| לא נכון לדבר על נזקים כלכליים בפועל בגלל הפסקת הקשרים הצבאיים בין ישראל לתורכיה, משום שבפועל הקשרים האלה התרוקנו מתוכן כבר ב-2007 ובאופן הדרדתי מאז ועד היום בשל רצונו של ארדואן להינתק מהפיטמה הביטחונית הישראלית. ההדרגה היתה חייבת המציאות, משום שארדואן לא יכול היה לשבור הסכמים קיימים בשל יכולתה של ישראל לתבוע אותו לדין בבית משפט הינ''ל או אירופאי. לכן יכול היה ארדואן לתזמן את ניתוק הקשרים הצבאיים לאחר שדו''ח ועדת פאלמר פורסם, כאשר העסקאות האחרונות עומדות בלאו הכי בשלבי סיום (שיפוץ מנועי המזל''טים הישראלים שנשחקו בשל שימוש לא תקין של התורכים, חלקי חילוף למטוסי קרב, טנקים ומזל''טים, ועוד כמה עסקאות רכישת פגזים ותחמושת קלה בסך כולל קצת פחות מ-100 מיליון דולר שחלקם כבר שולם ויתרתם תשולם). גם ארדואן פה-גדול מבין שהסכמים חייבים לקיים. אינני רואה גם איך תורכיה תחדל לרכוש מישראל חלקי חילוף למטוסים, טנקים ואמצעים אחרים שרק ישראל מייצרת אותם (ואפילו ארה''ב קונה את חלקם מאיתנו!!).
בעניין השת''פ האזרחי התורכים כבר הודיעו שאין בכוונתם להתער או לפגוע בו, אם כי השלטון יכול לפגוע בהתקשרויות עתידות. בינתיים אין ביכולתו של השלטון התורכי לפגוע ממש בסחר משום שבכך התורכים יפרו חוקים בינ''ל וחוקי השוק האירופי, וסביר שגם מדינות אירופה תראנה כל פגיעה בדאגה, ולא תרשנה הפרת חוק שלהן. בנוסף, ההסכמים עם ישראל חשובים לתורכים כי הם רוכשים בישראל פוספטים ומוצרים חיוניים להם ובמחיר טוב ממחיר השוק (בשל התקשרויות ארוכות טווח והמרחק הקצר בין המדינות). הכימיקלים ותזקיקי הנפט (המהווה כ-68% מסך היצוא [•]... מוצרים אחרים שאנחנו מוכרים לתורכיה הם מוצרי חקלאות, מכונות, ציוד חשמלי, ציוד לתעשיית הנייר והקרטון, מכשירים וכלים אופטיים, אבנים מלוטשות, ציוד הובלה, יהלומים. אנחנו רואים את התרחבות הקשרים הכלכליים בשנה וחצי האחרונות למרות המתיחות ביחסים המדיניים. ''היקף הסחר (יבוא ויצוא סחורות ללא יהלומים) של ישראל מול תורכיה הסתכם בשנת 2010 בכ- 3.1 מיליארד דולר, עלייה של כ- 26% לעומת שנה קודמת, בה הסתכם היקף הסחר בכ- 2.5 מיליארד דולר. בין החודשים ינואר-יוני 2011 גדל הסחר בין המדינות בשיעור של 27% והוא הסתכם בכ-2 מיליארד דולר''. http://www.bizportal.co.il/shukhahon/biznews02.shtml... .
גם השוק התורכי נהנה מהקשרים לישראל. הם מכרו לישראל ב-2010 סחורות בהיקף של כ-1.8 מיליארד הרוב רכבים של חברות אירופאיות, יפניות, דרום קוריאניות שמרכיבות חלק מרכביהן בתורכיה בשל כוח העבודה הזול יחסית וקירבתה למוקדי המכירות באירופה, באסיה ובצפון אפריקה. למרות שמספר התיירים לתורכיה הוא פחות מ-3% מסך התיירים שמגיעים לתורכיה, הרי שערך הרווחים מהם התקרב ל-8% מסך כל הרווחים מהתיירות. ב-2008 נכנסו לתורכיה יותר מ-517 אלף תיירים ישראלים שזה 2.49% אחוזים מכלל התיירים באותה שנה. לתיירות הישראלית משקל נכבד בעיני התורכים בשל היותה תיירות יציבה לאורך כל השנה ולנוכח רמת ההוצאה הגבוהה משמעותית של התייר הישראלי על מצרכים ושירותים לעומת התייר האירופאי.
אינני משוכנע שהיקף הסחר שלנו עם תורכיה נמוך מזה שהיה עם איראן, בתחשב בעובדה הקטנה שמחירי הדלק ומחירי המטוסים / חלקי חילוף / שיפוץ היום יקרים הרבה יותר. |