|
רוב ערביי ארץ ישראל המערבית היו מהגירות ערביות חדשות, חלקן מהמאה ה-19 (כמו למשל הסודאנים בשנות ה-30 של המאה ה-19) ומשבטי עבר הירדן שהתפצלו וחלקם עברו לגדה המערבית של ארץ ישראל, בין אם בחיפוש אחר מקורות חיים ומרחב מחייה ובין אם בהזמנה של הכובש התורכי.
אחרי מלחמת העולם הראשונה התעצמה ההגירה הערבית לארץ ישראל המערבית בחיפוש אחרי עבודות מזדמנות שיצרו הן שלטון הכיבוש הבריטי והן ההתנחלות הציונית. בעוד שהבריטים מיינו את היהודים שעלו ארצה במדיניות של כמות ואיכות כח אדם, רהי שלערבים הם נתנו להיכנס חופשי.
היום כמעט ואין פליטים ערבים מארץ ישראל, כי רובם מתו. ב-1948 היו כ-630-650 אלף פליטים, והיום לפי אונר''א נותר 30 אלף בחיים. בניהם ונכדיהם אינם פליטים. כלומר, החוק הבינ''ל לא מכיר בהם כפליטים, אלא רק האו''ם מגדיר אותם פוליטית כפליטים, כי מבחינת הארגון ומבחינת הערבים זה מכשיר סחיטת כספים אדיר. |
אהבת המולדת
