|
אבל עולים לקבר להזכר בניפטר | |||
|
|||
אדם שאהבו אותו - רוצים לעלות לקברו, זה זכר מוחשי. אנשים אפילו זוכרים קבר של חתול אהוב. זה עניין של סנטימנט, אולי דווקא הריטואל ממסמס את זה. אפשר גם קרמטוריום - למשל אשה שאפר בעלה המת בעציץ בחדר השינה. אין כאן פולחן אלא סנטימנט. וגם שליטים וגדולי אומה נוהגים להקים להם גל עד שמתחתיו - עצמותיהם. הגוף הוא יחודי על כל רקמותיו ועצמותיו, יחודי לאדם מסויים, מסמל את הקיום. אנו זקוקים לדברים קונקרטיים, שכן האהבה היא קונקרטית. | |||
_new_ |
הקבר הוירטואלי של חתולי Fatcat באנגליה | |||
|
|||
מזמן שהייתי שם | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |