|
תחת המינוח 'פלפלנות תלמודית' אני מתכוון לטחינת מים רבה על נושא כלשהו, שבמסגרתו מתווכחים מספר חכמולוגים המנסים להפוך 'תיאוריה' ל'פרקטיקה' ולהפוך בו עוד עשרות פעמים, סתם כך לשם השעשוע הרליגיוזי.
במסגרת זאת הכל הולך: פסוקים וחצי פסוקים, הוצאת דברים מהקשרם הכללי, אפולוגטיקה, מדרשי אגדה, הזיות, מישאלות, תפילות, מענות, השתפכויות, התכתשויות, קפיצות סלטו לאחור, אד-הומינם כלפי זרים/גויים/ערלים/עכו''ם ועוד, השתבחות טאטולוגית עצמית, מציאת פשרות שעליהם אחר כך יתפשרו עוד פעם ועוד פעם, יצירת כיתתיות והגברת הוויכוח בפועל ובמעשה, ועוד כהנה וכהנה.
זה כמובן יפה להתעמלות-שכל של אנשים שמוריקים את הליבידו אל תוך הכתוב, אך לא יאה למדינה ריבונית שאמורה לדור בתוך מה שהיא מבינה כמולדתה (Heimat), ללא 'סינדרום המחיר האחרון' ותאוות הנדל''נות.
אני מאמין שזה מה שהציונים במקורם ביקשו לבצע בניסיונם לברוא 'יהודי חדש', ולטעמי אף הצליחו בכך בצורה זו או אחרת. לצערי, בהמשך התגלו כדתילונים המכורים רובם ככולם להבאת הוכחות קושאניות מספר הספרים על חתיכת אדמה (ימין) או חתיכת מוסר (שמאל), אשר לשיטתי אינן רלבנטיות כלל לאנשים שחיים במקום נתון בהרגשה של ילידות-מובנת-מאליה.
אני מקווה שעניתי בכך על חלק משאלתך. |
מחוץ לנושא העיקרי
