  
  
  
|
 |
|
||
  ההסכמה היא עדין מילת המפתח |
|||
|
|||
הטענה שאנשים מבוגרים כביכול לוקחים אחריות על ''אי עמידה בקצב'' אינה תופסת כך גם לגבי הקיבוצים משום שאדם אינו לוקח החלטה אם להיוולד, לעומת זאת, אנשי הקיבוץ בחרו אם להמשיך את קיומו. הטענה שלי היא שקיבוץ אינו יכול להתקיים במתכונתו המקורית בתוך חברה קפיטליסטית משום שאז הוא משועבד לכללים הקפיטליסטים וקיבוץ מיסודו אינו מתאים לכללים כאלו ואינו יכול לשרוד בהם. מכתבי הרצל קראתי רק את ''מדינת היהודים'' ושם לא מצאתי הקשר לטענה הזאת. אם הרצל התכוון לשיתוף פעולה מרצון בין העובדים לבעל העסק הוא מתכוון לבלתי אפשרי בבית עסק שאינו עסק קטן (עסק של שניים שלושה אנשים). מטרתו של בעל העסק היא לגרוף כמה שיותר רווחים-כמו מטרתם של עובדיו. כך נוצרת לה ''מלחמת מעמדות''. ניגוד אינטרסים שאי אפשר לברוח ממנו בשיטה הנוכחית. השיטה שהרצל התכוון אליה בטוח יותר דמוקרטית מהשיטה הנוכחית אך היא לא יכולה להתקיים מאותה סיבה שציינתי. בקשר לאסופת השאלות האחרונות: 1. הסכמה כזאת לא תבוא מצד הממסד הקפיטליסטי או מצד בעלי התאגידים משום שהיא נוגדת את האינטרסים שלהם. לכן ההסכמה חייבת להגיע מ''הרחוב''. המעמד העובד חייב לסגל את המודעות המעמדית כדי שהוא זה שישלוט בשטחו (דמוקרטיה). לכן קיימות קבוצות שמטרתם לשמש כגלגל השיניים המפעיל את העובדים. לנין הגדיר זאת כך: ישנם שלושה גלגלי שיניים. הקטן הוא הרעיון המעמדי-מהפכני, הגלגל האמצעי הוא האנשים שמנסים לקדם את הרעיון (בדרך כלל קבוצה יחסית קטנה של אנשים) והגלגל השלישי הוא המעמד העובד שעליו מוטלת המשימה לקחת בידיים את השלטון. 2. בתור מרקסיסט איני מאמין בזכות קניין הפרט. זכות הקניין אינה אומרת שאסור לך לקנות בית, בגדים או טלוויזיה אלא שאסור לך שיהיה לך בית עסק ובו עובדים הכפופים לך ולהחלטותיך. שיטת הקניין יוצרת ניגוד אינטרסים, התפלגות למעמדות הון, ניצול ופגיעה בחלשים ופערים בין עניים לדתיים. ברגע שהעובדים הם ''הבוסים של עצמם'' כולם ''מרוויחים''. מושג הרווח עצמו נעלם משום שהכסף הנכנס משמש למשכורות העובדים, לרווחתם ולהשקעה במשאבים שונים. כמובן שמושג ה''תחרות'' תופס כאן חלק גדול ועל כך תשובתי הבאה: 3. אם תצייר קריקטורה מציאותית על מושג התחרות כיום אתה יכול לצייר את עשרת התעשיינים הגדולים בישראל על מסלול מרוצים, מתחרים ביניהם, כשבתור הסוס או המרכבה משמשים העובדים. התעשיינים עושים את רווחיהם על גבי העובדים. למעשה, העובדים הם אלו שמייצרים את הרווחים אך לא זוכים לקבל מהם את המגיע להם. התחרות ברעיון המרקסיסטי נעלמת גם היא מאותה סיבה. תחרות גורמת לפגיעה בעובדים כש''התיעלות'' ו''קיצוצים'' משמעותם פיטורים וקיצוצים בתנאי העבודה. כשכל בעל הון מנסה ''לנצח'' בתחרות, הוא מנצל כמה שיותר את הסוס שמוביל אותו. כך, בעזרת כלכלה מתוכננת נכונה ניתן לייצר ללא תחרות, כשהמחיר למוצר נקבע ע''י שעות עבודה, כוח והשקעה במשאבים. קיום, למשל, מחיר ייצור של מוצר מסויים יעלה הרבה יותר כתוצאה מאינטרס הבעלים ליצור לעצמו הון אך כאשר האינטרס הזה יעלה, המחיר יירד אפילו במאות ואלפי אחוזים. 4. החדשנות תעשה במקום העבודה רק אם היא באמת נחוצה. אם טובת הכלל שתיווסף מכונה לעסק, כך יהיה. היוזמה הפרטית כמובן תיעלם והסיבה שבתי עסק יקומו היא שוב, היא הם נחוצים לכלל. אין צורך למשל שחמישה תאגידי בגדים יקומו ויתחרו אחד עם השני על חשבון עובדיהם כאשר יכול לקום תאגיד אחד שייצר לפי הצורך ב''רחוב''. בלי תחרות, בלי אינטרס של רווח ובלי הנחתת מחירים מטורפת. המוטיבציה כיום של עובד למצוא עבודה היא בכדי שיוכל לשרוד. אך במקום העבודה הוא אינו מרוויח לפי מה שהוא מייצר. בחברה בה הוא אכן ירוויח כך, האינטרס שלו לעבוד יגדל מה גם שמעורבותו בחברה (כדרך הדמוקרטיה) תגרום לא להבין את חשיבות עבודתו למען הכלל ולתרומה לחברה ע''י עבודתו. דוגמה מצויינת לחוסר השוויוניות בשיטה הניאו-ליברלית: לכבוד היום הבינלאומי נגד מקדונלד'ס פורסם כי התאגיד הרב-לאומי משקיע שני מיליארד דולר בשנה בפירסום (אם איני טועה נייקי משיגים את מקדונלד'ס). לעומת זאת, בסין עובדים ילדים למען התאגיד בשכר של שני דולר ליום (מה שאפילו בסין נחשב לשכר רעב). הפירסומות בסדר הגודל הזה אינן נחוצות בחברה סוציאליסטית ומטרתן היא רק להודיע לציבור על קיומו של מוצר או של חברה. שני מיליארד דולר של מקדונלד'ס יכלו להגדיל פי כמה וכמה את הזכויות והמשכורות של כל עובדיה בעולם. אם העובדים היו אלו ששולטים בתאגיד, ניהול המשאבים היה משתנה לטובתם ולא לטובת בעל העסק-לו אינטרס שונה משלהם. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| ההסכמה היא עדין מילת המפתח |
|||
|
|||
צר לי אתה לא עונה לשאלה החשובה ביותר איך משיגים הסכמה לרעיון שלך. במקום זה אתה מספר לי את הסיפור על גלגלי השנים של לנין. בעצם אתה קורא לילד בשמו וטוען שהענין הוא מרקסיזם. אבל שוב לא מציג את הקשר בין דמוקרטיה, מרקסיזם וההסכמה. מה שאני מבין מכל זה שאתה טוען שצריך דמוקרטיה בבית העסק ולא מראה או מסביר איך עושים את זה בהסכמה. זו סתירה אחת חשובה שטמונה בדבריך. מרקסיזם אף פעם לא דיבר על לעשות את הדברים בהסכמה או בדרך דמוקרטית. מכאן שאתה עדין לא החלטת מה חשוב יותר דמוקרטיה או מרקסיזם. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ההסכמה היא עדין מילת המפתח |
|||
|
|||
אתה חושב שבכדי לקיים הסכמה לדמוקרטיה בבתי העסק יהיה איזשהו צורך בשכנוע העובדים? איזה עובד יסכים שזכויותיו יהיו משועבדות לבעל העסק שלו? איזה עובד יהיה מוכן ''לתת'' חלק מרווחי עבודה לאיש עסקים? איזה עובד לא ירצה לקחת חלק בהפיכת העסק לדמוקרטי, בניהולו ובלקיחת החלטות בקשר לתפקודו? ההסכמה כבר קיימת בקרב העובדים, הבעיה היא כיצד הופכים את ההסכמה הזאת למציאות? בפנינו עומדים מכשולים חזקים כגון בעל העסק (במישור הצר) ועד מוסדות הון בינלאומיים כמו קרן המטבע וממשלות קפיטליסטיות כמו ארה''ב ובריטניה (במישור הרחב). לקיחת העסק לידי העובדים תעשה אך ורק על ידי התאגדות עובדים, לכן בתי עסק רבים מונעים הקמת איגודים שכאלה ומשחדים ראשי איגודים שכבר קיימים. לא רק שהמרקסיזם דיבר על אפשרות להסכמה, הוא דרש דמוקרטיה. מרקסיזם ודמוקרטיה הם מושגים חופפים. המרקסיזם מדבר על שחרור העובדים מידי המעסיקים והפעלת העסק על ידם באופן דמוקרטי. אפילו הוגו צ'אבז הכריז על דמוקרטיה במפעלים ואתה צריך לקרוא את תגובות הפועלים שמרגישים כאילו יצאו מעבדות לחירות. הם מדווחים על שמחה רבה בלקיחת אחריות על מקום העבודה שלך ועל ביטול הניכור בעבודה שהורגש קודם לכן. לסיכום: ההסכמה קיימת, כעת העובדים צריכים לרכוש את המודעות המעמדית כדי לממש את הרצון שכעת נראה כוזב ומרוחק אך הוא ייתכן במציאות. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ההסכמה היא עדין מילת המפתח |
|||
|
|||
צר לי מאד נמרוד, להגיד שההסכמה קיימת רק צריך לרכוש את המודעות זה כמו להגיד שאין הסכמה. בעולם הגדול בכל מקום שהיה או ישנו נסיון של מרקסיזם לא ממש הוקמה דמוקרטיה במפעלים אלא ''דיקטטורה של בעלי הכוח המרקסיסטי''. לא רק שהמרקסיזם לא דרש דמוקרטיה אלא ניסה לפעול בכוח בכל מקום שהיתה לו הזדמנות. בכל מקום שהמרקסיזם הצליח ''לרכוש'' הסכמה הוא עשה זאת בכוח ולא איפשר לעובדים ''לרכוש'' באופן חופשי את המודעות המעמדית. לכן בעיקרון המרקסיזם לא זכה לראות את העובדים ''רוכשים הכרה מעמדית''. בעיקרון המרקסיזם נכשל בגלל השימוש בכוח. לפי מיטב הבנתי המקום היחידי שבו ''רכשו העובדים את המודעות המעמדית'' וגם מימשו משהו מהדברים להם אתה מטיף היה הקיבוץ. בניגוד למרקסיסטים בעולם הגדול הקיבוץ לעולם לא הכריח את חבריו לקיים ''דמוקרטיה'', או ''לרכוש מודעות מעמדית'' וגם לא אסר על חבריו לעזוב. החופש הזה להסכים או לא, ''לרכוש'' או לא ''מודעות מעמדית'' - ההסכמה - הוא המפתח להצלחת הקיבוץ. הוא גם המפתח לכך שרבים השקיעו חלק מחייהם בהשתתפות רצונית, ב''הסכמה'' במעשה הקיבוצי. אבל החופש הזה הוא גם המפתח להבנת העובדה שהקיבוץ הוא מיעוט שבמיעוט גם במקום שהוא הכי הצליח - ישראל. ------ יש כמובן גם מקומות אחרים בעולם בהם התקיימו ומתקיימות קומונות ''מרצון''. אלא שהמעט שאני מכיר על מחקרו של פרופסור עובד מקיבוץ פלמחים, שהוא אחד המומחים העולמיים לנושא, מגלה לנו שאלו מעין התארגנויות דתיות שגם מפעילות אמצעי כפיה, אמצעי לחץ של המנהיגים הדתיים. בכל מקרה שתסתכל על העולם בכנות תמצא שאם קיימת ההסכמה יש סיכוי שגם משהו מרקסיסטי יצליח. זאת ועוד על פי ההצלחות שנרשמו ''המסכימים בעלי המודעות המעמדית'' הם מיעוט שבמיעוט. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ההסכמה היא עדין מילת המפתח |
|||
|
|||
1. ''להגיד שההסכמה קיימת רק צריך לרכוש את המודעות זה כמו להגיד שאין הסכמה''. מצטער, אך איני מסכים עם הטענה הזאת. כל שחסר לעובדים הוא המודעות המעמדית והמהפכנית. כולם יודעים שדופקים אותם, כולם יודעים שמנצלים אותם, כולם היו רוצים לחיות אחרת. אך רובם יגיעו לפיתרון שאינו תואם את התיאוריה המעמדית או שרבים כלל לא ינסו לשנות מתוך יאוש. 2. בכדי לקבוע מה המרקסיזם דרש או לא דרש, ניתן לפנות לכתביו של אדם אחד והוא-מרקס עצמו. סטלין, מאו, קים איל-סונג, קסטרו ואחרים אמנם טענו כי דיברו בשם המרקסיזם אך בין שכתב ופעל מרקס לבין שכתבו ועשו הם-הבדל של שמים וארץ. 3. במהפכות הרוסית, הצרפתית לדורותיהן ועוד מהפכות וניסיונות מהפכות היו אלו העובדים שפעלו ולא שום מפלגה זו או אחרת. הבולשביקים מנו מספר קטן מאוד יחסית ורק עם תפישת השלטון על ידם הם רכשו תומכים נוספים. אף אחד לא כפה על העם לבצע מהפכה זולת שלטון ההון. הקפיטליזם מוליד את קברניו בעצמו. 4. המרקסיזם אכן נכשל בגלל שימוש בכוח אלים ובחוסר דמוקרטיה. מה שהתחיל כהליכה בדרך הנכונה התפתח לשטון אימים. זה לא אומר שאין לנסות שוב, אלא שיש להוציא את הגורמים האנטי-דמוקרטים. לנין התנגד עד לדקה האחרונה בחייו שיורשו יהיה סטאלין. צ'ה גווארה וקסטרו היו ההיפך הגמור. מקימי ה-SPD ודאי לא ישמחו לראות לאן התפתחה מפלגתם. כך גם מפלגת העבודה של בריטניה וישראל. תמיד היו את אלו שביצעו את מהפכת העובדים ואת אלו שלקחו את השלטון בכוח ושינו את המטרות המקוריות. אין לבוא בטענות כלפי המרקסיזם כי כלפי חוסר הדמוקרטיה שנהגו באותם שלטונות. 5. לגבי הקיבוץ-הקיבוץ רואה את הדרך הנכונה בצורת ''קומונה'' אחת גדולה. חיים משותפים, שיתוף בכל דרך החיים בקרב החברים באותה קומונה. זו אמנם דרך חיים חביבה, אך אינה מתעסקת עם מה שקורה בחוץ ולכן אינה מעמדית. מהסיבות שהזכרתי קודם, היא גם אינה יכולה להתקיים. אתה כותב ''הקיבוץ לעולם לא הכריח את חבריו לקיים ''דמוקרטיה'' כאילו שהכרח כזה הוא דבר רע. החוק מכריח אותך לא לגנוב, לא לרצוח וכו'. אלו דברים נכונים וגם חברה דמוקרטית היא דבר נכון לדעתי. מעולם לא הכרחתי אף אדם לרכוש מודעות מעמדית... איזה מרקסיסט הכריח את חבריו למרקסיזם ''לא לעזוב''? נקודה מוזרה.. נקודה לסיום: מעולם לא כתבתי בעד דרך חיים של קומונה, חיים בשיתוף. אני בעצמי חייתי בקומונה עשרה חודשים, נהניתי מאוד אך לא מצאתי בכך את הדרך הנכונה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אל תסכים אבל זו הסתירה שבדבריך |
|||
|
|||
הסכמה לא קיימת למרות כל מה שתגיד. איך יכולה להיות הסכמה כאשר אין מודעות. המרקסיזם דיבר על הדיקטטורה של הפרולטריון (השלטת דרך חיים ושמירתה בכוח). זה לא יכול להסתדר עם דמוקרטיה ולכן זו עוד סתירה שמתקיימת בדבריך. גם דבריך על מהו הקיבוץ לא מבוססים על הכרת דרך החיים. כנראה שאתה לא יודע להעריך מציאות הכי קרובה למרקסיזם שישנה בעולם. הקיבוץ זה גם האידיאולוגיה הקרובה ביותר וגם הפרקטיקה הקרובה ביותר. הקיבוץ התעסק ומתעסק עם כל מה שרלוונטי ונמצא מחוץ לקיבוץ. בקיבוץ אין מעמדות כי הוא התחיל בלי מעמדות. זה רק על קצה המזלג להראות לך שיש לך הרבה מה ללמוד לפני שתבטל מושגים ומציאות קיימת וחייה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אל תסכים אבל זו הסתירה שבדבריך |
|||
|
|||
טוב, כדאי שנמקד את נושא ההסכמה. הכוונה שלי לכך שישנה הסכמה היא שרוב העובדים היום בישראל מודעים לכך שהם מנוצלים, שיש בוס שפוגע בזכויותיהם ושיכול להיות יותר טוב. עד כאן ההסכמה. אך הסכמה כזו אינה מובילה לשום מקום ללא פיתרון, ופיתרון אינו יכול להתקיים ללא מודעות מסויימת. בגרמניה של סוף שנות העשרים ותחילת השלושים אותה הסכמה באה לידי פיתרון בכך שהעם בחר באדולף היטלר לשליטו. קורא לצערנו שמצב כלכלי רעוע מסית אנשים לכיוון לאומנות ופאשיזם (אזרחי ישראל מאוד לא חפים מפשע בהקשר הזה). מודעות מסוג אחר תוביל למקום אחר. היות ואני מאמין בדרך הסוציאליסטית, אני מאמין כי על העובדים לרכוש לעצמם מודעות סוציאליסטית. המודעות תתקבל ע''י בדרכים רבות אך המטרה היא שהיא תתקבל כדי שנוכל לעבור לשלב הבא. מרקס התייחס לביטוי ''דיקטטורה של הפרולטריון'' פעם אחת במשפט אחד בחיבור המפורסם ''המניפסט הקומוניסטי''. היות וכל שאר הפירסומים שלו והדברים שלמענם נילחם מתנגשים עם המושג ''דיקטטורה'' אנו מבינים כי הכוונה היא לכך שבין המעמדות השונים, הפרולטריון הוא זה שישלוט, דבר שיביא לביטול המעמדות. כמובן שאם אין מעמדות, אין דיקטטורה מעמדית. אין בכך כוונה לשום שילטון של שליט יחיד על רבים (כמו הדיקטטורה שאנו מכירים) אלא של מעמד שלם. אני מכיר את דרך החיים הקיבוצית, אך איני מבין כלל כיצד היא מתקשרת עם מרקסיזם. הקיבוץ מדבר על דרך חיים שיתופית-חדר ילדים, מפעל משותף (המתחרה במחירי שוק), חדר אוכל וכד'. המרקסיזם אינו מדבר כלל על חיים שיתופיים מסוג זה. העובדה שהקיבוץ הוא הדבר הכי פחות רחוק ממרקסיזם, אינו הופך אותו לגוף מרקסיסטי, הוא אינו מתעסק כ''כ עם מה שמחוצה לו (אלא אם כן תוכל לתת לי דוגמה אחרת). למעשה, עצם חוסר המעמדות בקיבוץ הוא הדבר היחיד שאמרת שהוא באמת נכון, אך היות והחברה שמחוצה לו היא אכן מלאת מעמדות, העובדה הזאת היא חסרת משמעות. גם שכונת רמת אביב היא חסרת הבדלי מעמדות וכמו כן גם שכונת הארגזים... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| סוף סוף הסברת את עמדתך טוב, אלא |
|||
|
|||
למרות שהפעם כתבת והסברת את עמדתך טוב ויפה עדין קיימות הבעיות שהארתי קודם. 1. טעות בידך לחשוב שרוב העובדים מסכימים לטענה שהם מנוצלים. 2. ההסכמה עליה כתבתי היא הסכמה על דרך בה צריך ללכת. ההסכמה הזאת לא קיימת. הסכמת העובד עם הטענה שהם מנוצלים היא רק תנאי הכרחי לתמיכה בסוציאליזם. גם אם יסכימו כל העובדים שהם מנוצלים אין זה מבטיח שיבחרו בדרך הסוציאליסטית. הנסיון בעולם מראה שהם לא יבחרו בדרך הזאת מרצונם החופשי. מהבחינה הזאת ההסכמה מאד חסרה. 3. ההתבטאות שלך על הקיבוץ מעלה ספקות גדולים לגבי הסוציאליזם בו אתה כאילו מאמין. הנה כמה עקרונות מהמשנה הסוציאליסטית (מרקסיסטית) שמקבלים ביטוי בדרך החיים הקיבוצית: 3.1 עקרון הבסיסי של הסוציאליזם והמרקסיזם הוא הבעלות המשותפת על אמצעי הייצור (אין קניין פרטי באמצעי הייצור). הקיבוץ מקיים את העיקרון הזה. 3.2 עקרון נוסף עליו מבוסס הקיבוץ הוא לכל אחד לפי צרכיו מכל אחד לפי יכולתו. גם העיקרון הזה בא מהמשנה הסוציאליסטית. 3.3 חינוך משותף הוא אחד הפיתוחים של העקרון הקודם. החינוך המשותף מאפשר לאמהות לצאת לעבודה ולתרום את חלקן לעקרון הקודם. הסוציאליזם מתקיים או לא גם אם אינו יוצא ופועל מחוצה לו (בחברות מחוצה לו). אבל גם שם הקיבוץ הוביל פעילות פוליטית כל השנים אבל אחת הסיבות החשובות שזה לא הצליח היא אי-ההסכמה שעליה אני מדבר. זו אותה אי-ההסכמה שמקבלת ביטוי חזק בפורום הזה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| סוף סוף הסברת את עמדתך טוב, אלא |
|||
|
|||
אני שמח שרגע לפני שהמאמר יורד מטה הגענו לאיזושהי הסכמה, גם אם מינימלית. מהפעילות הרחבה שאני עורך ברחובות ת''א נראה כי העובדים יודעים די טוב את הגורמים הפועלים בשוק (תפקידם של הפוליטיקאים במציאות ושל ההון המממן אותם). תגובות רבות של עובדים הראו איבה כלפי פוליטיקאים, בעיקר נתניהו, והזדהות רחבה עם הטענה המעמדית. אני שואב את מקורותי מן הרחוב ולכן אני יודע מה עובר על האנשים. הם כבר המשיכו הלאה מן השלב של להבין שהם מנוצלים בעבודה לצרכי רווחי ההון. אתה צודק, אין הסכמה על הדרך בה צריך ללכת. כאן מגיע התפקיד שלי ושל אנשים רבים נוספים לספק לעובדים את המודעות שתביא להסכמה הזאת. הניסיון בעולם מראה פעמים רבות כי העובדים אכן בחרו בדרך הסוציאליסטית אם כי לפעמים נלקח השלטון ע''י ''סוציאליסטים'' עוד לפני שרכשו העובדים את המודעות הזאת. כיום גם עובדים רבים שמבינים כי הם מנוצלים עדיין מצביעים בבחירות למפלגות הון כמו הליכוד והעבודה. כמו-כן, מהפכות הדי.וי.די/נגן mp3/פלזמה המתמשכות ומוצרי הצריכה בכמות מסיבית גורמים הרבה פעמים לעובדים לשכוח את תלאות היום ולברוח לעולם אחר שישכיח מהם כל מחשבה מהפכנית. נתת מספר דוגמאות המקשר בין הקיבוץ למרקסיזם, אולם יש בו בקיבוץ עיקרון חשוב מאוד אשר נוגד את המרקסיזם וזהו חוסר האינטרנציונליות שבו. רוב הקיבוצים (אם לא כולם) הם ציוניים והוקמו ע''י תנועת העבודה אשר היא תנועה ציונית. הציונות נוגדת את המרקסיזם בכך שהיא יוצרת הבדלה בין היהודים לערבים ובכך שהיא אימפריאליסטית. בכך שהקיבוצים מסוגרים עם עצמם ומקיימים מן ''מרקסיזם פנימי'' הם בעצם נוגדים את המרקסיזם. ניתן להשבות את זה למשטר ''ניאו-בושלביקי'', מן שילוב מעוות של דמוקרטיה בתוך מפלגה אשר שולטת כדיקטטורה בעם. עצם העובדה שבתוך המפלגה שוררת דמוקרטיה, אין זה אומר כי המפלגה היא דמוקרטית. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| טעות בידך |
|||
|
|||
כאשר אתה כותב על דברים שאתה מכיר אפשר אפילו לסמוך שדבריך משקפים את מה שאתה רואה או קורא מהסביבה. כך התרשמתי מדבריך על ''הרחוב'' הגם שאני חולק עליך וחושב שאתה לא ממש ''רואה'' טוב. אבל כאשר אתה מדבר על הקיבוץ הסיפור הוא אחר לגמרי. אתה מפגין חוסר הבנה למהותו של הקיבוץ ועל הקשר של זה למרקסיזם. העיקרון הראשון של יוצרי הקיבוץ והציונות של תנועת העבודה לכל גווניה היה להחזיר את העם היהודי לבסיס ממנו היה מנותק אלפי שנים. אני לא מתכוון רק לארץ ישראל אלא אל הקשר בין אדם וארץ מסויימת - מולדת. גם הקשר לעבודת האדמה ועבודה עצמית היה ונחשב חלק חשוב בתהליך הציוני. אם זה הוא חלק הכרחי בגיבוש המודעות עליה אתה כותב. את ההבדל מהערבים עשתה ועושה המציאות של ארץ ישראל. להאשים בכך את הציונות זו פשטנות. גם הטענה שלך על אימפריאליזם לא מקובלת עלי במיוחד לא בקשר לקיבוץ ומהותו. מצד אחד אתה טוען ל''מרקסיזם פנימי'' של הקיבוץ ומצד שני אתה טוען לשייכות הקיבוץ לאימפריאליזם (שקשור לקשרים אל מחוץ....). זו סתירה פנימית בדבריך. הכי חשוב להזכיר שעיקר המרקסיזם הוא דווקא פנימה לאיך האנשים חיים אחד עם השני בתוך העם, לאו דוקא כלפי עמים אחרים. הטענה עליה אתה חוזר שהקיבוצים מסוגרים היא חסרת קשר עם המהות שלהם. זה קודם כל לא נכון לומר על ההיסטוריה של הקיבוצים. זה גם לא ממש נכון לתאר כך את המציאות היום. אתה מייצר רושם שלמטבע יש רק צד אחד למרות שכולם יודעים שיש לו שנים. יכולת המעורבות הפוליטית של הקבוצניקים לא נקבעת רק על ידם. הצד השני גם הוא צריך לקבל מעורבות כזאת. הוא לא מקבל זאת בגלל שאין הכרה, הסכמה ומודעות למרות כל מה שתגיד. שוב חזרנו למושגי יסוד (הרכה, הסכמה ומודעות) שלא מקובלים בציבור הישראלי אבל אתה מאשים את הקיבוץ... זכותך. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| טעות בידך |
|||
|
|||
הטענה הראשונה שהעלת בקשר לקיבוץ כבר מוכיחה את חוסר הקשר בינו לבין המרקסיזם. מרקס היה ידוע כאדם ללא מולדת, ולא בכדי. המרקסיזם אינו מקשר בין לאום לבין אדמה או מולדת. תפקידה של התנועה הציונית ובתוכה תנועת הקיבוצים הגדולה היה ''להחזיר'' את עם ישראל לארץ ישראל (ציון). הרצל, מראשי הציונות כתב הרבה על התוכנית שלו אך הוא עשה זאת מבלי להזכיר כי כבר ישנה אוכלוסייה לא יהודית בארץ ישראל. הוא לא הציע פתרונות לבעיה. בן גוריון, ברל כצנלסון ועוד רבים ראו בטרנספר לאוכלוסייה הערבית ערך מוביל. רוב הקיבוצים נבנו על חורבות כפרים ערביים. ''כיבוש האדמה'' ו''כיבוש העבודה'' היו מהערכים הנעלים של הציונות ושל התנועה הקיבוצית. במלחמת 48 גורשו וברחו אלפי ערבים ומרבים אחרים נקנו אדמות ע''י קק''ל שהיא ללא ספק גוף ציוני מובהק. המציאות בישראל לא הספיקה לעשות את ההבדל מהערבים משום שעוד לפני שהיתה מציאות כזאת, התכוונה לה הציונות. חוץ מזה, המרקסיזם אינו רואה הבדל בבני האדם זולת מעמדם ולכן אם הקיבוצים היו מרקסיסטים אפילו בקצה הבוהן שלהם, העובדות שציינתי למעלה היו מקבלות גוון שונה. כשפניתי לאימפריאליזם התכוונתי אל הציונות. הקיבוצים הם רק חלק מהציונות ולא מהותה. אך בו לא נשכח שהקשר בין הקיבוצים לציונות במיוחד בשלושים השנים הראשונות של המדינה היה בלתי נפרד. רק עד לפני מספר מצומצם של שנים בני הקיבוצים היוו כחייליו המוכשרים ביותר של האימפריאליזם הציוני. בקיבוצים לא מתקיים ''מרקסיזם פנימי'' כי אם מספר מאפיינים הקשורים גם למרקסיזם. בין שלושת המאפיינים שציינת שכחת לציין שמספר רב של עובדים זרים (המועסקים בתנאים המוכרים של עובדים זרים) מועסקים בקיבוצים. לא עבודה עברית, לא שיתופיות ודמוקרטיה במפעלים ובחקלאות. ''עיקר המרקסיזם הוא דווקא פנימה לאיך האנשים חיים אחד עם השני בתוך העם, לאו דוקא כלפי עמים אחרים.'' כתבת. טעות. מערכיו העיקריים של המרקסיזם ניתן למצוא את ערכי הסולידריות והאינטרנציונליזם. מדובר בכך שהמאבק הוא מעמדי-לכל העולם ולא לאומי-בכל מדינה בנפרד או בין מדינות. ''פועלי כל העולם התאחדו!'' מוכר לך? בתנאים הפוסט-מהפכניים לא יהיה את הקשר המיוחד בתוך עמים שונים, כי אם בין פועלי העולם. מן הסתם הקשר שלך עם הקרובים אלייך גאוגרפית יהיה שונה מאילו שרחוקים ממך, אך זה יקרה מנסיבות טבעיות של גאוגרפיה בלבד ולא מתוך כוונה רעיונית. ''יכולת המעורבות הפוליטית של הקבוצניקים לא נקבעת רק על ידם.'' אז ע''י מי עוד היא נקבעת? מיהו אותו צד שני? את המושגים שהזכרת אכן קשה למצוא היום ברחוב הישראלי (במיוחד אצל בני נוער), אך זאת רק אם לא תחפש. ברגע שתבדוק, תשאל, תדבר, תרגיש את האנשים שמסביבך-אז תבין שהעובדים המנוצלים ע''י הקפיטליזם הם אלו שיקברו אותו תחת הריסות העולם הישן. את הקיבוץ האשמתי בכך שהוא אינו סוציאליסטי. אני חושב שבערך עשר הודעות קודמות שלי יוצרות תצריף המאשר את הטענה. רבע סוציאליזם זה לא סוציאליזם. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יש לי כמובן קושי |
|||
|
|||
לגבי הרצל אתה בטוח טועה הוא כן הכיר את המציאות (שקיימים פה ערבים) וגם הציג פתרון שכולל אותם. לשם כך עליך לקרוא את שני ספריו, ואני מניח גם כתבים אחרים מהתקופה שהוביל את התנועה הציונית. זה לא פתרון מרקסיסטי, אבל פתרון. מרקסיזם מתחיל מהבסיס ביחסי אנוש. בלי זה לא תוכל לקדם את העיקרון ''פועלי כל העולם התאחדו''. העובדות בהקשר מראות בבירור שהעיקרון הזה לא מצליח להגיע לרמת מימוש. מכאן שהשלב הראשון שעל המרקסיזם להגשים, אם בכלל, זה הגשמת העקרונות על ידי קבוצות של אנשים (כמו הקיבוץ) ולנסות לשכנע אחרים שכך צריך לעשות גם ברמות חברתיות יותר רחבות. השלב השני זה בתוך העם שלך (במקרה שלי זה העם היהודי) וכאן מתחבר המעשה הציוני התחדשות העם היהודי עם קשר למקומו הגיאוגרפי בעולם. עם ללא מולדת הוא עם עם חיסרון...... אני מתנצל על כך שכשבאו להרוג ולגרש אותנו הצלחנו להתגונן. אבל אני גם כועס כאשר אנשים שאני מעריך מאד נוטים להאכיל את עצמם בטענות לא נכונות כפי שאתה עושה: ''רוב הקיבוצים נבנו על חורבות כפרים ערביים''. הנה תשובה אחת שמראה שהטענה שלך מופרכת, ''הכל'' (http://www.blabla4u.com/sites/blabla4u/ShowMessage.a...). כדאי לך גם לקרוא את הדיון שהתפתח כאן בעקבות טענה דומה: ''מרבית הקיבוצים שהוקמו לאחר 48' קמו על חורבות כפר ערבי שתושביו עזבו/גורשו'' (תגובה 59520). ראה את התגובה 59708 שכתבתי. לכן מבחינתי הטענה שלך לא מחזיקה מים. כל שאר הטענות שלך על הקיבוצים הן ערכיות ואין לך על מה לבססן (למשל על עובדים זרים). זה בעיקר נכון כאשר ידוע שקיבוצים רבים כבר נטשו את העקרונות של המרקסיסזם. דבר אחרון, מפליא שאתה שואל מיהו הצד השני אבל בכל זאת אענה לך: אותם האנשים החיים מחוץ לקיבוץ; מה שאתה מכנה, בלי שום אסמכתא 'בעלי ההרכה אבל חסרי המודעות'. אי אפשר להכריח אנשים להקשיב לך או לבוא לפעילות שאתה מארגן ולכן יכולת המעורבות הפוליטית שלך לא נקבעת רק על ידך. הציונות היא תנועה לאומית והתפקיד העיקרי של תנועה לאומית היא להבטיח את זכות הקיום של בני הלאום. זה האינטרס הראשון והחשוב ביותר שאותו ייצגה ומייצגת הציונות. הקשר של זה לאימפריאליזם, על פי העובדות, הוא שולי, הרבה פחות חשוב ונובע מדברים אחרים - לא מהמהות של התנועה. בכלל, כל עוד ''התנאים הפוסט-מהפכניים'' לא קיימים הרי שלחלק עיקרי של טענותיך נגד הקיבוץ ודרך זה נגד הציונות אין בכלל בסיס רלוונטי. כאשר יווצרו ''התנאים'' שלך אז תוכל לדרוש מאנשים, קיבוצים אנושיים ועמים שלמים לחיות בהתאם לתנאים. לפני כן אין לזה משמעות. בסופו של דבר אם הציונות היא אימפריאליזם אז גם אתה אימפריאליסט ולכן אין לך זכות להטיף מוסר........ | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יש לי כמובן קושי |
|||
|
|||
את המקורות שלי בקשר לכפרים הערביים וחילופם היהודי השגתי דווקא מהאתר של תנועת מולדת, התנועה בה תמכתי פעם. להלן הקישורים: www.moledet.org.il/hoveret/trans6.htm את ''מדינת היהודים'' של הרצל קראתי ולא זכור לי הזכר של האוכלוסיות הלא יהודיות בארץ. מולדת טוענים שהרצל היה טרנספריסט. אם הטענה אכן נכונה, זה מסביר אף יותר את הטענה שהציונות הינה לאומנית וההפיך הגמור מסוציאליסטית.www.moledet.org.il/hoveret/trans7.htm במקרה והקיבוצים מנסים להגשים את הסוציאליזם או/ו המרקסיזם (מה שכבר הוכחתי כבלתי אפשרי בין היתר בגלל הקשר לציונות) הם נופלים בעיקרון אחד-המרקסיזם אינו מאמין בניצחון בקפיטליזם מבפנים אלא ע''י מהפכה עממית. הקיבוצים מנסים להגשים את עיקרון המלחמה מבפנים, מה שנקרא סוציאל-דמוקרטיה. הם נכשלו מאותה סיבה. כאשר אתה משחק עם החוקים של היריב שלך-אתה תפסיד. ''עם ללא מולדת הוא עם עם חיסרון''. היות ואני לא מאמין שה''עם'' הוא הפיתרון האמיתי אלא הפיתרון המעמדי, הטענה הזאת היא פרווה מבחינתי. קשר שבין עם ומולדת יוצר תמיד סכסוכים ופילוגים. אני מאמין בחוסר גבולות. לשום עם אין זכות על שום אדמה. לכל אדם הזכות להתגורר היכן שירצה. מיתוס הרעים בדמות הערבים והטובים בדמות הציונים הוא טעות. מי שגירש היו הציונים. כמובן שאדם שרואה כיצד אדמתו נלקחת ממנו ייתן מלחמה בחזרה. אין כאן טובים ורעים. שני הצדדים ביצעו פשעים והשאלה מי ירה ראשון אינה רלוונטית. מה שידוע הוא שחלום ארץ ישראל השלמה היווה אסטרטגיה כבר מראשית הציונות. בן גוריון הודה כי תוכנית החלוקה היתה מבחינתו שלב בלבד. תוכנית השלבים שייכת לציונים ולפת''ח גם יחד. מעולם לא הכרחתי אנשים להקשיב לי או להצטרף אליי. אך מנסיוני רוב האנשים שבחרו לא להצטרף עשו זאת מתוך ייאוש ולא מתוך חוסר הסכמה. ההון השיג את מה שרצה-לזרוע ייאוש וחוסר רצון להיאבק בקרב מעמד העובדים. נראה שהציונות היום היא עסק מרוויח ולא אידאולוגיה. אתה יכול לראות כי כל צעד שלטוני נקבע מאינטרסים כלכליים גרידא. אילו מן ציונים אלו שמקבלים בברכה את הגלובליזציה? היא מסמלת את כל מה שהציונות אמורה להתנגד לו. הסיבה לכך היא שהציונות אינה מסוגלת לחיות ללא הקפיטליזם. מהרגע הראשון היתה ארה''ב ''ידידתה'' הגדולה של ישראל. בכדי שיווצרו התנאים ה''פוסט-מהפכניים'' צריכה קודם כל להתרחש מהפכה. בשביל שתתרחש מהפכה אנו חייבים לנטוש את הציונות משום שהיא אנטי מעמדית. המהפכה לא תגיע לבד בכרכרה, אנו צריכים להביא אותה ולכן אין סיבה לחכות בבית מול מסך הפלזמה לזמן שהתנאים הפוסט-מהפכניים יגיעו. בסופו של דבר, איני ציוני אלא אנטי ציוני ולכן איני אימפריאליסט. הקשר היחיד שלי לאימפריאליזם (ואין להקל בו) הוא שירותי בצבא. זה נושא לדיון נוסף. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אתה ממשיך להציג סיסמאות |
|||
|
|||
הטענה שלך ''רוב הקיבוצים נבנו על חורבות כפרים ערביים'' מופרכת והראיתי לך בהודעה קודמת מדוע. גם הצגת הקישורים של תנועת מולדת לא תומכת בטענה שלך כי הצגתי את ההפרכה שלה בהודעה קודמת. בקיצור אתה לא מתייחס לדיון ברצינות. עוד עובדה היסטורית ידועה היא ששתי התנועות הערבית והציונית רצו את כל הארץ ועדין לא ויתרו באופן מלא. מי שגירש היו הערבים (גוש עציון, ירושלים, ועוד)..... יש לך טענות תיאורטיות על הקיבוץ ועל מהות המרקסיסזם עם זה לא הולכים למכולת - התיאוריה לבד לא מגשימה כלום. אבל בתיאוריה אפשר לדבר על תקופה שלאחר המהפכה ולהתעלם מכך שלא מגיעים למהפכה. אפשר גם אחרת הגשמה בשלבים... זה מה שאני הצגתי אתה פוסל הכל שלא מביא אותך לפוסט המהפכה ולכן נשאר מנותק מן המציאות. במציאות יש עמים ובלי שייכות לעם יש בעית קיום ולכן גיבוש העם הוא תנאי להגשמת המהפכה שלך. יש רק דרך אחת שהמהפכה שלך תצליח מבלי לגבש עמדה של עם - בכוח על ידי עמים אחרים (שכבר עשו את המהפכה) - או במילה אחת אימפריאליזם. אם הציונות היא אימפריאליזם אז כל מהותך היא אימפריאליסטית כי אתה חי כאן בזכות הציונות. את העם | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אתה ממשיך להציג סיסמאות |
|||
|
|||
בקשר לקיבוצים ולכפרים הערביים-הקישור שלי מראה אילו קיבוצים נבנו על חורבות של אילו כפרים. הקישור שלך מראה באילו שנים הוקמו קיבוצים מסויימים. איני יודע מה נכון ומה לא אך מהיכן אתה מסיק כי לא התבצע גירוש ערבים לפני מלחמת 48'? התנועות הערבית והציונית לא מייצגות את כל הערבים או לחילופין את כל היהודים. מדוע עליי ללמוד ציונות בביה''ס אם איני מאמין בה אפילו? אין גישות אחרות? מה שעשו שתי תנועות אילו הוא דווקא לשקר להמונים כך שכל תנועה פירסמה נתונים אחרים לגמרי וגישה שונה לגמרי. אם נתייחס היום לפת''ח נראה כי ראשיה חיים חיי פאר בשכונות היוקרה המעטות בעזה ובגדה בזמן שההמונים הפלסטינים חיים חיי עוני אפילו יותר גרועים מהישראלים העניים. הם לא ייפגעו מפעולות צה''ל ורכושם לא יילקח מהם. כנ''ל לגבי השלטון הציוני. ראשי הציונות חיים חיי בורגנות אמידים בזמן שהם מקדמים תוכניות המקדמות אותם ואת בעלי ההון בלבד בזמן שהמצביעים שלהם מתמודדים כל חודש עם אחזקת דירה והשגת מספיק מזון למשפחה. גם השלטון הציוני לא ייפגע מפיגועים משום שלכל שר יש מאבטח צמוד, מכונית משוריינת ונהג אישי. את ההסכמים שמובילים להרג בשני העמים מובילים אלו שלא מקבלים אפילו שריטה. זוהי מלחמתם של העשירים בזמן שהקורבנות הם העניים. כך, שאם התנועה הערבית פועלת למען השגת כל ארץ-ישראל, אין זה אומר בהכרח שהעם הפלסטיני תומך בכך. ואם אכן יש תמיכה כזאת, זה בא כתוצאה מתעמולה אנטי ישראלית וגם מדרך חיים בצל כיבוש. ''מי שגירש היו הערבים''... אתה צודק, הציונים לא גירשו ולו כפר ערבי אחד.. נו, באמת. בלי טענות תאורטיות לא הולכים למכולת. לכל אידאולוגיה יש תאוריה והיא צד משמעותי מאוד בתוך האידאולוגיה. עם התאוריה יש גם מעשים והם שמעסיקים אותי מספר ימים בשבוע (בתור חייל) ולאחר השירות כל השבוע. לחיות על חשבון ממשלה (ומכך על חשבון משלמי המיסים) בתור פרוייקט ולאחר כישלון הפרוייקט לאבד את כל החובות-זו לא הדרך. אני פחות נוטה לדבר על מה שיקרה לאחר המהפכה ויותר על מדוע אנו חייבים מהפכה והדרכים להגיע אליה. הגשמה בשלבים מובילה להתנוונות האידאולוגיה ולהצטרפות למחנה האוייב (ראה: מפלגת העבודה, מפלגת הלייבור, מפלגת ה-SPD ועוד..). אני לא מחפש מה יביא אותי לפוסט מהפכה אלא למהפכה עצמה. מה שלא יוביל את העם למהפכה לא משרת את האינטרסים של העם ולכן לא נראה רלוונטי מבחינתי. איני מנותק מהמציאות. אני מבין היטב את השיטה-את תפקידם של הפוליטיקאים, של בעלי ההון ושל המעמד העובד. הליכה בדרכי המציאות הנוכחית תביא להנצחתה. אני מחפש דרך אחרת, דרך שתשרת את העובדים ולא את ההון. דרך כזאת מחייבת שינוי המציאות כפי שאנו מכירים אותה. גיבוש העם יוצר יחס שונה לעם אחר. גיבוש כזה גם הופך אותי ואת משפחת רקנטי, לדוגמה, ל''אחים'' למרות שהאינטרסים שלנו שונים לגמרי. בתוך כל זה יושב לא בחור בגילי בג'נין, אותו אתה מבקש ''לגבש'' עם מוחמד דחלאן, לדוגמה, למרות שגם להם אינטרסים שונים לגמרי. דווקא לי ולאותו בחור מג'נין יש אינטרסים זהים. כל ניסיון הגיבוש בשנים האחרונות מונע מאיתנו לראות את המציאות-יש עשירים ויש עניים, יש בעלי אינטרסים שונים שמנהלים ביניהם מלחמה מאז המצאת המעמדות. אין לי שום רצון להילחם נגד הבחור מג'נין אך יש לי מחוייבות להילחם נגד בעלי ההון באשר הם בכדי לקבל את מה שמגיע לי. המהפכה הרוסית היא אימפריאליזם? עם שלם שהחליט לצאת ביחד נגד שליטיו ולקח את השילטון לידיו. דווקא האימפריאליסטים היו אלא שיזמו את מלחמת האזרחים ושמנעו הקמת חברה סוציאליסטית תקינה. עד שהמלחמה הסתיימה, לקח את השילטון בכוח בירוקרט בשם סטאלין שמשמש דוגמה רעה עד היום לכל הסוציאליסטים בעולם. עצם זה שאני חיי בזכות הציונות לא הופך אותי לציוני כפי שאדם שנולד בזכות המהפכה הרוסית לא חייב להיות קומוניסט ואדם שנולד בזכות האימפריאליזם האמריקאים לא חייב להיות אימפריאליסט או קפיטליסט או אפילו פרו-אמריקאי. זאת טענה מגוחכת... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| טענה מגוכחת? |
|||
|
|||
מה שאתה חושב כטענה מגוכחת היא טענה נכונה בעלת משקל: מי שחי מפרות האימפריאליזם וממשיך בכך הוא אימפריאליסט. וזו עובדה. כל עוד אתה נהנה ממשמני השלטון האימפריאליסטי (חי ואוכל בזכותו...) גם אם אתה לא מחייב אימפריאליזם - מעשית אתה אימפריאליסט. זו האמת. עיקביות מחייבת שתחפש לנהל את חייך ממקום לא אימפריאליסטי. לגבי גיבוש העם אתה אכן טועה. העמדה שהצגתי היא באופן מפתיע מה שחשב בר-בורוכוב בראשית המאה. גם הוא טען שצריך לגבש את העם כדי להפוך את הפירמידה ההפוכה: ''רק בארץ ישראל יהפכו היהודים לעם עובד שם שיוכלו לתפוס את כל המשרות היצרניות. רק שם יוכלו היהודים לחיות חיים נורמלים על בסיס עבודה יצרנית, שם באמצעות הסוציאליזם ישוב העם אל הטבע, הקרקע והעבודות הנורמליות. רק שם, באדמה משלו - תתהפך הפירמידה''. ובהמשך, אחרי שהפירמידה תהפוך לנורמלית, אפשר יהיה לנהל את מלחמת המעמדות לה אתה מייחל (http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A...). בקשר להקמת התנועה הקיבוצית אם אינך מבין את הנתונים אינך יכול לטעון שרוב הקיבוצים הוקמו על חורבות כפרים ערביים. הצגה חוזרת של הרשימות מהסוג שמציגה תנועת מולדת לא משנה את העובדה שהטענה הופרכה. והשימוש החוזר בה, בלי להפוך את ההפרכה שהוצגה בפניך, הוא מעשה דמגוגי. לכן אני שוב מציע שתקרא בעיון את ההודעה שלי (תגובה 69377) ואת הדיונים אליהם היא מנחה כדי לראות שטענתך מופרכת. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| טענה מגוכחת? |
|||
|
|||
אני איני נהנה ממשמני השלטון האימפריאליסטי ולכן איני רוצה בו חלק מחיי. אין זו אשמתי שנולדתי במדינה בעלת ממשלה ציונית-אימפריאליסטית. גם אם אמשיך לגור כאן למרות שתהיה בידי האפשרות לעזוב אעשה זאת רק משום שארצה להמשיך להילחם בציונות ובהשלכותיה. עצם העובדה שאני גר במדינה ציונית אינה הופכת אותי לציוני. איני מסכים עם בורוכוב. הסיבה שהוא האמין כי רק בישראל יוכל הפרולטריון היהודי ללחום היא משום האנטישמיות באירופה. במצב בו נלחם היהודי לצד הנוצרי והאיסלמי כמעמד עובד בשליטים שלו אין צורך לברוח לחפש מקום אחר להגשמת הסוציאליזם. הבעיה היא עצם זריעת השנאה בקרב המעמד העובד ע''י המעמד השליט. בפועל האינטרסים של בני המעמד העובד באשר הם-הם זהים לעומת האינטרסים של המעמד השליט. איננו צריכים לברוח משום שהקשו עלינו במאבקנו אלא אם יש איום ממשי לחיינו. הקמת מדינה ליהודים בלבד היא לא רק צעד לאומני, אלא גם אנטי סוציאליסטי. עובדה שבארץ נאבק הפועל היהודי עם הפועל הערבי במקום ששניהם יאבקו בבירוקרטים משני הצדדים. כל חברה תלויה בעובדיה. בלי העובד לא יתעשר הבורגני אך בלי הבורגני יוכל העובד לנהל בעצמו את העסק כשהוא מרוויח את ההון שייצר בעצמו. כבר כתבתי שלא תיתכן חברה סוציאליסטית פנימית כמו בקיבוצים. חברה כזאת עתידה לגווע. כך לגבי מדינה שכלפי פנים הוא אולי סוציאליסטית אך כלפי חוץ היא לא. מדינה כזו אינה יכולה לקיים את עצמה והיא חייבת עזרה מבחוץ (כך הפכה ארה''ב למשקיעה בישראל כבר בשנים הראשונות להקמת מדינת ישראל). זאת אחת הסיבות שנפל שלטון מפא''י (שהוא הדבר הכי פחות רחוק מסוציאליזם שהיה קיים כאן) וזאת הסיבה שנפלו הקיבוצים. את בעיית היהודים ע''פ בורוכוב לא הבנתי.. הוא טוען שהרוב הוא בורגני והמיעוט הוא פרולטרי? הרי ההיפך הוא הנכון. בכדי שהפועל היהודי (או כל דת אחרת) ייאבק על מעמדו הוא אינו זקוק למדינה או קרקע מסויימת אלא להתארגנות חבריו למאבק. כיצד קרקע ומדינה יעזרו לפועל להיאבק? בורוכוב טוען שהיהודי ''נאלץ להפוך לבורגני''. זו טענה מוזרה משום שרוב היהודים היו שמחים להפוך לבורגנים משום שכפועלים הוא מוסרים את כספם לאותו בורגני. רוב האנשים יעדיפו להרוויח את כספם על חשבון אחרים. למזלנו לא יכול להיווצר מצב שבו הרוב מרוויח ממיעוט אלא להיפך. מעבר לזה הפיתרון של בורוכוב מאוד סימפטי, מלבד זה שהוא ''שכח'' שישנה אוכלוסייה נוספת בישראל. הוא מצמק את המאבק בין הפועל היהודי לבין הבורגנות היהודית. כל זה טוב ויפה אך המאבק חייב להתרחב ל''בין הפועל (באשר הוא) לבין הבורגני (באשר הוא)''. אין לי התנגדות שיהודי מכל קצוות תבל יהגר לישראל אך באותה מידה אין לפסול בפני כל דני, בריטי, איטלקי וערבי לעלות לישראל. המלחמה היא בין המעמדות ולא רק בתוך לאומים. בקשר לקיבוצים. אתה לא הצגת בפני הפרכה, אלא תאריכי הקמתם של קיבוצים מסויימים. אין העובדות שלי ושלך מפריכות אחת את השנייה. אם אכן יתברר שהם אכן מפריכות, אז אחד מאיתנו צודק. יש לך רעיון איך לברר איזו מן העובדות נכונה? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ויכוחים ארכאיים על יצורים וירטואליים |
|||
|
|||
מעמדות, בורגני, סוציאליסטית פנימית................. מזכירים את הויכוחים של הפילוסופים בגרוש שיושבים בבתי הקפה באירופה של סוף המאה ה-19, ומנהלים משם את העולם הוירטואלי שיצרו בהבל פיהם. קשקושים משעממים ומנותקים מהנעשה על כדור הארץ, הנמצא במערכת השמש. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יותר מעניין מהאלוהים הוירטואלי שלך |
|||
|
|||
כמו האמונה הוירטואלית שלך. שמורת השטויות מלאה בקישקושים הוירטואליים שלך...... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אשר לקיבוצים |
|||
|
|||
צר לי מאד אם אינך משקיע כדי לראות את טענה המקורית (http://www.nakbainhebrew.org/index.php?id=95) בהשוואה למציאות (http://www.blabla4u.com/sites/blabla4u/ShowMessage.a...). זהו שורש הפיספוס שלך. הטענה המקורית טוענת שהנקבה (מלחמת השיחרור) היא מקור ההרס הכפרים הערביים. לכן ישוב או קיבוץ שהוקם הרבה, או מעט, שנים לפני הכיבוש כפי שנטען במקור לא יכול להתאים לטענה (''רוב הקיבוצים נבנו על חורבות כפרים ערביים'') שלך. לכן רק תאריכי ההקמה של הקיבוצים מפריכה את הטענה שלך. הטענה המקורית מתייחסת לחירבה ולישוב כאילו הם אותו הדבר וגם על זה יש תשובה בהודעת ההפרכה (http://www.blabla4u.com/sites/blabla4u/ShowMessage.a...). כנראה גם לגבי הקיבוצים שקמו אחרי 1948 אינך יכול לטעון את טענתך (תגובה 59708 ותגובה 69377). אני השתכנעת פעם נוספת שהטענה שלך הופרכה. גם הסברתי מספיק טוב (יותר מפעם אחת) מדוע. אם זה לא מספק אותך אז יש לך בעיה עם הכרת המציאות. אם נוח לך עם זה אז תמשיך להאמין בעובדות דמיוניות כמו שעשית עד עכשיו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אשר לקיבוצים |
|||
|
|||
אני מכיר את מה שכינית ''הטענה המקורית''. אכן מצויין שם כאילו כל הכפרים הערביים נחרבו במלחמת 48'. איני יודע על כל כפר וכפר אך האמת היא שהנישול התחיל עוד לפני ומתרחש עד היום. איני יודע גם מתי הוקם כל קיבוץ אך מידע כללי אני יודע שרבים מהם הוקמו על חורבות הכפרים הערביים (לא כולם כפי שטענתי מלחתחילה). דרך אגב, ידיד שלי גר בכפר מסריק ולמרות שהוא תומך ליכוד הוא אמר לי בעצמו שקיבוצו נבנה על יד חורבות שבט ערבי שהתגורר שם לפני. אם יקום היום קיבוץ חדש במקום בו היה קיים פעם כפר ערבי שנחרב, הטענה עדיין תופשת. לא התכוונתי שבני הקיבוץ הגיעו עם רובים, הבריחו את הערבים ומיד תפשו את מקומם. טענתי המקורית היתה שהקיבוצים הוקמו על החורבות בעזרתה האדיבה של ממשלת ישראל הציונית. המטרה שלי היתה להראות את הקשר האדוק בין היישויות ובכך להוכיח כי אין הקיבוצים יכולים להיחשב כסוציאליסטים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| טענתך מופרכת |
|||
|
|||
מאחר ותם הדיון העובדתי אסיים בתזכורת: המרקסיזם מתכוון למהפיכה, כולל שפיכת דם ותפיסת רכושם של אנשים. כפי שאתה טעון בעצמך: ''אם הפירוש לכך הוא שהיהודי הפרולטרי ייתן מעצמו אפילו את חייו למען המהפכה, איני רואה בכך דבר שלילי כ''כ'' (תגובה 69758). מצד שני, הסוציאליזם בנוי על תמיכת הממשלה באזרחים. מכאן שאם אתה פוסל את הקיבוצים על סעיפים דומים (תפיסת רכוש, ותמיכת ממשלה...) עליך לפסול סוציאליזם בכלל. הרי בעצמך טענת שהסוציאליזם הוא מעמדי ולא לאומי.... בהתאם עליך לפסול את הטענה שאתה סוציאליסט משום שאתה תומך ונתמך על ידי הציונות. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| טענתך מופרכת |
|||
|
|||
המרקסיזם אינו מכריח שהמהפיכה תכלול שפיכת דם. אנחנו מעדיפים ששום דם לא יישפך. בקשר לתפיסת רכושם של אנשים מדובר ברכוש של בעלי הון שמביחנת הסוציאליזם הרכוש הזה הוא לא באמת שלהם משום שכדי לתחזק אותו, להפעיל אותו ולהניב ממנו רווחים יש להשתמש בכוחם של העובדים. לכן הרכוש שייך מלכתחילה לעובדים. אם אדם, יהודי או לא, ייתן מרצונו את חייו למען הגשמת המהפכה, זהו עניינו. כפי שרבים מוכנים להקריב את חייהם למען המדינה הציונית. הסוציאליזם אכן קשור בתמיכת הממשלה, אך זאת כל עוד הממשלה והמדינה הן סוציאליסטיות, מה שמעולם לא קרה בישראל. תמיכת הממשלה לא אמורה להתייחס לקבוצות מסויימות בלבד, אלא לכלל החברה הסוציאליסטית ובכך עניין הקיבוצים שונה. איני תומך בציונות ואני נתמך על ידה באופן מוגבל ומפלה ומשום כך מתנגד לה. לכן איני ציוני ואיני יכול להיחשב כציוני. אתה לא יכול לומר שכל אזרחי גרמניה הנאצית תמכו במשטר הנאצי או היו נאצים, נכון? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אתה מסתבך |
|||
|
|||
אתה מסתבך בהגדרות שאתה מציג כאן ויוצר מצב מוזר ולא סביר. מצד אחד אתה טוען שבסוציאליזם צריכה הממשלה לתמוך באזרחים (ולהחרים רכושם של אזרחים). מצד שני אתה טוען שממשלה שעשתה זאת היא לא סוציאליסטית; כך אתה טוען לגבי הקיבוצים שנהגו ממש לפי ההגדרה שלך. מקור הסתירה שלך הוא בכך שאתה מתעקש למדוד סוציאליזם על פי השפעתו כלפי חוץ (אימפריאליזם במקרה של מדינה או כלפי החברה הסובבת לגבי הקיבוץ). איך יכול סוציאליסט לעסוק בסוציאליזם של אחרים בלי העיקרון האימפריאליסטי? איך יכולה מדינה להיות סוציאליסטית בלי התערבות בענייני מדינות אחרות כאשר בהגדרה התערבות כזו היא אימפריאליזם (בעיניך). לא יעזור לך כלום אינני מקבל את ההגדרה מלאת הסתירות הללו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אתה מסתבך |
|||
|
|||
דבר ראשון, אני חייב להסביר שהחרמת רכוש לא חייב להגיע מצד הממשלה. לדוגמה: בוונצואלה השתלטו עובדי מפעל של קטשופ ''היינץ'' על המפעל. אמנם זה קרה לאחר שהבעלים ברחו אך גם בהנחה שהם היו נשארים הייתי תומך בצעד כזה. העברת הבעלות מפרטית לציבורית, גם אם בכוח, עברה בחוק הוונצואלי והוגו צ'אבס הודיע כי כל צעד כזה של עובדים בכל מפעל ברחבי וונצואלה מתקבל ע''י החוק. הייתי מעדיף אם העובדים עצמם היו עושים זאת אך במקרים מסויימים על הממשלה לבצע את הצעד הזה של החרמת הרכוש (מתוך ראייה כי אלו שהקדישו את כל זמנם וכוחם במפעל הם הבעלים האמיתיים). איני אומר שממשלת מפא''י הייתה אנטי-סוציאליסטית משום שהיא החרימה רכוש ו''תמכה'' באזרחיה (תמכה בעירבון מוגבל) אלא מסיבות אחרות. בין היתר משום שהיתה ציונית ודיקטטורית באופן מסויים. בעיקר משום שהיא מנעה בכוח דמוקרטיה בתוך אותם עסקים. כנ''ל לגבי הקיבוצים. איני תוקף את הפנים הסוציאליסטיות של הקיבוצים, אלא את הפנים הלא סוציאליסטיות כגון השתתפות בשוק החופשי וחתימת עסקאות עם גורמים קפיטליסטים. איני מתעקש למדוד סוציאליזם אלא להבחין בין מדיניות סוציאליסטית לבין אחרת. כפי שאמרתי-רבע סוציאליסט הוא אינו סוציאליסט, וגם לא חצי. גם עמיר פרץ מדבר בזכות העלאת שכר המינימום ונגד הפרטה אך הוא אינו מדבר בגנות סוגי הפרטה מסויימים, הוא ''שכיר'' של בעלי הון כגון בני גאון, הוא מוכר מאבקים סדרתי ומדבר בזכות השוק החופשי והתחרות. אז עמיר פרץ אינו סוציאליסט משום שרק תכונות מסויימות באג'נדה שלו הן סוציאליסטיות. אין הגדרה מדוייקת למיהו סוציאליסט אך יש הגדרה ברורה מאוד למיהו אנטי-סוציאליזם. האימפריאליזם הוא השפעה בכוח על חברה ''זרה''. זה יכול להיות אימפריאליזם צבאי, כפי שהיה נהוג עד לפני שלושה חודשים בעזה וזה יכול להיות אימפריאליזם כלכלי כפי שמתרחש היום בעזה. לסוג האימפריאליזם השני קפיטליסטים קוראים לזה במילים יפות ''גלובליזציה''. הסוג השני זול בהרבה למדינות האימפריאליסטיות ולכן הוא נהוג הרבה יותר כיום. הסוציאליזם לא יכול להיות אימפריאליסטי משום שהוא אינו מאמין בכפיית אידאולוגיה. הסוציאליזם מגיע מלמטה ולא מהמעמד השולט. בברית המועצות התרחשה המהפכה כשהמעמד העובד בעמים שלמים החליט להתקומם מול השלטון. היות והסוציאליזם מאמין כי המלחמה היא בין המעמדות ולא בין הלאומים, לא תיתכן כפייה של עם על עם אחר אלא של מעמד על מעמד אחר. זוהי המלחמה. התערבות של מדינה סוציאליסטית במדינה קפיטליסטית לצורך כיבוש תיתכן רק אם יש בסיס מעמדי חזק במדינה הקפיטליסטית שמוכן להתאגד למשימה הזאת. המשימה מוטלת על אותו מעמד מול המעמד השליט באותה מדינה. אחרת, אין סיבה מוסרית לדעתי לעשות צעד כזה. דווקא בכל מהפכה סוציאליסטית היו אלא המדינות הקפיטליסטיות שמיהרו לתקוף. איני רואה מדוע תתערב מדינה סוציאליסטית אחת בשנייה, אלא למטרות סחר חליפין. אני רואה במטרה כזאת הכרח, אחרת המדינה הסוציאליסטית לא תוכל להתקיים (זאת הסיבה שארה''ב מונעת כבר עשרות שנים התפשטות ''אדומה'' ברחבי העולם). אני מקווה שהסברתי כמה שיותר טוב. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| דמוקרטיה על פי נמרוד פינסקי |
|||
|
|||
הנה כמה דוגמאות: דמוקרטיה: השתלטות בכוח על מפעל על ידי פועלים. לא דמוקרטיה: משטר שמונע זאת. הבעיות הכי ברורות שלך הן: סוציאליזם לא יכול להתקיים בסביבה קפיטליסטית. משמע מדינה אינה יכולה להיות סוציאליסטית אם היא עושה עסקים עם מדינות או בעלי עסקים קפיטליסטיים (''.... אלא את הפנים הלא סוציאליסטיות כגון השתתפות בשוק החופשי וחתימת עסקאות עם גורמים קפיטליסטים''). משמע כל עוד קיים באיזו פינה בעולם שוק חופש סוציאליזם לא מתקיים. מאחר ואתה חי במדינה ציונית שיש בה קפיטליסטים, ומאחר ואתה עושה עסקים עם הקפיטליסטים אינך סוציאליסט או אינך סוציאליסט יותר טוב מהקיבוץ... בלי להכנס לפרטים הרי ברור שהבעלים של מפעל היינץ בוונצואלה לא ''ברחו'' מרצונם החופשי אלא מתהליך אלים שאתה מגדיר כדמוקרטיה...... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| דמוקרטיה על פי נמרוד פינסקי |
|||
|
|||
הקפיטליסטים יודעים טוב מאוד להשליט ''חופש'' ו''דמוקרטיה'' ארה''ב פולשת למדינות זרות כבר לפחות 90 שנה בניסיון ''להשליט דמוקרטיה''. זהו כוח, אבל נגד גורמים רשעים, נכון? עובדים שנתנו את חייהם ואת זיעת אפם כדי לפרנס מיליונר אמריקאי הם הבעלים האמיתיים של מקום העבודה שלהם ולא אותו מליונר. חבל שצריך בכלל להגיע למצב שבו אדם צריך לפרנס אחר על חשבונו. זוהי שיטה רקובה והזכות של הפועלים לנהל בעצמם את המפעל בצורה דמוקרטית היא מלאה. משטר שמונע דבר כזה ומחליט להשאיר את הרודנות הקפיטליסטית בבתי העסק הוא כמובן משטר לא צודק. הפועלים לא משתלטים סתם על מפעלים. נמאס להם מהעוני, מחוסר הזכויות, מהפיטורים ההמוניים, מההשפלה ומהפחד. הסוציאליזם יכול להתקיים גם אם קיים שוק חופשי בעולם, אך הוא חייב לעמוד בסדר גודל מסויים. עיר או מדינה סוציאליסטיות לא ישרדו הרבה זמן. דרושה סולידריות בין מדינות בשביל להשכין סוציאליזם. גם הקפיטליזם אינו יכול לעמוד לבדו במדינה. לכן כל התאגידים הגדולים העבירו את מפעליהם למדינות עוני שם העבודה זולה בהרבה והמשטרים המקומיים נתונים להוראות ממוסדות כגון קרן המטבע העולמי אשר עושות יד ביד עם התאגידים הגדולים והמדינות האימפריאליסטיות. איני עושה עסקים עם קפיטליסטים במסגרת הסוציאליזם, אלא בתור אדם פרטי שאין לו ברירה. בתנועה בה אני חבר איננו מוכנים למימון של גורמי הון שהציעו לנו כבר הצעות. לכן אין לנו אלף חברים אבל אנחנו מחליטים החלטות בצורה דמוקרטית ולא בהוראות מלמעלה כפי שעושות הרבה אירגונים חברתיים ומפלגות. כאשר נשחק במשחק של הקפיטליסטים, נפסיד. כאדם פרטי אין לי את הברירה אלא לשחק לפי החוקים. גם לקיבוצים לא היתה ברירה וגם לא לציונות. לכן שני הגופים לא יכלו להיות סוציאליסטים. בשביל לממש את הרעיון במציאות יש במהפכה עממית ולא במהפכה שקטה סגנון הסוציאל-דמוקרטיה שבה נהגו הקיבוצים ומפא''י. בעלי מפעל ''היינץ'' ברחו משתי סיבות: האחת: משטר הוגו צ'אבס אינו נחמד יתר על המידה לחלקי השוק החופשי בוונצואלה. הוא אינו חף מפשע וגם הוא מנהל מגעים עם גורמים קפיטליסטים אך משטרו אינו חס על כולם. הוא לא יגרש בעלי הון אך ברגע שהדבר לא יפריע לו, הוא גם לא יתנגד לגירוש כזה. הסיבה השנייה: בעלי חברת ''היינץ'' טענו כי מגדלי העגבניות הציבו להם מחירים בשמיים והם לא יכלו לעמוד במשימה (זה לא שהם חברת הקטשופ הגדולה בעולם אשר שווה מליונים... מחירי העגבניות יקרים לה). מגדלי העגבניות, לעומת זאת, טענו כי לא היה דבר. כיום, בניהול דמוקרטי של עובדים, מפעל היינץ מתפקד טוב ומספק את צרכיהם של עובדיו. אדם אשר משליט חוסר דמוקרטיה יש לעצרו. לכן הברחתם של בעלי ההון היא חוקית ומוסרית. לא אמרתי שהשילטון בוונצואלה הוא דמוקרטי אך הוא בטוח יותר דמוקרטי מהשלטון האמריקאי. בעוד ארה''ב שקועה בניהול טוטאלי של בעלי ההון בכל הקשור לכל סקטור תרבותי וחברתי, וונצואלה ממשיכה להתגבר על הפגעים שהשאירו האמריקאים ומתפתחת כמדינה דמוקרטית. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| סתירות של נמרוד פינסקי |
|||
|
|||
א. דבר והיפוכו (שני משפטים סותרים) בהודעה אחת: ''הסוציאליזם יכול להתקיים גם אם קיים שוק חופשי בעולם, אך הוא חייב לעמוד בסדר גודל מסויים. ...... גם לקיבוצים לא היתה ברירה וגם לא לציונות. לכן שני הגופים לא יכלו להיות סוציאליסטים''. אם סוציאליזם יכול להתקיים כאשר קיים שוק חופשי הרי שהקיבוצים יכלו להיות סוציאליסטים. לכן טענתי, שהם היו סוציאליסטים, נכונה. אתה בכל זאת טוען שלא וכאילו לא רואה את הסתירה וגם לא ממש מסביר אותה. ב. דבר והיפוכו: ''בשביל לממש את הרעיון במציאות יש [צורך] במהפכה עממית ולא במהפכה שקטה סגנון הסוציאל-דמוקרטיה שבה נהגו הקיבוצים ומפא''י. ...... כאדם פרטי אין לי את הברירה אלא לשחק לפי החוקים''. ב1. אם אתה סוציאליסט אז גם הקיבוץ. אבל אתה טוען שאתה סוציאליסט והקיבוץ לא. ב2. הקיבוצים הוקמו כישות סוציאליסטית ולכן הטענה על מהפכה סוציאל-דמוקרטית רק מבלבלת את העובדות ויוצרת סתירה עם המציאות. תגיד אתה באמת קורא בעיון את מה שאתה כותב ולא רואה את הסתירות? מדוע אינך מתייחס ישירות להערות שלי? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| סתירות של דוד סיון |
|||
|
|||
נתחיל בהתנצלות: אם אני אכן לא מתייחס להערות שלך אני מצטער. אני משתדל לענות לכל טענה שאתה מביא ועד כה דווקא באו לי התשובות מאוד בקלות. הקיבוצים אכן יכלו להיות סוציאליסטים, אך רק בתמיכת קואליציה רחבה של כמה מדינות ולא של כמה קיבוצים (מה גם שאני בכלל לא יודע אם הקיבוצים ניהלו ביניהם סחר ואם כן הוא התנהל לפי החשיבה הסוציאליסטית. אם אכן התנהל סחר, אשמח אם תודיע לי). חוץ מסדר הגודל של הקיבוצים ישנה גם מידת ההשתתפות ברעיון הציוני. היות והקיבוצים הם בניה של הציונות ההיא ושל המפלגות ההן, מפא''י ומפ''ם בעיקר, אין הם יכולים להיקרא סוציאליסטים או לפעול בדרך הסוציאליסטית מסיבות שכבר הצגתי בהודעות הקודמות. אני חושב שהסברתי את העניין על פני לפחות חמש תגובות. ב. ההבדל בין אדם פרטי לבין רעיון גדול (''ציונות סוציאליסטית'') וביצועו (קיבוצים) הוא עצום. כאדם, באמת אין לי האפשרות שלא לשחק לפי החוקים. גם הקיבוצים לא יכלו שלא לשחק לפי החוקים, אך העניין המרכזי הוא שהם לא רצו להימנע מהטמעות בשוק הזה. אם הם לא יכלו להימנע מכך, הם היו צריכים לחכות להזדמנות שבה לא יצטרכו את השוק הזה. הסוציאל-דמוקרטיה מאמינה בשינוי מבפנים. היא נכשלה תמיד. המרקסיזם מאמין בהפיכה עממית דמוקרטית. גם הוא נכשל לאחר שסעיף הדמוקרטיה הוסר, אך לרעיון הזה יש את הפוטנציאל להצליח. כמו כן מפא''י שהיתה ידידה לעסקים של ארה''ב מהרגע הראשון. איזו מן מדינה סוציאליסטית משמשת כשלוחה של המדינה הכי קפיטליסטית בעולם? איזו מדינה סוציאליסטית עושה הבחנה בין יהודי לערבי? איזו מדינה סוציאליסטית כובשת שטחים כדי להרחיב את שטח האומה עך חשבון מעמד עובדים אחר? זו מדינה המזכירה יותר הכלאה של קפיטליזם ופאשיזם-ההפכים המוחלטים של הסוציאליזם. כבן קומונה לשעבר של הנוער העובד והלומד (תנועת הנוער של אותם ממסדים שבהם אנו דנים ימים) הבחנתי במגמה ברורה של סוציאל-דמוקרטיה. זוהי דרך שונה מאוד מהמרקסיזם. אני מתבייש בכך שאפילו חיפשנו לנו פעם אחת ספונסר תאגידי לאיזשהו אירוע. זוהי לא תנועה סוציאליסטית. זוהי תנועה שפונה לכל מעמדות ישראל בכדי לגבש אותם לרעיון הציוני. בלי להבין מי מול מי, למה וכמה. היינו שרים ססמאות בלי להבין מה הכוונה, היו שתמכו בגדר ההפרדה מבלי להבין שהיא מפרידה בין המעמד העובד-הישראלי והפלסטיני ומשאירה את כל מעמדות ישראל באותה קופסה, היו שאיימו בהשתמטות מצה''ל ואח''כ התגייסו בשמחה לשירות בחברון המיועד לדכא את המעמד העובד הפלסטיני ולשרת את המעמד השליט הישראלי. זוהי תנועה עלובה המשמשת כזרועת נוער לתנועה נרחבת יותר-גם היא עלובה. הסתירות בתוך הקיבוצים והציונות הן הסתירות שהאתה צריך לעסוק בהן ולא בקטנוניות שבהשוואה שלי בתור אדם פרטי אל מול הרעיון המרקסיסטי. ציונות וסוציאליזם לא הולכים ביחד. נקודה. כל רעיון שיוצר הפרדה בין מעמדות עובדים מלאומים שונים על אותו רקע לאומי הוא רעיון לאומני ולא סוציאליסטי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| סוף פסוק נמרוד |
|||
|
|||
פעם אחרונה שאני מתבטא בדיון הזה. הסיבות הן פשוטות: 1. קשה לי למצוא קשר הגיוני בין האמירות שלך. 2. הסתירות שאתה לא רואה בעמדתך. הסתירה המרכזית שלך היא בכך שקבוצת אנשים שחייה לפי עקרונות סוציאליסטיים לא נחשבת כזו בגלל גורמים חיצוניים. אבל את עצמך שבפועל לא מקיים שום עקרון סוציאליסטי אתה מכנה סוציאליסט. 3. אתה מצפה מאנשים שיתעלמו מזהותם גם כאשר התנאים לא קיימים. אי אפשר להתעלם מקיום יהודי כאשר המשמעות היא חיסול או אי-הישרדות. עדין חיים כיהודי עם עקרונות סוציאליסטיים אפשריים. אבל לפי מס' 2 אתה לא רואה את הסתירה. 4. ההפרדה הזהותית בין יהודים וערבים קיימת אי-אפשר לבטל אותה כך בגלל שנמרוד מגדיר לא נכון את מהות הסוציאליזם. עדין אדם יכול להיות יהודי וסוציאליסט. ----- אתה לא רואה את הסתירות הללו ולכן יוצא דו-שיח של חרשים. זה שאתה כותב מחדש את הסתירות במילים אחרות לא ישנה דבר. לבסוף, אפילו הכותרת של דבריך לא ממש מתארת אותם. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| סוף פסוק |
|||
|
|||
אני פשוט לא מבין איך אתה לא מקשר בין האמירות שלי. אני תמיד צריך לחזור על אותם דברים ואתה, או שאתה מבין לא נכון או שאתה פשוט לא רוצה להסכים. הקבוצה הזאת אמנם חיה לפי עקרונות סוציאליסטים, אך היא גם מפרה בגסות כמה עקרונות כאלו ולאו דווקא בגלל גורמים חיצוניים. אני כבר חוזר על כך לפחות פעם שלישית. אני בהחלט מקיים עקרונות סוציאליסטיים עד כמה שאני יכול. אני פועל בזמני הפנוי למען יצירת התנאים שיביאו לחברה סוציאליסטית, מה שהקיבוצים לא עשו. אדם בוחר לו את זהותו. המדינה לא שאלה אותי אם אני רוצה להיות יהודי או לא. יהדות אינה מתאפיינת בדם אלא באמונה ואני, מצטער להודיע, מתקשה להאמין לסיפורי אגדות. איני מבקש מאיש להתעלם מאמונתו היהודית, אלא שאיני רואה בהתעלמות כזאת כפגיעה בטחונית. דווקא ההתעקשות על קיום עקרונות היהדות ושאר הדתות, היא שמביאה לפעמים למלחמות. מרקס, טרוצקי, אינשטיין, אמה גולדמן ורבים אחרים-חלקם מאבות הסוציאליזם וחלקם לא-היו יהודים. חלקם לא התכחשו לכך וחלקם כן. סוציאליסט יהודי אפשרי בהחלט ומעולם לא טענתי אחרת. טענתי היתה שציונות סוציאליזם אינם אפשריים ביחד. קיים הבדל בין יהודי לערבי. קיים גם הבדל בין עני ועשיר, פרולטר ובורגני, אשכנזי ומזרחי, בן 18 ובן 45. השאלה היא איזה הבדל משמעותי וכיצד אתה מתייחס לאותו הבדל. אפלייה על רקע לאומי היא בלתי נסבלת ולא צודקת כמו הפרדה על רקע מעמדי. אם בכל זאת אתה מרגיש שהדיון מיצה את עצמו, ניפרד כידידים עד הדיון הבא. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| נימרוד, תגיד, עם היד על הלב, אתה גם קורא לפעמים את מה שאתה כותב? |
|||
|
|||
''במצב בו נלחם היהודי לצד הנוצרי והאיסלמי כמעמד עובד בשליטים שלו אין צורך לברוח לחפש מקום אחר להגשמת הסוציאליזם'' --- מאיפה לקחת את האיוולת הזאת? אחת המוסכמות של הסוציאליסטים של שנות השלושים של המאה שעברה היתה ש''הדם היהודי יהיה שמן על גלגלי המהפכה'' שאתה כל כך מייחל לה. מבחינה שכלית אתה לא זזת מילימטר אחד מאותה תקופה, למרות שעוד לא נולדת אז. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| נימרוד, תגיד, עם היד על הלב, אתה גם קורא לפעמים את מה שאתה כותב? |
|||
|
|||
אילו תוכל לפרט אילו ''סוציאליסטים'' הסכימו עם הטענה הזאת ובאיזה הקשר, זה יואיל. אם הפירוש לכך הוא שהיהודי הפרולטרי ייתן מעצמו אפילו את חייו למען המהפכה, איני רואה בכך דבר שלילי כ''כ. אילו הפירוש הוא שהיהודי הבורגני ימות ודמו ישמש לשימון המהפכה, אז נעשתה מצדם איוולת כשקשרו דת מסויימת בקשר המעמדי. בנוסף, כל אדם (אפילו עמיר פרץ) יכול לקרוא לעצמו סוציאליסט. אין זה אומר שהוא אכן כזה. אם הם התכוונו לפירוש השני שנתתי כנראה שהם עדיין לא השתחררו מכבלי הלאומנות ולכן אינם סוציאליסטים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| זה באמת נכון |
|||
|
|||
''כל אדם (אפילו נימרוד פינסקי) יכול לקרוא לעצמו סוציאליסט. אין זה אומר שהוא אכן כזה'' גם ערפאת היה אורח כבוד בכל הכינוסים של מנהיגי התנועות הסוציאליסטיות . . . ''אם הפירוש לכך הוא שהיהודי הפרולטרי ייתן מעצמו אפילו את חייו למען המהפכה, איני רואה בכך דבר שלילי כ''כ'' משום מה האמירה הזאת התייחסה ל''דם יהודי'' בלבד. ה''כבוד'' הזה לא הוצע לאף אחד אחר . . . | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| זה באמת נכון |
|||
|
|||
בהערה הראשונה שלך אתה רומז לכך שאיני סוציאליסט. אם תוכל לבסס את הרמיזה הזאת זה יהיה מעניין. בהערה השנייה אתה אומר שהדם הוא דם יהודי. אם כך, אותם ''סוציאליסטים'' בהנחה שהם באמת סוציאליסטים פנו לצד אפל ומסתורי של סוציאליזם שמעולם לא שמעתי עליו. אם תוכל להסביר לי מה סוציאליסטי באנשים האלו אודה לך מאוד. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי