| תתפלא לשמוע, אך למיטב ידיעתי על מצב דומה חשבו כבר אנשים שמיהרת לתקוף כבר בהופעתם הראשונה כאן, כגון פרופ' סופר (ראה תגובה 62778). מצב זה אינו נראה לי בעייתי אלא אם כן נחווה בהקשר זה מצב המזכיר אירידנטיות – מה שאינני חושב שיקרה.
שתי מדינות לשני עמים נראה לי עדיין הפיתרון הסביר ביותר על פני מדינה דו-לאומית (מה שיכול לקרות במידה והיהודים בישראל יהפכו למיעוט בעתיד), וכמובן על 'פיתרון' הטראנספר שיגרור מלחמה עקובה מדם וסנקציות בינלאומיות שיבודדו את ישראל הרבה יותר גרוע מאשר את סרביה בזמנו. אני מאמין ששתי מדינות אלו יצטרכו בתחילה להיות ממש מופרדות האחת מהשנייה, ולו בגלל העובדה שבשתיהן יושבים להם אנשים שירצו לחבל בפיתרון מסוג זה, ועל כן 'היפרדות' לשיטתי, שכמובן תוכל להפשיר בעתיד. מדוע לא, בעצם? וכמובן אני בדיעה שיש לאפשר ליהודים הגרים כרגע ביו''ש להמשיך ולגור במדינה הפלסטינאית באם יחפצו בכך, אולם לא כחברים מועדפים וכבעלי פריבילגיות מכוח כיבוש, אלא ככל אזרח אחר. יכול להיות שדבר מסוג זה יהיה חייב להיות בכל הסכם שלום עתידי, אך כאמור תחת שוויון זכויות וחובות, לפחות על הנייר.
ואגב, תרגיל מחשבתי בהקשר אחרון זה – האם היו מתנחלי עזה מסכימים להפוך לנתינים פלסטינאים תמורת המשך ישיבתם בבתיהם ותחת גפניהם, ולו באופן תיאורטי? ציפור קטנה לוחשת לי באוזן שהתשובה לכך בוודאי שלילית, ללא כל קשר לביטחונם האישי (בהנחה שהיה מובטח כי שערה לא היתה נופלת משער ראשם), ובכל זאת. האם אני טועה? מדוע לא? |