|
אבו מאזן נטש את השיחות עם אולמרט-ציפי מאחר שהבין שהוא לא יוכל לשכנע אותם לוותר מעבר למה שכבר ויתרו - נסיגה מלאה לגבולות 67' עם החלפת שטחים (שטח תמורת שטח), וזה כולל נסיגה ממזרח ירושלים להוציא מהרובע היהודי (שיחושב כשטח שתמורתו ישראל תשלם היכן שהוא משיטחה). הבעיה הרצינית יותר היתה שאבו מאזן דרש מאולמרט-ציפי הכרת זכותם של כל פליטי 1948 לזכות השיבה, במובן בפלסטיני המיוחד שמדובר גם בצאצאי הפליטים עצמם (משום שרובם כבר מתו). אבו מאזן סרב לדבר על מספר הנכנסים לישראל, הוא רצה הסכמה ישראלית עקרונית לפני תחילת השיחות, תוך שהסיכום המדוייק ייעשה במהלך השיחות. לזה אפילו אולמרט-ציפי לא יכלו להסכים. אם אבו מאזן היה מסתפק בהסכמה נניח על 100 אלף או 200 אלף פלסטינים שייכנסו לישראל, תחת הכותרת ''זכות השיבה'', כי אז נראה לי שאולמרט-ציפי היו מסכימים לזה ואבו מאזן היה נכנס איתם לשיחות. אלא שאולמרט-ציפי לא רצו להתחייב על כמות ערבים שייכנסו לישראל, כי דרישתו של אבו מאזן היתה גדולה הרבה מ-200 אלף. ואז מה הטעם היה לסגת מכל יו''ש, אם העילה החדשה לנסיגה עכשיו של השמאל היא 'התנתקות למען הגנה על הדמוגרפיה''? |
מה שמטריד אצל גזית?
