חביבא עליה יקרא דמלכותא כולי האי יהבי ליה קולפא אמרו ליה דון דינא כי הוה נפיק אמר ליה ההוא גברא עביד רחמנא ניסא לשקרי הכי אמר ליה רשע לאו חמרי איקרו דכתיב (יחזקאל כג, כ) אשר בשר חמורים בשרם חזייה דקאזיל למימרא להו דקרינהו חמרי אמר האי רודף הוא והתורה אמרה אם בא להרגך השכם להרגו מחייה בקולפא וקטליה אמר הואיל ואתעביד לי ניסא בהאי קרא דרשינא ליה לך ה' הגדולה זו מעשה בראשית וכן הוא אומר (איוב ט, י) עושה גדולות עד אין חקר והגבורה זו יציאת מצרים שנאמר (שמות יד, לא) וירא ישראל את היד הגדולה וגו' והתפארת זו חמה ולבנה שיעמדו לו ליהושע שנאמר (יהושע י, יג) וידום השמש וירח עמד וגו' והנצח זו מפלתה של רומי וכן הוא אומר (ישעיהו סג, ג) ויז נצחם על בגדי וגו' וההוד זו מלחמת נחלי ארנון שנאמר (במדבר כא, יד) על כן יאמר בספר מלחמות ה' את והב בסופה וגו' כי כל בשמים ובארץ זו מלחמת סיסרא שנאמר (שופטים ה, כ) מן שמים נלחמו הכוכבים ממסלותם וגו' לך ה' הממלכה זו מלחמת עמלק וכן הוא אומר (שמות יז, טז) כי יד על כס יה והמתנשא זו מלחמת גוג ומגוג וכן הוא אומר (יחזקאל לח, ג) הנני אליך גוג נשיא ראש משך ותובל לכל לראש אמר. רב חנן בר רבא אמר ר' יוחנן אפילו ריש גרגיתא מן שמיא מנו ליה במתניתא תנא משמיה דרבי עקיבא לך ה' הגדולה זו קריעת ים סוף והגבורה זו מכת בכורות והתפארת זו מתן תורה והנצח זו ירושלים וההוד זו בית המקדש: ואח''כ צריך לראות את הגמרא והשאלות , דוגמא אחרת נותן ספירו משפט רבי שמעון בן יוחאי פסק: ''אתם [היהודים] קרויין אדם ואין הגויים קרויין אדם זה המקור המלא תניא וכן היה ר' שמעון בר יוחאי אומר, קברי עובדי כוכבים אינן מטמאין באהל, שנאמר: ''ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם'' (יחזקאל לד,לא) אתם קרויין אדם ואין העובדי כוכבים קרויין אדם(מדובר על טומאת אוהל- ולא דבר אחר) מעניין שלא שאלת את עצמך הלא אותה גמרה אומרת חביב אדם שנברה בצלם הכיצד?-ישנה סתירה ראה תוספות יום טוב והרמבם ולהלן מקצת דבריו חביב אדם שנברא בצלם חבה יתירה וכו' שנאמר ''בצלם אלהים עשה את האדם'' - ...ובכל אדם אמר ר' עקיבא. וכמו שהוא הראיה שממנו הביא, שהוא נאמר לבני נח לא לבני ישראל לבדם. ורצה ר''ע לזכות את כל אדם, אף לבני נח... ומעתה אני תמה למה זה רחקה הדרך מן המפרשים ולא רצו ללכת בה, לפרש דברי ר''ע שאמר מאמרו כלפי כל אדם, כי אם לישראל בלבד. ונסמכו במאמרם ז''ל: אתם קרויים אדם וכו'. והרי זה דרש על דרש. ובזה נכנסו בדוחק עניין הצלם ובפירוש הכתוב שהביא לראיה. אבל בעיני זו הדרך דרך סלולה ומרווחת, כי בא ר''ע להישיר לכל באי עולם ... להמשיך לבם אל רצון קונם וחפץ צורם, יזכרם לטובה. ושהם חביבים שנבראו בצלם .... כי זאת תורת האדם לעשות חוקי אלוהים ומשפטיו מצד אשר הוא צווה, כדברי הרמב''ם דהואיל שחבבו לבראו בצלמו, לכן מוטל עליו לעשות רצון קונו ...ולבני נח אמר ר''ע דבריו הללו | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| ד''א לידיע כללית |
|||
|
|||
גוי ועובד כוכבים(עכו''מ- עובדי כוכבים ומזלות) הם שני מושגים שונים בתכלית מי שלוקח פסוק על עובדי כוכבים ומעביר את זה לגויים הוא נוכל | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי