|
א. אתחיל איתך ברמה העקרונית ואדגיש שהנושא העיקרי שלי איתך הוא השימוש אתה עושה בתרגילים מעולם הדמגוגיה:
א.1 התרגיל הראשון שלך הוא לגרור טענות מדיון לדיון (אל מחוץ להקשר).
א.2 התרגיל השני שלך הוא לבקש אסמכתא, בדיון אליו גררת את הנושא.
א.3 התרגיל השלישי שלך שאתה בכל זאת חוזר על טענות שהופרכו בפתילי דיון אחרים.
כל אחד מהתרגילים האלה הוא מעשה דמגוגי במיוחד כאשר אתה מצרף פרשנות שמתעלמת מהחלקים היותר חשובים של ההקשר. זה זה יהיה מעשה דמגוגי גם אם לא הייתה לך כל כוונת זדון; זה יהיה נכון גם אם לא סילפת או שיקרת.
לכן בהחלט לא מספיק להציג ציטוט מדוייק.
ב. הביטוי ''מי שנוקט בדמגוגיה...'' כשלעצמו אינו הכללה גורפת. מה גם שגם פה אתה מוציא את הביטוי מהקשרו (ראה סעיף א.1 לעיל).
ג. ברמה היותר קונקרטית בהנחה שאתה רוצה להוכיח את צדקתך או שדברי הביקורת שלך נכונים, עליך לותר על שלושת התרגילים; עליך לחזור למקורן של אותן טענות שלי (דרך הקישורים שהצגתי) ולהתייחס קונסטרוקטיבית לביקורת שלי.
ד. בעניין הספר של רילאנדי אתה שוב טועה ובגדול. עצתי לך נסה להתמודד עם טענותי במקורן (סעיף ג). אני באמת מאמין שיש לך יכולת ושאינך זקוק להפיק הודעות ירודות כפי שעושה מיכאל מ. שרון. |
בודאי שצריך לפסול מומים בטיעונים שלך
