|
רבים חיים בקיום נחפז, מהיר. אז מה יחודי לדיסיקיזם?
תשובה: אי סימטרייה בתחושת הזמן אני-זולת.
איש עסקים נורמלי יכבד את זמנו של הזולת. איש עסקים-לכאורא (לכאורא: אין זאת גישה עיסקית אמיתית, בעל הבט מעט ארוך טווח. זה משהו בעל קרבה למונקי-ביזנס) או פקיד דיסייקי מהסוג הנפוץ כאן, מה שיאפיין את תחושת הזמן שלו: משך הזמן הסוביקטיבי שלו הוא איטי (הוא יעריך 2 דקות כ-3 דקות או יותר), תהיה לו תחושת זמן מאד מתמשכת, יהיה קצר סבלנות, אך מלוטש מספיק להסתיר זאת.
לכן הוא חייב שהארועים סביבו ינועו במהירות, שלא ימשכו את זמנו שלו. מידת קוצר הסבלנות כאן היא גדולה בהרבה מאיש עסקים רגיל, נניח. אך חוסר הסימטרייה יתבטא ברמיסת זמנו של הזולת באופן דיפוזי, בסחבת, בדרכים גלויות וסמויות, במעין נקמנות. הוא כאילו נוקם על אובדן זמנו שלו, באופן לא הפיך, שכן אין הוא משכיל למלא את הזמן במשמעות פנימית, להפוך אותו למשהו מעין חלל - זמנו הוא קוי לחלוטין, ללא פריסת עצמית, אוטונומית של מרחב ארועים בעלי משמעות בזמן.
אין אינטגרציה מארגנת של ארועים, הם אקלקטיים (תפזורתיים), כמו רשימת קניות. המיספרה מאד דומיננטית - השמאלית. לטרליות חזקה. יש תת אקטיבציה מסויימת של האונות הפרונטליות. |
הערה: אי סימטרייה בתחושת הזמן
