  
  
  
|
 |
|
||
  (5) ''עם קצף על השפתיים'' |
|||
|
|||
כדי להצדיק את ההגנה שנותן ספירו לנאצי שבגונתר גראס, הוא מנסה לטעון שגם ישראל חטאה בחטאו ויצרה קשרים הדוקים עם ממשלות גרמניה למינהן, ולכן אין לה זכות טענה. הרי זוהי טענה מגוכחת גם אם היא היתה אמת. אבל היא אפילו לא אמת. אנחנו מתייחסים לגונתר גראס האיש, האדם, הסופר ולא ליחסים בין מדינות ששם חלים כללים אחרים. לכן ניסיונו של ספירו לגזור דבר דומה גם על יחסים בין ישויות פוליטיות מוזר, חסר טעם ואינו סביר. אבל נניח שישראל בכל זאת חטאה בעניין גלובקה ושרדר ודומיהם, אז האם זה מכשיר את טעותו והתפתלותו של גדעון ספירו בעניין הגראס? ישראל לא קשרה שום קשר עם הנס גלובקה או עם גרהארד שרדר (לא זה הקנצלר), אלא עם גרמניה. וכאמור, גרמניה החדשה הוקמה כמדינה שבאה לתקן את פשעי הנאצים. ולכן לאחר זמן, ורק ב-1965 בשלו התנאים ליצירת קשרים פורמליים בין המדינות. מכאן יובן, כי מה שמפריע לישראלים זוהי עמדתו הביקורתית המתחסדת והדו-פרצופית של גונתר גראס כלפי מדיניותה של ישראל. והעובדה שגונתר גראס שירת בהתנדבות ב-SS ואפילו לא הביע חרטה על כך ולהיפך הוא שמר אותה בסוד עד ל-2006, היא העובדה שמחזקת את הדחייה מהאיש הזה. לכן תמוה עוד יותר שגדעון ספירו מדבר כדרכו על ''שירותו הצבאי'' של גראס (ה-SS לא היה צבא, מר ספירו! אבל כדרך התועמלנית המעלילים ממשיך ספירו, מתחת לשורות, לקשור גזירה שווה בין השירות בצה''ל לשירות ב-SS, בין אם הוא רוצה להכשיר את ה-SS ובין אם הוא רוצה להכפיש את צה''ל) ועלינו כעל ה''מנופפים בו עם קצף על השפתיים'', בעוד שגדעון ספירו חבר ליאסר ערפאת מקציף השפתיים הרופסות, והלשון המשתלשלת והיורקת הידוע לשימצה, שגם ר ק במקרה רצח גם אלפי ישראלים ובכל זאת ספירו במו קולמוסו עדיין מהלל ומשבח את ערפאת, למרות הכל. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| (6) כמה הסברים על ''טיבו של הרוע'' השמאלני |
|||
|
|||
אם כבר מזכיר ספירו את אוניברסיטת חיפה, ראוי לציין את שמו של פרופסור אילן גור-זאב ז''ל שהלך שבי אחר רעיונות שמאלניים, אבל הבין שטעה ועשה תפנית גדולה באמצע העשור הקודם. גור-זאב החל לעסוק בקשר שבין אינטלקטואלים ואנשי רוח מהשמאל, רובם אנשי שמאל רדיקאלי שאותם הוא מגדיר ''הפרוגרסיבים החדשים'' לבין האנטישמיות החדשה, שביסודה שלילת ישראל ואנטישמיות המוסווית כאנטי-ציונות. לפי הבחנתו, ''הפרוגרסיביות החדשה – שהיא גם בית היוצר לאנטישמיות החדשה – איננה מתקיימת רק ברובד האינטלקטואלי אלא גם ברבדים הפוליטי והארגוני. למשל, האופן שבו פועל הרוב המוחלט של הארגונים החדשים למען זכויות האדם, אנשים מסוימים באקדמיה, אלה החוקרים את תחום ההומניסטיקה באקדמיה. כך יוצא שדוגמה מסוימת, בשם האנטי-דוגמטיות והאנטי-הגמוניה, הופכת למחסום בפני מחשבה חופשית. לא מדובר בהתארגנות שמעבר לגדר בלבד או באנטישמים החדשים שחורשים את רעתנו מעבר לגבול, אלא קודם כל בפרוגרסיבים הפעילים ביותר שכאן''. אילן גור-אריה מזהיר שההתעלמות מאנטישמיות המוסוות כביקורת, בעיקר בלתי הגונה, נגד ישראל היא מסוכנת לישראל והיא נובעת מכך שהחיישנים שלנו טרם עדכנו את עצמם מפני סוגי מתקפות אנטישמיות שמוסוות בדרך כלל בתחפושות חדשות של אקדמיה נאורה, ספרות גבוהה או ארגוני זכויות אדם ריקניים ''בדרך כלל, ההתייחסות לאנטישמיות החדשה מתנסחת במנעד שבין המכחישים את קיומה – למשל, אלה שרואים בה ניסיון לפטור את העם היהודי מאחריות למעלליו הנוראים – לבין אלה שרואים בה איום נורא אבל אינם מאתרים את שורשיה ואת העושר, העוצמה, שבחלופה שהיא מציעה. כלומר, ההתייחסות אליה היא היא כביטוי לרוע, חולשת דעת או רשעות. אי ההבנה אותה גורם לכך שלא רק הישראלים, ואפילו לא העם היהודי כולו, אלא גם ההומניסטים בעולם כולו אינם מצוידים בהתמודדות של ממש עם האתגר שהיא מעמידה לפנינו''. הנ''ל מתייחס לאמירתו של גדעון ספירו בטור הזה: ''גראס, על פי הפרסומים בעיתונות הישראלית, בכלל לא התייחס ליהדות... '' אלא רק לישראל. זה מה שנקרא מפלטו של האנטישמי. דרך אגב, בראיון לאחר דבריו של השר ישי אמר גונתר גראס שאילו היה יודע את גודל הסערה הוא היה מתקן בשירו/סירו וכותב ''ממשלת נתניהו'' ולא ממשלת ישראל. כלומר, השנאה של גראס לישראל הביאה אותו להיכשל בלהסתירה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| (7) ספירו בוחר בהשתעבדות ולא בחירוּת |
|||
|
|||
גדעון ספירו ממשיך וקושר בין ליל הסדר לבין שנאת הגויים שמצדיקה לדעתו את כניעת ישראל. כדרכו של ספירו ללכת רחוק למחוזות נפשו הסוערת בכל דבר, כמו למשל לקשור בין אי תשלום שכר במועדו לבין משהוא שקרה בממשלת החושך הנאצית לפני 80 שנים, באותו אופן הוא מגייס את ההגדה להגנת עמדתו בעניין גונתר גראס. השאלה היא אם רק ''השנה הוא לא חגג את ליל הסדר'' דבר המעיד שגונתר השפיע עליו עמוקות, או לחילופין שאין הוא נוהג כלל לעשות סדר בפסח ואז הוא רק מגייס ומקדש את אי-עשייתו לשווא. שאלה כבדת משקל, יש לומר. בשני המקרים יוצא ספירו נפסד. לגבי הטקס ההָגָדי רק אטען שאין בו ייחוד מטקסטים היסטוריים ואמוניים של עמים אחרים, ויכול אדם כרצונו לקרוא בהגדה ולדלג על הטקסטים האלה שלדעתו לא נוחים לו. ישנן גם הגדות חלופיות שהיו נהוגות בעבר בקיבוצים והיום בארגונים אתאיסטים חלופיים. אבל הייתי מעריך מאוד את ספירו אם היה מתייחס ולו רק פעם אחת לטקסט אנטישמי שנמצא למשל בספר לימוד בכיתה ו' בחברון או בעזה, או לצווחות של ראש קהילה מטיף במסגד בעזה או בשכם בימי השישי, או אפילו להצהרה של מנהיג פלסטיני בכיר שאומר שהפלסטינים לא מקבלים את זכות קיומה של ישראל או שהמלחמה תימשך עד שישראל תושמד והפלסטינים ישחרורו את יפא, עכא, חיפא ורמלא. האין מעשים אלו רלוונטיים יותר לתקופתנו, מאשר ביקורת טקסט של ההגדה, שלמיטב זיכרוני מאז שנרשמה כסידרה לפני כ-1800 שנה ועודכנה עד סוף ימי הביניים, לא רצחו היהודים כקבוצה שום גוי, בין אם גוי עָם ובין אם גוי בודד (מלבד כמובן כמה שמועות אנטישמיות שמוכרות לנו מאז ימי הביניים ששימשו לרדיפת יהודים). אז ברצוני לומר שלא הטקסט ההָגָדי תרם לאלימות נגד יהודים אלא להיפף, האלימות האנטישמית השפיעה על כתיבת הטקסט ההגדי. אני מציע לגדעון ספירו להחליף תקליט ובמקום לקרוא לרעיון של מזרח תיכון חופשי מנשק אטומי, ביולוגי וכימי, שאינו בר-ביצוע כלל (כפי שטענתי, אי אפשר ואסור לנתק את נושא הנשק הלא-קונבנציונלי משאלת ההשלמה עם קיומה של ישראל בתוך המרחב הערבי אסלאמי), שייצא בקריאה ושיקים תנועה שקוראת לשלום אזורי מתוך השלמה וקבלת ישראל, המדינה היהודית. במידה והוא יצליח בקריאתו, אני משוכנע שישראל תהיה הראשונה לפתוח את העמימות הגרעינית שלה ולהתפרק מנשק גרעיני, אם יש לה, בתמורה לצעדי התפרקות כללית מנשק בידיה ובידי מדינות ערב. בכל מקרה, אני מקווה שספירואכן קרא את ''תוף הפח'' והוא מוזמן להוציא ולנפנף בסמרטוט אדום טור חדש בו הוא מנתח את דמותו של היהודי האחד והיחיד בספר הזה. אתה מסכים גדעון ספירו? רמז? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| [•] (8) תוף הפח |
|||
|
|||
[• העתקת חומר בניגוד לחוק זכויות יוצרים מיותרת.] | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| (8) תוף הפח |
|||
|
|||
כל הכבוד לך על תגובתך הארוכה, המעמיקה והמעניינת. אך בסך הכול זה כמו לשפוך מים לשווא. אנשים דוגמת ספירו הם אטומים לחלוטין לדעות של אחרים ולביקורת. זה, אולי, מקור כוחם והישרדותם. לגינתר גראס נמאס להיות ''יפה-נפש'' ליברלי ולעת בלות חשף את פרצופו האמיתי: אנטישמי מבטן ומלידה. כל הכבוד לשר ישי שלא נבהל מהבלי המשוררים והסופרים ''בגרוש'' וגרש ביד רמה ובבושת פנים את האנטישמי גראס. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| To make a long story ' short . |
|||
|
|||
לצערי הרב יש חופן מלא של יהודים אזרחי ישראל וגם אחרים שהם שונאי עמם . הבולטים שבהם הם סופרים , משוררים , מחזאים ויוצרי אמנות אחרים . זה לא מפליא . אלה אנשים מונעי רגשות , הנעדרים ידיעה , תבונה , הבנה וראציונאליות . לכן להגדירם ''שועלים קטנים המחבלים בכרמים'' הוא ניסוח עדין . אבל האמת היא שבזכות ובחסות חופש הדיבור הם תועמלני הגרועים שבאוייבינו כיום . | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי