|
נקבת חזקיהו הובילה את המים מאפיק נחל קדרון בצדה המזרחי של העיר לאפיקו של גיא הטירופיאון בצדה המערבי של העיר. החופרים חפרו אלה כנגד אלה משני צידי נתיב המנהרה, כדרך שחפרו את תעלת למאנש. כבר אז היכולת ההנדסית והטכנולוגית שהיתה אצל היהודים היתה מן הגבוהות ביותר. בנקודת המפגש של שני הצוותים שחפרו נמצא ממצא אפיגרפי נדיר, כתובת נקבת השילוח, המתארת את המפעל והמפגש. וזו לשון כתובת השילוח:
[תמה] הנקבה וזה היה דבר הנקבה: בעד [מנפים החצבם את]//הגרזן אש אל רעו ובעוד שלש אמת להנק[ב נשמ]ע קל אש ק//רא אל רעו כי הית זדה בצר מימין ומ[שמ]אל ובים ה//נקבה הכו החצבים אש לקרת רעו גרזן על גרזן וילכו//המים מן המוצא אל הברכה במאתיים ואלף אמה ומ[א]//ת אמה היה גבה הצר על ראש החצב[ם].
הכתובת הזאת נשדדה ע''י העות'מנים ונמצאת כיום במוזיאון ארכאולוגי באיסטנבול. http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%9... לפחות הם לא כמו הבדואים הרסו את ההיסטוריה.
בעבר היו שפקפקו בתארוכה של המנהרה לזמן חזקיהו, כמו שרבים מפקפקים ביציאת מצרים, כיבושי יהושע, התבססות השבטים בארץ, שושלות המלוכה בבתי ישראל וכו'. היו שראו המנהרת חזקיהו בכלל מפעל חשמונאי, אך דעה זו נסתרה מבדיקות פחמן 14 שהוכיחו את שיוכה לתקופת חזקיהו http://www.ort.org.il/articles/?item=300189191 . עם זאת, עדיין קיימים חוקרים המטילים ספק בשיוכה של המנהרה למפעליו של חזקיהו בזמן המצור, בין השאר עקב אי-התאמתה של פעולת נקיבה אטית ומתוכננת לזמן מלחמה. לדעה זו, מפעל הנקיבה, יחד עם מפעלי מים אחרים מאותה תקופה, נועד למטרת השקיית גן המלך המפואר, ייתכן שבהשפעת גני נינוה. גם לדעה זו, נחצבה המנהרה בערך בתקופת חזקיהו http://www.snunit.k12.il/heb_journals/katedra/70003.... .
קלקלן צמרת |
נקבת השילוח - עדות דוגמה לנכונות התנ''ך
