  
  
  
|
 |
|
||
  חוכמולוגיה עלובה! |
|||
|
|||
שאלת שאלה וקיבלת תשובה. מה אתה עושה עם התשובה? מאשים את המשיב בהאשמות מופרכות. חסר מוסר כבר אמרתי עליך, וגם הפוסל במומו פוסל הנסיון שלך להגן על החמאס נגוע בגזענות, דמגוגיה ופרשנות שקרית - כרגיל. וכל העמדות האלה ''אינן ברות הגנה'' - הפוסל במומו, יוסלה, פוסל!!! | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| יהודים רחם רחמו |
|||
|
|||
דוד סיון מנסה להגן על עמדות שאינו ברות הגנה: צהלות הגיל של צופיה למראה הקטל כשהן מלוות בקריאות נקם להרג בני משפחה, הצביעות של ההסטוריונית רבקה אשר מצהירה שהיא בעד פתרון צודק של שתי מדינות, אך מתייחסת בהתנשאות להתעללות של חיילי צה''ל בתושב פלסטיני: 'אי-נעימות' היא קוראת לזה. אני יכול רק לנחש שסיון מזדהה עם המכנה המשותף לשני אלה - העין וההסטוריונית: המאמצים הרבים שהשניים עושים למצוא צידוק לטבח שערכו חיילינו החמודים באוכלוסיה של רצועת עזה בדצמבר 2008- ינואר 2009. שרץ שכזה אי אפשר לטהר. אפשר רק לבוא חשבון. אך מאמציו של סיון להציג את השניים בתור 'נפגעי יוסלה' מחזקים עוד יותר את התחושה שהפורום הזה, מעורכיו ועד אחרון המשתתפים כמעט, מייצג נאמנה את הקונצנזוס הישראלי-יהודי (יש גם פלסטינים ערבים במדינת ישראל, בבת עיני) בנוגע לטבח האחרון: אין איש מוכן לקחת אחריות על המעשים הנפשעים של מדינת ישראל בשם תושביה היהודים. מתחפרים באמונה המזוייפת באל התומך כביכול ברצח ילדים ונשים, מחשבים עד לזרא את המספרים של ההרוגים, מספרים סיפורי סבתא על דבר היות ההרוגים 'מחסה' לאנשי חמאס, מסרבים לשתף פעולה עם וועדת החקירה מטעם האו''ם, מתקיפים בפראות את השופט שערך לבסוף חקירה מהירה ויעילה בנושא, וכמובן מסרבים לקיים חקירת אירועי המלחמה בצה''ל ובדרג המדיני. אנחנו בסדר גמור, העולם (ויוסלה) נגדנו, ונא לא לשכוח: אין עם מי לדבר. כן, בעניין אחרון זה, יש לצפות שכתוצאה מההצלחה שהיתה לישראל בביצוע הצעדים הראשונים של הטיהור האתני באיזורי המגורים של הפלסטינים, אכן 'לא יהיה עם מי לדבר' בקרוב מאד. וקוריוז מעניין לכשעצמו, למרות מאמריו בנושאים השונים החיוניים להבנת הנעשה בשטחים (נושא השחתת עצי הזית ביהודה ושומרון, ועוד') נוטה דוד סיון לנקוט בסוג של 'אי-מעורבות' אידיאולוגית בדיונים השונים בפורום, ועיקר מעורבותו לכן, על דרך תגובות קורא, באופן שאינו נוקט עמדה בנושא הנדון (אלא אם זה נושא טכני או הסטורי) וכאילו מרחף כשופט אתיקה - שופט קו - מעל לדיונים. יש בכך טעם לפגם, היות וזה יוצר מעמד שאינו קיים באופן לגיטימי בפורום מעצם הגדרתו - או שדוד עורך כעורך ואז שיקוליו באים לידי ביטוי ביישום תקנות המערכת, או שדוד, אם הוא בוחר להשתתף השתתפות פעילה בדיונים בפורום, יפסיק לחלק ציונים למשתתפים על פי הקוד האישי שלו, ויענה לעניין. כי כפי המצב הנוכחי, דוד מביא את דברין שלו לאבסורד. ולראיה: ''שאלת שאלה וקיבלת תשובה. מה אתה עושה עם התשובה? מאשים את המשיב בהאשמות מופרכות.'' אכן נשאלה שאלה: מה ההבדל בין דבריו של צופיה לדברי הרב, והתשובה הלקונית של סיון - שיש הבדל גדול: ''הבדל גדול מאוד - ע. צופיה הוא אדם פרטי והרב הוא מורה ומנהיג. 2. ע. צופיה מדבר על אוכלוסיה מסייעת ושימוש של לוחמים באוכלוסיה. זו עמדה שמהותית שונה מהפרשנות שאתה מנסה להלביש עליה.'' הנקודה, דוד, היא שצופיה מדבר בפירוש על ''בני משפחה'' שרשות לפגוע בהם מעצם היותם 'בני משפחה' הדרים בחדר הסמוך לאב העלול להיות מטרה, - כאשר עצם ההרשאה הזו מספקת עילה להפגזות של ריכוזי אוכלוסיה ללא הבחנה, כפי שאכן קרה במלחמה האחרונה. מהי ההתממות הזאת, הרי לא נולדת אתמול. תשובה זו אכן אינה מספקת ואינה משכנעת, ממש מרגיז את דוד סיון שלא מקבלים את הסבריו כלשונם וכהווייתם. שפר את הטיעונים והנימוקים ידידי, ואז אולי תפרח השממה סוף סוף. אין בתגובתי למענה הלא משכנע של סיון משום, ''וגם הפוסל במומו פוסל הנסיון שלך להגן על החמאס נגוע בגזענות, דמגוגיה ופרשנות שקרית - כרגיל.'' לא נסיון להגן על החמאס, לא הפוסל במומו פוסל (זה לא תמיד מתאים), וגם דמגוגיה אין כאן כי הדברים הנוגעים למלחמה מבוססים על הנתונים שגם דוד מכיר - נתונים שאינם שנויים במחלוקת - ואשר לפרשנות, כל אחד וטעמו. אני למשל אוהב לתאר את מכרי היהודים המבטאים עמדות המבוססות על דעות קדומות כ'גזענים'. וכאשר אני נתקל באשה חביבה וקצת תמימה שיש לה יומרות בתחום כתיבת ההסטוריה, אני מתאכזב קשות כאשר אני נתקל בתגובותיה בפורום בביטויים מהם משתמעת התנשאות הגובלת בגזענות לשמה. קשה לי להשתכנע לכן שרבקה אכן מאמינה במציאת פתרון צודק ליחסי יהודים ופלסטינים. זה נשמע יותר ויותר ככסות 'נאורה' על מערכת של אמונות, דעות, ומעשים הפועלים בכיוון ההפוך מזה של פתרון צודק - אי אפשר לטעון לשמירה על זכויות האדם ובה בעת לבטא זלזול כה קיצוני בזכויות האדם למעשה. ואני, יודע לצערי מנסיוני מה פירוש התעללות במחסומים, מה התחושה כאשר חיילים בחגור מלא פורצים לחדר השינה באמצע הלילה והופכים את המצעים ואת המיטה. אני יכול עדיין להריח את הריח הרקוב והמעופש של השק הקטן שחוקרי השב''כ מלבישים לך על הראש בזמן ה'חקירה'. מעניין באמת לראות כיצד בשני הקצוות של המדיניות המתנשאת והגזענית של מדינת ישראל כלפי האוכלוסיה הפלסטינית נעשה שימוש מעוות במילה 'חקירה': בקצה האחד ההסטוריונית 'חוקרת' תוך התמקדות מוחלטת במסקנה ידועה מראש, ובקצה השני 'חוקרים' אנשי השב''כ את העציר הפלסטיני התורן. בשני המקרים המטרה היא רק כביכול 'גילוי האמת'. ולכן אני גם מבואס בעניין עמדתו של דוד סיון. האם הוא מאמין שמעשיה של ישראל בעזה בשנה האחרונה מוצדקים, ואם כן, איך הוא ישן בלילות. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| טפשות או ערמה של שקרים |
|||
|
|||
מאחר שמעולם לא נפגשו ולא הבהרתי לך את עמדותי אינך יכול לטעון שאתה יודע או מזהה אותן. העובדה העיקרית היא שאינך מצליח לזהות את עמדותי עליהן אתה מרבה לכתוב כאילו כמומחה. אבל לפני שתחפש איזה עובדה שולית ולא מייצגת, כפי שאתה מרבה לעשות, כדאי לך לזכור שהנסיון שלך להגן על החמאס, נגוע בכל אותם מאפיינים שליליים שכבר הזכרתי: בגזענות, בדמגוגיה ובפרשנות שקרית. העובדה שאתה מגדיל את אוסף הטענות המופרכות יכולה להיות מובנת כאחת משתי אפשרויות: או שכתיבתך היא תוצאה מטפשות או שאתה משקר (בשרות הדמגוגיה והתעמולה) במצח נחושה.ה. לכן מצדי אתה יכול להשאר מבואס ולא משנה לי אם זה בגלל הטפשות או ההסתבכות שלך בשקרים ובדמגוגיה. ''שרץ שכזה אי אפשר לטהר''!!! | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יהודים רחם רחמו |
|||
|
|||
'' אין איש מוכן לקחת אחריות על המעשים הנפשעים של מדינת ישראל בשם תושביה היהודיים'' ''מכרי היהודים'' ''ואני,יודע לצערי מה פירוש התעללות במחסומים.......'' ''אני יכול עדיין להריח את הריח הרקוב והמעופש של השק הקטן שחוקרי השב''כ מלבישים לך על הראש בזמן חקירה'' האם יש למישהו ספק שיוסוף חביבנו הוא פלשתינאי? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
|
|||
|
|||
כללתי קטעים אלה במיוחד עבורך בבת-עיני. חששתי שלא יהיה לך מה לעשות בבוקר חורפי. ולכך גם התכוונתי במשל החתול והעכבר (''השאלה שצריכה להעסיק אותך בימים אלה היא, האם במשחק הזה אתה ממלא את תפקיד החתול או את תפקיד העכבר''). אני מוצא באפשרות להגדיל ולהעשיר את הנרטיב שאתה המצאת עבורי - של יוסלה בתור 'פלשתינאי' - כר נרחב לאקספרימנטים ספרותיים. והחלק המעניין ביותר בכל זה הוא כמובן שיתוף הפעולה בינינו: אני מתנסה בכתיבה בגוף ראשון של קטעים הלקוחים הישר מחיי הפלסטיני הממוצע, ואתה מגיב אליהם בהתלהבות של מי שמצא מציאה גדולה. זה מרתק לכתוב ספרות (fiction) המכוונת בתחילה לקורא אחד בלבד. ורק אם הכתיבה משכנעת אז קורא יחיד זה משתמש בטקסט ומעביר אותו לאחרים (הציטוטים) בהניחו שהטקסט הוא בגדר עדות אמיתית. נוצר כאן סוג של טקסט ספרותי המתחיל כ-fiction ומהר מאד (אם הוא כתוב היטב) מקבל מעמד בחוג רחב יותר של קוראים כטקסט דוקומנטרי - מסמך אמיתי. ומה שמאפשר את זה - את הטרנספורמציה של טקסט בדוי למעמד של טקסט אמיתי - זו עובדת היותו של הכותב עצמו מזוהה כדמות ספרותית שאין לה קיום מחוץ לאתר. אילו ידע צופיה מי כותב את יוסלה, הרי כל זה לא היה מתאפשר. נותר לי רק להודות לצופיה. ועד לאקפרימנט הבא. אם אני אינני אני, אז מי אני בכלל... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תודה,יוסוף, תודה,אתה חבר טוב |
|||
|
|||
תמשיך לתת לי חומר על היותך פלשתינאי כי בתחפושת של יהודי נכשלת. לא צריך עיינים חדות מדי בכדי לקרוא ולחוש את פחדך. אני בכל אופן המשיך להתריע על ההונאה שלך. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי