  
  
  
|
 |
|
||
  הרב סגל, זה פלפול לצורך פלפול... |
|||
|
|||
בזמן המצור על ירושלים היתה הנצרות עדיין כת חדשה בתוך היהדות. במרד בר כוכבא הנצרות הפכה ליריבתה של היהדות - גם בשל הויכוח התיאולוגי שיש רק אמונה אחת מטעם האלוהים וזו, לטענת הנוצרים, עברה מן היהדות אל הנצרות וגם בשל המאבק על גיור / ניצוּר מגויי הסביבה. צריך לזכור שהחל משלטון המכבים ועד חורבן ירושלים ויותר מכך כשלון מרד בר כוכבא, היתה היהדות דת מגיירת. כמובן שגם הנצרות כחלק מהיהדות עסקה בגיור לפי דרכה, וכשנתגלעה מחלוקת תיאולוגית התעצם גם המאבק על מי מגייר יותר. בתחילת המאה השניה המאבק על הבכורה הוביל את הנוצרים להקצנה בתפיסתם התיאולוגית כחלק מן המלחמה הזאת. כשהיהדות פסקה מלגייר בצורה אקטיבית לאחר המרד, נותרה הנצרות עם האידיאולוגיה האליטיסטית האקטיביסטית שאותה ייסמה לכל אורך 19 מאות השנים שלאחר מכן (עד 1965). הבבלי והירושלמי מביטים על התהליכים האלה בזמן מאוחר יותר כשההשפעו המאוחרות באות לידי ביטוי בתפיסתן את הנצרות והנוצרי. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| מחלוקת עתיקה בקרב הנוצרים |
|||
|
|||
אז מה? לפי דעתך יש לראות בפגישת ר' יהושע בן חנניה עם הקיסר שכתוב מאוחר יותר מהמאה השניה? אכן, ידוע שיש שיטות חדשות של תיארוך המסורות שבתלמוד לא לפי הרב המוסר אותן אלא לפי תאריך קביעתן כחומר כתוב בלבד. אולי יש להיזהר להיות קריטי בהתייחסות למסורה עיתקה אחת או אחרת, אבל כשמוצאים בספרות לטינית, יוונית ונוצרית מכריבים שמתאימים לאירועים המתוארים בספרות חז''ל, יש לקבל אותן מסורות כעתיקות. באשר לתיאולגיית ה''נטישה'' שלפיה ה' נטש את עמו, יש אלמנטים עתיקים מאוד, באגרת פאולוס אל הרומאים, שמוכיחים שפולמוס שכזאת קיימה בתקופה מוקדמת מאוד בקרב הקהילה הנוצרית. פאולוס כותב לרומאים, יהודים-נוצרים וגוים נוצרים. הוא טוען באגרתו ש''מעולם ה' לא נטש את עמו''. חגיגה ה: הוא רק עדות נוספת שהיו דיעות מגוונות על הנושא. החלטת ותיקן 2 היא שמה קת למחלוקת דיעות בעל אלפיים שנה בקרב הנוצרים, למרות שפאולוס כבר הביע דעה ברורה. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי