| בקשר למעשה הסחיטה - מדוע שלא תחשוב על הדו-שיח שהיא נסתה להפילו בפח. עצם ההתדיינות ביניהם על גובה הסכום, מעידה על כך, שהוא עשה מעשה שלא ייעשה. והתשלום בא לכפר על המעשה הנפשע.
זה במישור האחד. במישור האחר, האיש פגע בנשמתה, עד כדי כך שהיא התפטרה ונסעה לארה''ב. שם היא לא יכלה להשתקם. ואז היא חזרה לארץ, ובקשה ממנו לעזור במציאת במציאת עבודה, ומזה הוא התנער. ואז באה ה''סחיטה'' שאלצה אותו לפתע להתייחס אליה באופן רציני יותר. אלא שהסכום שהיא דרשה היה גדול מדי עבורו. ולכן הוא פנה למזוז... וההמשך ידוע.
לפני חמישים שנה, היה שופט תנועה ברחובות ששמו היה אלאלוף. השופט הזה החמיר מאד עם נהגים מקצועיים שהורשעו אצלו בדין. תמיד הוא גזר עליהם את מקסימום העונש. ותמיד הנהג המורשע היה בוכה ומתחנן לפני השופט: אבל כבודו זוהי הפרנסה של משפחתי. ואז השופט אלאלוף היה מפליט לעברו: פרנסה? היית צריך לחשוב על הפרנסה לפני שעשית את המעשה. ככה זה נמשך חצי שנה עד שהנהגים המקצועיים הכירוהו. והיית צריך לראות איך נהגים מקצועיים שהשתוללו על הכביש, אבל כאשר נכנסו למרחב השפוט של אלאלוף (צומת ראם-רמלה-צומת בית דגן), נהגו לפי הספר. |