| כל עוד אין הסכמה על ההגדרה הרי שקטעים כמו, '... הם מתרבים משנה...' הם חסרי משמעות.
א. אז בוא ננסה לעסוק בבעיות בשלב ההגדרות.
לי ברור שהמדדים יחסיים (ג'יני, קו העוני) לא מודדים עוני אלא עוסקים בהשוואה בין קבוצות של אזרחים באותה הארץ על פי רמת ההכנסה שלהם. לי גם ברור שמי שנופל תחת הקו בארה''ב למשל עשוי להיות יותר עשיר מהישראלי שנופל מתחת לקו. ולכן התועלת מההשוואה בין שתי הארצות היא מוגבלת. השוואה בין אלו מתחת לקו לאלו מעל הקו באותה הארץ גם היא מוגבלת. מדוע? כי אפשר למצוא מתחת לקו אנשים לא מעטים שאינם עשירים אבל גם לא עניים.
המדדים הללו מתייחסים רק להכנסה שוטפת ולא לוקחים בחשבון עושר (נכסים קבועים כמו דירה, מכונית, טלויזיה ועוד).
ב. כאשר עולה רמת החיים עולה גם קו העוני. מי שאתמול היה מעל הקו ''פתאום'' הופך לעני על פי ההגדרה היחסית בעוד שמצבו הכלכלי לא השתנה כלל.
ג. עוני אמיתי הוא מושג אבסולוטי ואין לו כל קשר למה שיש לעשירים. הסיבה שמשתמשים במדדים יחסיים היא שלא מצליחים להגיע להסכמה איזה סל לכלול במושג האבסולוטי. יחד עם זאת כל המקצוענים ''האמיתיים'' שעוסקים בנושא מכירים בבעיה ומחפשים פתרון בכיוון המדד האבסולוטי.
הקישור המצורף מבהיר מהי הבעיה כאשר מודדים הכנסה יחסית ומהן אי ההתאמות בין עוני וקו העוני (http://www.msd.govt.nz/documents/about-msd-and-our-w...). |