  
  
  
|
 |
|
||
  מניעת מלחמה לא בדרך של הצעת נסיגה |
|||
|
|||
המאמר מאיר עינים ותודה לכותב הנכבד. הדיון של הנזכרים במאמר מיוסד על ההנחה כי הדרך היחידה למנע מלחמה היתה בהצעה של ותורים ישראלים למצרים.יש האומרים כי ישראל הציעה די, אבל סאדאת רצה בכל זאת במלחמה כמו שמסביר הכותב, ויש האומרים כי ישראל לא הציעה די. האם אין מי שמעלה בדעתו דרך אחרת למנע מלחמה? להזהיר את סאדאת כי אם יתקוף יובס שוב, תבוסה מכרעת אשר לא תעצר עד שיתמוטט צבאו. מה לדעת הכותב, האם היה סאדאת נרתע? הכותב מסביר כי הצעות הנסיגה של ישראל, עודדו את סאדאת לחשב כי ישראל חוששת ממנו. האם עודדנו אותו לתקף במקום שנרתיע ונפחיד אותו? סאדאת לא חשב כי ינצח במלחמה ויכבש את סיני. אבל היה הגיוני עבורו - לפי תגובות ממשלת ישראל - כי יצליח להפתיע ויכבוש מוצבים על התעלה שיתנו לו דריסת רגל - ואז תתערב ארצות הברית ותדרוש הפסקת אש והוא יוכל לשמור על מה שכבש. זה מה שקרה, אבל לא מיד. לבסוף הסכימה ישראל לסגת ממערב התעלה, וסאדאת קיבל פרס גדול על תקיפתו - הוא נשאר ממזרח לתעלה וישראל נסוגה. האם לא היתה זאת ההזמנה למלחמה נוספת? המתדינים עם סאדאת לא הבינו את חשיבתו. מנותקים מהבנת העולם הערבי הם השולטים בממסד ובתקשרת. סאדאת ביקש נקמה על תבוסה. בקש נצחון. נסיגה לא היתה משביעה את רצונו לנקמה. לפי השליח של האסלאם מלחמה אסורה כאשר המוסלמים חלשים, היא בחירה אם הכחות שוים עם האויב, והיא חובה כאשר האויב חלש מן המוסלמים. ושאלה למר מנדס הנכבד. אתה מומחה לנושא הזה ובבקשה הסבר לי. האם אבד סאדאת אח - או אח חורג - במלחמה עם ישראל, כפי ששמעתי פעם. האם היה לו אם כן עוד מניע לבקש נקמה? | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| אחיו של סאדאת נהקג במלחמה |
|||
|
|||
מר שלום הנכבד, מודה לך על ההתעניינות המיוחדת בנושא. אכן, אחיו של הנשיא סאדאת נהרג במלחמת יום הכפורים 1973. סרן מחמד עאטף אנור אל-סאדאת, טייס קרב על מפציץ מסוג סוחוי-7, נהרג ביום הראשון של המלחמה. בן 25 היה במותו. הוא היה אמור להשתתף בגל השני של הגיחות המבצעיות, אבל מתוך כבוד לאחיו הוא התייצב אצל מפקד הטייסת ודרש לצאת בגל הראשון. הוא טען בפני מפקדו: ''לא יתכן שאני אחיו של הנשיא לא אהיה בגל הראשון. הוא נפגע על ידי טייס קרב ישראלי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אחיו של סאדאת נהקג במלחמה |
|||
|
|||
מעניין. הזכרת לי נשכחות. אמירתו של אברהם שלום נכונה. הערבים רוצים נצחון. היהודים רוצים שלום. זה בסיס חוסר הקואורדינציה ביננו לבינם, גם כפי שמשתקף במשבר ביננו לבין ''הפלסטינים''. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אחיו של סאדאת נהקג במלחמה |
|||
|
|||
כל מי שמפסיד פעם נופעמיים שואף מאוד לניצחון. כל מי שמנצח פעם ופעמיים שואף לשמור על יתרונות נצחונו באמצעות שלום. אין בזה חוכמה רבה. בסופו של יום המפסיד זוכה גם לניצחון ושמירת יתרונות הניצחון באמצעות שלום מתבררת פתיח למלחמה הבאה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אחיו של סאדאת נהקג במלחמה |
|||
|
|||
אתה טועה, צופיה. האם אתה מציע שנפסיד במלחמה הבאה כדי לשכנע את הערבים לעשות שלום? באמת? הערבים לא רוצים שלום, הם רוצים נצחון. אנחנו רוצים שלום אבל לא רוצים להפסיד (משמע, אנחנו רוצים לנצח תמיד). זה הבדל גדול! נצחון ערבי משמעותו חיסול מדינת ישראל. זה כתוב ב''תורת השלבים'' של ערפאת ואבו מאזן, 1974. כל דבר פחות מזה, זה הפסד ערבי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אחיו של סאדאת נהקג במלחמה |
|||
|
|||
כולם רוצים ניצחון. איש אינו רוצה הפסד. הערבים רוצים ניצחון אך גם מוכנים לשלום. מצרים, ירדן, ''הסכם אוסלו'' , כבר שכחת? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אחיו של סאדאת נהקג במלחמה |
|||
|
|||
איזה ערבים רוצים שלום? היחיד שרצה באמת שלום היה המלך חוסיין, עוד שנים לפני שחתם על שלום, רק משום מצבו הייחודי - שליט האשמי, בדואי, סעודי ששולט על ערביי עבר הירדן. הוא הבין ששלום עם ישראל מאבטחת את אגפי מדינתו והוא יכול להתרכז באבטחת משילות באמצעים אל דמוקטיים. חלק מזה עבר בירושלו לעבדאללה. היתר לא מדברים על שלום, אלא על מצחון, כמו שציינתי. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי