|
תעמולה זולה | |||
|
|||
מעבר לכל הריטוריקה הריקה, יש עם מי לעשות שלום. יש שלום עם מצרים, מה שמוכיח שיש עם מי לעשות שלום. יש שלום עם ירדן, מה שמוכיח שיש עם מי לעשות שלום. מצרים מנהלת מלחמה עיקשת בקיצונים המוסלמים, - מה שמוכיח שיש עם מי לעשות שלום. ירדן נלחמה בהצלחה בגורמים הפלסטינים ששאפו לערער את המשטר. - מה שמוכיח שיש עם מי לעשות שלום. החמאס והחיזבאללה שואפים לבסס עצמם ככוחות פוליטיים פרלמנטריים במזרח התיכון, ואין סיבה לכאורה שלא להכנס עמם להסכמים שיבטיחו יציבות ורגיעה באיזור. סוריה ממש מתחננת שישראל תכנס עמה למשא ומתן על הסכם שלום. אפילו סניורא בלבנון הציע בעיצומה של המתקפה הברוטלית של ישראל על לבנון לשבת לשולחן המשא ומתן. העיסוק האובססיבי בקוראן, הפך בשנים האחרונות לסימן ההיכר של האגף הגזעני-טרנספריסטי בימין הישראלי - מקום מפלטם של כל מיני פוליטיקאים מתוסכלים התומכים בהמשך הכיבוש הישראלי בשטחים. באופן פראדוקסלי, העיסוק בתרבות האיסלאם הפך לאופנתי דווקא אצל הגזענים היהודיים ואצל 'הוגי-הדיעות' בקרב המתנחלים. כל גנב סוסים יהודי מהשומרון יודע עכשיו מה כתוב בקוראן לגבי היהודים. הגיע הזמן להוציא את הראש מהתחת, וללמוד את התורה ואת הקוראן לשם עניין ולשם שמיים. השימוש בכל טקסט קאנוני מסוג זה כדי 'להוכיח' שאי אפשר לעשות שלום, או ש'אין עם מי לדבר' הוא איוולת אינטלקטואלית ואנושית כאחד, - וסימן לבורות של הכותב. | |||
_new_ |
תעמולה זולה | |||
|
|||
מעבר לכל הרטוריקה, אתה יכול לקרוא ''שלום'' לכל מצב מדיני שיתחשק לך. גם בין רוסיה לגרמניה היה שלום ב-41. וכך גם בין גרמניה לאוסטריה או לצ'כיה ב-38. יש לי גם דוגמאות שלא ממלחמת העולם השניה, אבל אין טעם לשפוך כאן ספרי הסטוריה שלמים. מה שעדיין לא למדת, כנראה גם לא תלמד לעולם. השלום עם מצרים אכן מוכיח, שאפשר ''לעשות שלום'', במובן של לוותר על נכסים חיוניים שלנו תמורת הכנסת האויב למעגל מקבלי הנשק האמריקאי ולמעגל הלוחצים הלגיטימיים עלינו. השלום עם ירדן מוכיח, שעם שכן חלש ובעל אינטרסים משותפים אפשר לעשות שלום. הוא גם מוכיח שממשלת ישראל תמיד תשתדל לתת לשכן הזה מה שהוא לא חלם עליו בכלל בתמורה. סוריה ממש מתחננת שישראל תוותר על הגולן תמורת כניסה למשא ומתן עמה. ל''שלום'' עצמו עוד לא קבעו מחיר. עצם ההתיחסות הישראלית לדבורים הסוריים נותנים לסוריה שלושה דברים נפלאים: 1. לגיטימציה ישראלית למשטר הסורי בעיני ארה''ב וגרורותיה. 2. לגיטימציה ראשונית לעקרון שאויב מכתיב לנו תנאים לפתיחת מו''מ. 3. לגיטימציה לדרישות טריטוריאליות נוספות, בתוך גבולות כבוש 48, תמורת ''שלום אמתי'' בהמשך. לגבי לבנון, אין ספק שאתה צודק, למרות שאינך מבין בכלל מה הולך שם. אתה בודאי בעד כריתת שלום נוסח אוסלו - החזר אליהם את הרוצחים והמושחתים שיתעמרו בהם, השלט אותם עליהם בהסכמה בינלאומית, וחתום איתם על חוזה שיבטיח לך פרס נובל. כך בדיוק חושבים מקבלי ההחלטות כאן בארץ מאז ממשלת רבין האחרונה, וכך גם הבאנו על עצמנו ועל לבנון את חזבאללה, ואחר כך נסינו להעניש את הלבנונים עוד יותר במלחמת לבנון השניה כאילו הם אשמים בצרות שהבאנו עליהם. אני מסכים אתך לגבי העסוק בקראן, וכבר כתבתי על זה לעמיש בפורום כמה פעמים. במקום לעסוק בזה, לך והקשב לדרשות במסגדים, קרא מאמרים בתקשרת הפלסטינאית, המצרית והסורית, ועקוב אחר התבטאויות ברורות ועקביות במערכת החינוך שלהם - מי שמתעלם מכל אלה, ומתיחס רק להצהרות באנגלית של ראשי מדינות או מפלגות, מעיד על בורותו. אבל עליך ועל שכמותך כבר אמר החכם: ''אם תכתוש את האויל במכתש בתוך הריפות בעלי - לא תסור מעליו אוולתו''. | |||
_new_ |
על שחצנות ודיוק | |||
|
|||
1. לא עמיש הציג כאן טיעונים על הקוראן. הוא רק שאל את השאלות הנכונות בקשר לרלוונטיות של הדברים. 2. שחצנות היא ודאי לא כלי לשיכנוע אבל השחצנות באמצעות הערות אישיותיות, שמסכמת את הודעתך לא מאירה אותך בצורה מכובדת. | |||
_new_ |
ימנונים אומללים | |||
|
|||
הם לא רוצים שלום, הם רוצים אהבה. הם רוצים שכולם יאהבו אותם ואם לא אז הם מוכנים להרוג בשביל זה. סתם מצב שאין מלחמה ושיש הסכם חתום המסדיר את היחסים בין המדינות אינו מספיק להם. הם כאמור - רוצים אהבה. | |||
_new_ |
אהבה | |||
|
|||
מעניין. עד היום חשבתי, שאצל עמישים ''אהבה'' פירושה ''לשכב עם מישהו'', כמו אצל היעל דיינים. ועכשו אני רואה, שאצל עמישים ''אהבה'' פירושה ''שלא יתכננו להרוג אותי''. תמיד נחמד ללמוד שפות זרות. | |||
_new_ |
ימנונים אומללים | |||
|
|||
לא ברור לי למה אתה מסלף . אני לא מחפש אהבה מאויבי . מספיק לי שלום . לדעתי הסברתי מה הוא שלום . אם לדעתך המצב הקיים הוא שלום , אזי אינך מבחין בהבדל בין שלום לבין ''אי-לוחמה'' אלה דברים דומים אך שונים . אתה גם מתעלם מהבסיס האידאולוגי של אויבי . אבל בעבר ביקרת את כתיבתי ש ''כאילו'' חסרה מימד רוחני . אריה עירן . | |||
_new_ |
א.נ. | |||
|
|||
בחיים לא טרחתי לבקר את מה שאתה כותב, בודאי שלא נתתי את לבי לממדים הרוחניים או האחרים של תפוקותיך, ואין לי שום כוונה לעשות זאת גם בעתיד. | |||
_new_ |
על שחצנות ודיוק | |||
|
|||
1. התיחסתי לדברים ברוח הפתיל שלאחר תגובה 123973 . כלומר, לשאלה עד כמה אפשר בכלל להוכיח משהו על דעת המוסלימים\יהודים על פי טקסט קאנוני. 2. אדם שמציע לי להוציא את הראש מכל מיני מקומות, בעוד הוא עצמו מתעקש לטמון את ראשו בחול - זה הוא כבודו (עיין משנה תמיד א' א). | |||
_new_ |
הכבוד שלך הוא שנפגע! | |||
|
|||
1. עמיש הוא שאיתגר את אלו שהשתמשו בטקסט קאנוני כדי לומר משהו על המוסלמים. במקום להעיר להם אתה דוקא מחפש את עמיש... 2. המשתתף שבגין דבריו פגעת בכבודך חושב כמוך על השימוש בטקסט קאנוני. ומאחר ולעמדה הזאת קשרת את ההתבטאות הלא מכובדת הרי שיש עוד נימוק לטענה הזאת. | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |