|
זעקה היא תגובה לא אפאטית, של זה שנילחם, לסבל.
הלא ראוי, המסכן, בשולי החיים הבורגניים, לא זועק, אלא מתלונן ומשחק את משחק הסבל, לקבלת סיוע.
העמל בעל התודעה המהפכנית, לא מתלונן אלא מתאגד ונילחם על זכויותיו.
האינדיוידואל הבוחר בחיים של חופש ואהבה ויצרנות אוטונומית - זועק. זוהי תגובה לא אפאטית לסבל. צולבים אנשים כאלה. לפעמים. לרוב מטרידים ופורעים בהם, במגמה לנטרל אותם, לקצר את חייהם. זקוקים להם אך מקרבנים אותם.
לוחם ההתנגדות - לא רק הפלשתינאי, גם האינדיוידואל היוצר הופך ללוחם התנגדות - זועק. ונילחם ומתנגד. זה מאבק לחיים ולמוות בין שני ישויות - סאוב, אנטרופייה, מול הפגת האנטרופיה בשאיפה לאור, ותוך יניקה מגיצי האור.
מ.ש. |
הבורגנים והמקורנפים לא זועקים
