|
ליקויי התפקוד של צה''ל אינם בדרג הטקטי בעיקר, אלא בדרגים האופרטיביים והאסטרטגיים. הטעם לכך שנסיון רב בשדה אכן עוזר מאוד לתפקוד הטקטי אך אינו עוזר בכלל ליכולות האופרטיביות והאסטרטגיות. לשתי היכולות האחרונות חשוב לפתח כושר הפשטה המאפשר אינטלקטואליזציות של נסיבות דינאמיות. כושר כזה לא רק שאין מפתחים בצה''ל אלא מחניקים למי שיש לו באופן טבעי. דוגמאות לכך אם אלופי המשנה ד''ר עימנואל ולד ז''ל וד''ר יעקב חיסדאי יבדל לחיים ארוכים.
בגלל כך אכן לא הוכרענו במלחמות ואנחנו עדיין קימים אך זאת למרות הניהול הגרוע של כל המלחמות והפיקוד הגרוע של רוב המערכות. מי שהוציא את הערמונים מן האש היו אנשי הדרג טקטי, אנשי קו הדם, הלוחמים!
דוגמא לכך היא מערכת החווה הסינית במלחמת יום הכיפורים. כל המפקדים במערכה זאת מן הרמטכ''ל דוד אלעזר, דרך מפקד החזית החדש רב אלוף מיל. חיים בר לב, מפקד החזית הקודם שמואל גונן-גורדיש, מפקדי האוגדות אברהם אדן ואריאל שרון, מפקדי החטיבות ומפקדי הגדודים היו מנותקים מן המציאות ואחדים אף מוכי הלם. הלוחמים הם שמנעו במחיר כבד מאוד הכרעה מצרית במערכה על מסדרון הצליחה. |
''המציאות... מאשרת את התיזה הזאת''?
