  
  
  
|
 |
|
||
  'מאיפה שני אלה יודעים ?' |
|||
|
|||
טענה מעניינת לכשעצמה: שהכתיבה בשגיאות משרתת מטרה כלשהי. האם יש תוקף לטענה שניתן לחזק עמדה או כוונה כזו או אחרת באמצעות טעויות מכוונות בכתיבה? על פניו נראה שהטענה הזאת מטופשת במקרה הטוב, היות ובדרך כלל הזיהוי של טעויות בכתיבה אינו תורם לשכנוע הקורא בתוקף הטענה המיוצגת בכתוב, אלא תורם לשכנוע הקורא שהכותב אינו יודע על מה הוא מדבר, או במקרה הטוב, סתם עצל או בור. אריה עירן החליט כנראה בגיל שש שלא להשתכנע בשום מקרה או סיטואציה רטוריים (נסיבות שכנוע), והדבר בא לידי ביטוי כיום בעיקשות רטורית אשר מונעת ממנו: א. להיות פתוח ללמידה ולשכנוע. ב. לחזור בו מעמדות ביזריות או סתם תוקפניות. עיקשות רטורית המביאה אותו ( בשל היעדר האופציה של שינוי ושכנוע) להגנות אבסורדיות על עמדות בלתי אפשריות. והדוגמא הנוכחית היא הטענה שהכתיבה בשגיאות יכולה לשרת, או משרתת את מטרת הכותב. דומה הדבר למי שמכוער, וטוען שיש יתרון בכיעור. מה הטעם? הרי אף אחד לא יאמין לו. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| 'מאיפה שני אלה יודעים ?' |
|||
|
|||
יוסלה תתחיל לענות לענין אם השאלות ששאלו אותך לא נוקבות אותך כנראה שאתה אויר ע צופיה מגדיר אותך כפלסטיני הוא הלך רחוק מדי לדעתי אי אפשר להגדיר אותך אתה אויר לא תמיד נקי כי תלוי לאן אתה מתעופף ברוח | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| 'מאיפה שני אלה יודעים ?' |
|||
|
|||
צדקת. אויר פלשתינאי לא נקי במיוחד ולא צלול במיוחד. ספוג ריחות לא נעימים. לא משנה כיוון הרוח, הוא תמיד זורם לכיוון אחד בלבד. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי