  
  
  
|
 |
|
||
  |
|||
|
|||
יוסף אליעז כותב, ''לא היה טבח בעזה וטוהר הנשק נשמר יותר מבכל צבא בעולם.'' והוא מוסיף, ''שרון מתעלם מכך שמשך 8 שנים הופגזו אזרחים ישראלים תמימים, כמעט מדי יום, משטח עזה. אותם קורבנות אומללים בעזה, ואינני שמח על מותם, אפשרו לחמ''ס להשתלט על עזה, בני משפחותיהם משרתים ביחידות הטרור, בין של חמ''ס ובין של הפת''ח, והם איפשרו לטרוריסטים לירות מתוך בתיהם, לחפור משם מנהרות להברחת נשק או לתקיפתנו, והסכימו לאחסון אמל''ח בבתיהם. אין עוד מדינה בעולם שהיתה מתאפקת שנים, תוך הפקרת אזרחיה כבשר תותחים, בטרם תיגש לנטרל את קן המרצחים.'' ובכן, איש אינו מכחיש שבעקבות ירי הקסאמים לכיוון ישובי עוטף עזה, היתה לישראל הזכות להגן על עצמה (וזאת מבלי להכנס כרגע לסיבות שגרמו לירי הקסאמים המתמשך). אך איש גם אינו יכול להכחיש שבישראל ידעו, גם בדרג הצבאי וגם בדרג המדיני, שפעולה צבאית מהסוג שתוכנן במשך תקופה ארוכה ופרטיה היו ידועים לכל הנוגעים בדבר, - שפעולה כזו שכללה הפגזות מסיביות של ריכוזי האוכלוסיה הצפופים של רצועת עזה, תגרום בהכרח למספר גבוה של אזרחים פלסטינים. ישראל מצאה עצמה ב'צבת' של הצורך לקבל החלטה בלתי אפשרית: האם להמשיך להבליג על ירי הקסאמים או להגיב בדרך הצבאית האפשרית - פעולה מלחמתית 'קונוונציונלית', הפגזות וכניסה רגלית מאוחרת לשטח. העובדה שישראל מצאה עצמה ב'צבת' זו היא בפשטות תוצאה של הסרוב הישראלי לדון בהקשר הפוליטי הרחב יותר ובמניעים שהביאו לירי הקסאמים מלכתחילה. ישראל הכריזה מלחמה על החמאס בשלושה אופנים: 1. מיום הבחירות לרשות, כאשר החמאס נבחרו לנציגי העם הפלסטיני, עשתה ישראל כל שביכולתה כדי להחרים את החמאס וכדי להביא להחרמתו בעולם. 2. ישראל גם המשיכה (למרות הפסקת האש היחסית עליה החמאס המשיך לשמור באותה העת) להוציא להורג 'מבוקשים' ולעשות ביהודה ושומרון כבתוך שלה, תוך התעלמות מוחלטת מהיותו של החמאס נציגם של הפלסטינים החיים ביהודה ושומרון ולא רק בעזה. 3. ישראל המשיכה להשתמש בנימוקים בטחוניים כדי להרוס את כוחו הפוליטי של החמאס בגדה, ואכן הצליחה להביא לפילוג בין החמאס והפתח. אפשר לכן לראות בבירור שישראל, נוסף לנסיון המתמשך שלה להביא לנישול העם הפלסטיני מאדמותיו ומארצו, תוך מסע מתמשך לשלילת הזכויות הפוליטיות (זכויות האדם) של התושבים הפלסטיניים, - שישראל למעשה הכריזה בנוסף מלחמה על הלגיטימיות הפוליטית של החמאס ועל יכולתו של להיות אירגון אפקטיבי בשטחים. ומכאן גם ברור שהסיבות לירי הקסאמים - ולו גם כתגובה למצור המתמשך על עזה, קשורות ישירות לפעולותיה של ישראל לא רק בעזה אלא גם בגדה המערבית. ישראל כרכה יחד את הדיכוי הצבאי והאזרחי המתמשך, שלווה בעושק הרכוש הפלסטיני, עם הדיכוי המתמשך הפוליטי שנועד לפגוע בזכויות הבסיסיות של האוכלוסיה הפלסטינית. ישראל פעלה כך מתוך מחשבה שיש לדכא את היכולת הפלסטינית להתארגן פוליטית כדרך היחידה למנוע התארגנות צבאית בשטחים. דיכוי היכולת הפלסטינית ל'התנגדות' יעילה לכיבוש הישראלי, חייב את ישראל לפגוע בכל מחיר בזכויות האדם של הפלסטינים. אך כפלסטינים כן הישראלים יודעים שפגיעה מתמשכת בזכויות האדם של כל ציבור שהוא מגיעה לאחר זמן לכותרות וכל העולם יודע ומתרעם. בישראל לכן ידעו שהגיע הזמן לקבל החלטה בעניין חידוש המשא ומתן להסכם הקבע. ואם לא, האלטרנטיבה היתה לעבור מדיכוי צבאי של אוכלוסיה בת כמעט ארבעה מליון נפש לשלב של טיהור אתני במלוא מובן המילה, הוה אומר עליית מדרגה בפעולות הישראליות המתוכננות והמאורגנות לדחיקתם של התושבים הפלסטיניים - הפעם תוך שימוש בפעולה הצבאית הנערכת כביכול במתכונת של 'מלחמת הגנה' ישראלית. אין זה מפליא כלל וכלל שיוסף אליעז טוען (אולי בתום לב) שהממשל האמריקני לא ידע את כל הפרטים על חימושו של הצבא העיראקי ערב מלחמת עיראק-ארה''ב. לפי אותו מטבע אליעז מנסה לטעון ש-''לא היה טבח בעזה וטוהר הנשק נשמר יותר מבכל צבא בעולם.'' בהתבססו כנראה על אמונתו בכך שכל פעולותיה של ישראל במלחמה האחרונה בעזה נועדו להיות 'הגנתיות'. אך במקרה האמריקני, כמו במקרה הישראלי, יוסף אליעז פשוט טועה ומטעה: הציבור המשכיל בארה''ב ידע ערב הפלישה לעיראק שהדיבורים על נשק להשמדה המונית היו ללא כיסוי בשטח ושהרטוריקה ה'הגנתית' שימשה כתירוץ להצדקת הפלישה. זה היה ברור כבר לפני המעשה. באופן דומה ידעו הנוגעים לתכניות המלחמה ברצועת עזה בצד הישראלי שכל פעולה צבאית מסוג זה ובהיקף כזה, תהווה בעיקר פעולת ענישה נגד האוכלוסיה האזרחית, ותעלה במספר קורבנות גבוה, תוך עברה על החוק הבינלאומי (ואפילו על החוק הישראלי וחוקי מטכ''ל) - ולראיה הנסיון הנואל של צה''ל לתת התראות טלפוניות לבעלי בתים באיזורים שנועדו להפגזה מבעו מועד (הוכחה ברורה להיקף הידיעה המוקדמת של צה''ל על אופיין האזרחי של מטרות הירי - ובעקיפין הוכחה לנסיון ליצור טיהור אתני באמצעות הפגזות שמטרתן היתה להרוס שכונות ופרברים שלמים ברצועת עזה). ההוכחה המכרעת בנוגע לאופיה של המלחמה האחרונה בעזה במלחמת ענישה ונקם היו מצד אחד ההכרזות של שרים בממשלה ושל קצינים בכירים בצה''ל בנושא זה, ויותר מכל הסגירה את אופיה הרצחני של התכנית הצבאית העובדה שהפרקליטים במחלקה המשפטית של צה''ל סרבו בתחילה לאשר את תכניות המלחמה בשל ההרג ללא הבחנה באזרחים שהיה צפוי גם בעת התכנון. ולכן טענתו של יוסף אליעז, ש-''לא היה טבח בעזה וטוהר הנשק נשמר יותר מבכל צבא בעולם.'' פשוט לא תואמת את העובדות, עובדות שהעדות להן קיימת בכתב בעיתוני ישראל מאותה התקופה. אפשר תמיד להתווכח על המילה 'טבח', אך עבורי ההבדל היחידי בין טבח סברא ושתילא לבין ההרג ללא הבחנה של אזרחים ברצועת עזה לפני שנה, הוא בעובדה שלמרות שבשני המקרים השליטה הישראלית המלאה, אווירית וקרקעית, בשטח היא שאיפשרה את הקטל, - הרי במקרה של רצועת עזה, ישראל היא שלחצה על ההדק והוציאה להורג בידיעה מלאה מראש, כפי הידוע לנו כיום כ-1400 מתושבי רצועת עזה, מתוכם כ-300 ילדים וכ-150 נשים. מה שמסמר שיער בכל זה זו העובדה שכל זה קרה כאשר איום ממשי לא ריחף על מדינת ישראל, וכאשר המרחק בין תל-אביב הפורחת לבין האזרחים קטועי האיברים בינות להריסות בתי מגוריהם קטן ביותר. אך שום הד אמיתי לא הורגש במרכז העירוני הגדול תל-אביב בעת הטבח ברצועת עזה. אמרו לנו שזה בסדר וזה הספיק כנראה לרוב הישראלים (היהודיים כמובן). השקרים הקטנים-גדולים שהישראלים נאלצו לספר לעצמם כדי לישון בלילות היו מוכנים מראש, והחלק הפרברטי ביותר של מסכת שקרים זו הם עיוותי ושיבושי העובדות ההסטוריות הידועות החל ממועד פתיחת הפעולה הצבאית. מה שמסגיר כמובן את העובדה שיש כאן מסכת שיקרית מלכתחילה היא הטעות הרטורית המוכרת שעושה יוסף אליעז ככל חובב בתחום הזה: הוא סוגר את מעגל התירוצים וחצאי האמיתות שבו הוא עוטף את טבח האזרחים הפלסטיניים ברצועת עזה בטיעון שעמים אחרים במקומות אחרים עסקו במעשי טבח הרבה יותר מקיפים. הכללת הטענה הזאת בתגובתו מסגירה כמובן שני דברים: א. אכן מעצם ההשוואה מתבקש שבעזה אכן בוצע טבח. ב. הנסיון להרחיק את העדות לעמים אחרים ולמקומות אחרים מעיד על כך שמר אליעז אכן מקבל שהמעשה הנורא אכן נעשה בידי ישראל אך ההשוואה למעשי פשע אחרים נגד האנושות מסווגת את הטבח הישראלי בתושבי עזה בינואר 2009 לא במקום הראשון ברשימת מעשי הטבח המאורגנים המוכרים לנו בהסטוריה. יש בכך משום נסיון נפל להוכיח שאין רובצת על ישראל והישראלים האחריות המלאה למעשה הטבח ברצועת עזה. אני יכול רק להודות למר אליעז על שחפר את השוחה הרטורית העמוקה כמידות גופו והפיל עצמו בפזצטה רצינית לתוכה. מעניין יהיה לשמוע עוד פנינים ממר אליעז אם תצלח עליו הרוח (ואם יצליח לצאת מהשוחה). | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| פלשתינאי! כל מילה נוספת רק גורעת. |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| תפסיק עם זה ! |
|||
|
|||
הוא לא פלשתיני אלא רק מתפלש לרגלם ! | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תפסיק עם זה ! |
|||
|
|||
נו? ומתפלש בעפר רגליהם של הפלשתינאים אינו פלשתינאי? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תפסיק עם זה ! |
|||
|
|||
בטח שלא כי הוא רק מתפלש לרגלי הפולשים. הוא בסך הכל שמאלני נאמן. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אתה ממש כבד ומשמעמם. סלח לי שלא שלאחר שני ביטים |
|||
|
|||
הבנתי שאתה מקשקש שטויות והפסקתי כדי לא לבזבז את זמני על השטויות שלך. מצידי שהחמאס ימשיך לחסל את אנשיו. אני מוכן אפילו לשלם לך אגורה שחוקה אחת על ראש ₢ ערבי שתביא לי מהחמאס. הסכמנו? | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי