| מאז הפרעות מקפיאות הדם בתושבי חברון נאלמתי דום. זה לא קורה לי הרבה, אבל הפעם השתתקתי. לא ידעתי מה לומר. כי מה אפשר להגיד: שזה נורא? שהמוח לא קולט איך מדינה שמתיימרת להשתייך למדינות העולם מאפשרת לאזרחיה לפרוע בטירוף בתושבים של שטחים כבושים, שחובה עליה להגן עליהם? שהתמונות המבעיתות מזכירות, כמובן, ימים שחורים אחרים, בהם יהודים היו הקורבנות ופורעים אירופים השתוללו ביניהם ללא התערבות מדינות חשוכות אחרות? הכל כל כך ברור, טריוויאלי, נדוש, מובן מאליו - אז מה יש לומר? ומכיוון שלא מצאתי מה לומר בנושא נורא זה - לא יכלתי להתבטא גם בנושאים אחרים. כי איך אפשר לדבר על מה שמחוויר נוכח הזוועה הזו, ועליה עצמה לעבור בשתיקה? |