| ממרום גילי אני זוכר עדיין היטב את התפתחות הדברים כפי שהיתה עם קום המדינה, בכל הקשור למה שמכונה היום ''תורתו אומנותו''. כאשר ניגש בן גוריון להקים את ממשלתו הראשונה, בא אליו הרב פישמן מימון, מראשי תנועת המזרחי, ובקש מבן גוריון לשחרר 400 אברכים הלומדים בישיבות מן השרות הצבאי. הרב מימון נימק את בקשתו, כי עומדת לקום מדינה, ויהיה צורך בקאדר של רבנים. בן גוריון שרצה לשלוט בכל המימסד הרבני - הסכים. בבחירות שנערכו לאחר מכן, המזרחי בקשו להשאיר את הסטטוס קוו בנושא האברכים. וכך זה נמשך עד שחירות עלתה לשלטון.
בתקופת שלטון מפא''י הממשלה הנהיגה איזו שהיא הטבה כספית עבור צעירים שמשרתים בצבא. כמובן שכל מי שלא שרת לא נהנה מן ההטבה הזאת. זה כלל את הערבים והחרדים. אמנם רק 400 מהם נהנו מתמיכה ממשלתית במסגרת ההסכם הקואליציוני. אבל יתר החרדים לא הלכו לצבא ולא קבלו תמיכה כספית כלשהי. ואז הרב רביץ, ח''כ חרדי שבצעירותו נלחם עם הלח''י, פנה לבן גוריון ובקש לאשר פטנט של גיוס חרדים. שהצבא יקרא לכל צעיר בגיל 18 להתייצב לבדיקות רפואיות, לאחר מכן יחוייל ויקבל מספר אישי, יעבור חודש ימים של אמוני רובה, וישתתף במטווח של ירי 5 כדורים. לאחר מכן ישוחרר מצה''ל. וה''שרות'' הצבאי הנלעג הזה יאפשר לכל החרדים להנות מן ההטבה הכספית שהחיילים המשוחררים נהנו ממנה.
מנחם בגין אישר את הפטנט החרדי הזה. ואז כעבור חודש ימים באו הח''כים הערבים וחשפו את הבלוף, ואיימו לפנות לבג''ץ. ואז ההטבה ניתנה לכולם וכעבור כמה שנים בוטלה לחלוטין. אבל האוכלוסיה החרדית המשיכה לחיות בעוני ומצוקה. ואז הרב רביץ בא שוב אל מנחם בגין, ובקש להגדיל את מכסת ה-400. לשאלת בגין מהיכן נקבעה מסגרת ה-400? והרב רביץ ענה לו: ''זוהי הקווטה שקבע בן גוריון''. בגין שזועזע מן המושג ''קווטה'' שהזכיר לו את מוראות מלחמת העולם השניה, הגיב: ''קווטה''? לא אצלנו. וביטל את מכסת ה-400. אלא שהמספרים הלכו ותפחו. |