|
אכן כך הדבר הוצג בתקשורת ישראלית | |||
|
|||
בלי לתת לצד שכנגד במה לחלוק על כך. גולדמן היה ילד גדול, אם היה משוכנע שיכול להביא תוצאות, היה נפגש למרות מסע גידופים והשמצות. מצריים רצתה לקבל ויתורים מישראל מבלי שאישיות כלשהי מצידה תיפגש במו''מ פנים מול פנים עם אישיות ישראלית. מבחינתם (כפי שהם טענו ולא פעם אחת) לאחר הפסד משפיל של 67 עצם פגישה על הסדר עם ישראלים הייתה כניעה. ממשלת ישראל הציעה פחות מחודש לאחר המערכה של 67 מסירה החזרה טוטלית של השטחים לערבים (ובתוכם מצריים), אם הערבים יסכימו לקבל את ישראל כעובדה באזור ויעשו שלום עימה. תשובת הערבים הייתה לאו מוחלט. האם אתה חושב שהיום המצב שונה בהרבה? הנה סבר פלוצקר כתב על הסקר שבוצע במדינות ערב בכתבה ב''ידיעות אחרונות'' ב 5-10-2001. שם הכתבה: ''כשדיברו שלום 82% רצו מלחמה''. אני מצוטט: ''סקר שנערך במדינות ערב לפני כשתיים וחצי, שעה שהתקיים מו''מ מדיני, גילה: 7 מתוך 10 ערבים נגד השלום. 87% בעד טרור אסלאמי. 82% סבורים שלא הגיע הזמן להניח למחלוקות העבר ולפתוח דף חדש ביחסים עם ישראל. השלום נתפס ככניעה''. ברור שבנתונים האלו כל הטלת אשמה על חוסר שלום באזורינו על ממשלת ישראל כלשהי היא בדיה במקרה הטוב או הזדהות עם האויב הרצחני במקרה הגרוע יותר. נתן גפן קישורים: מסמכים וקטעי עיתונות: http://n.jemix.co.il | |||
_new_ |
אהההה, הבנתי, הקונספירציה, התשקורת, | |||
|
|||
טוב שהזכרת לי, כמעט ושכחתי. | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |