|
אחיו של סאדאת נהקג במלחמה | |||
|
|||
כל מי שמפסיד פעם נופעמיים שואף מאוד לניצחון. כל מי שמנצח פעם ופעמיים שואף לשמור על יתרונות נצחונו באמצעות שלום. אין בזה חוכמה רבה. בסופו של יום המפסיד זוכה גם לניצחון ושמירת יתרונות הניצחון באמצעות שלום מתבררת פתיח למלחמה הבאה. | |||
_new_ |
אחיו של סאדאת נהקג במלחמה | |||
|
|||
אתה טועה, צופיה. האם אתה מציע שנפסיד במלחמה הבאה כדי לשכנע את הערבים לעשות שלום? באמת? הערבים לא רוצים שלום, הם רוצים נצחון. אנחנו רוצים שלום אבל לא רוצים להפסיד (משמע, אנחנו רוצים לנצח תמיד). זה הבדל גדול! נצחון ערבי משמעותו חיסול מדינת ישראל. זה כתוב ב''תורת השלבים'' של ערפאת ואבו מאזן, 1974. כל דבר פחות מזה, זה הפסד ערבי. | |||
_new_ |
אחיו של סאדאת נהקג במלחמה | |||
|
|||
כולם רוצים ניצחון. איש אינו רוצה הפסד. הערבים רוצים ניצחון אך גם מוכנים לשלום. מצרים, ירדן, ''הסכם אוסלו'' , כבר שכחת? | |||
_new_ |
אחיו של סאדאת נהקג במלחמה | |||
|
|||
איזה ערבים רוצים שלום? היחיד שרצה באמת שלום היה המלך חוסיין, עוד שנים לפני שחתם על שלום, רק משום מצבו הייחודי - שליט האשמי, בדואי, סעודי ששולט על ערביי עבר הירדן. הוא הבין ששלום עם ישראל מאבטחת את אגפי מדינתו והוא יכול להתרכז באבטחת משילות באמצעים אל דמוקטיים. חלק מזה עבר בירושלו לעבדאללה. היתר לא מדברים על שלום, אלא על מצחון, כמו שציינתי. | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |