  
  
  
|
 |
|
||
  |
|||
|
|||
לא משכנע, תנסה אולי עם קצת יותר הערות שוביניסטיות. כשיש אשה מוכה - רועת הצאן הפלסטינית - אתה בורח לקצווי ארץ בנסיונות הכחשה והאשמת הקורבן. אך במין טעות פרוידיינית, כשיש לך צורך להמחיש ליוסלה מאיזה סינדרום הוא סובל, אתה מביא סיפור על אשה מוכה. מנפלאות הנפש המודחקת של שוביניסט. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| לא כל מכה הוא מתנחל ולא כל מוכה היא רועת צאן ערביה |
|||
|
|||
אני שמעתי שגם פרופסורי שמאל ידועים היו נוהלגים להכות את נשותיהם עד זוב, למשל כמו פרופסור דן מירון שהיה נוהג להכות את אישתו אילנה ולהטיח באלימות את ראשה בקיר. ההבדל הוא, שהמקרה השני כולם ידעו ויודעים שמעשה השמאלן היה במעל, ואילו בעלילת היוסלה מסוסיא אין לנו כל ודאות שמדובר במתנחלים בכלל. בהחלט סביר ביותר ששחקני שלום עכשיו ביימו סצינה קשה. לכן גם הם לא צילמו ממש את תהליך ההכאה, כדי שלא נקיא מגועל נפש כשהיינו רואים בבירור שכל הסצינה היתה מבויימת. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
|
|||
|
|||
מפעל הכתיבה של 'חכם ציון' מתחרה בפוריותו במוסד ביאליק, אך שכח הכותב שכמות אינה איכות. כתיבתו אמנם קצבית, אך חסרה את המאפיין של כל ספרות טובה: גרעין של חוויה אמיתית. הקטע שלמעלה מדגים באופן תמציתי את נקודת התורפה של הכתיבה החכמולוגית: המקרה של תקיפת רועת הצאן מסוסיא הוא לכל הדיעות הוכחה ברורה למה שמתחולל בשטחים מדי יום. זה כמובן לא הסיפור המתועד הראשון של הכאת כפריים פלסטינים בידי מתנחלים, אך זה המקרה ה'ציורי' ביותר עד כה, בשל ה'מוטיב' של רועת הצאן. הטקטיקה שנוקט הכותב כדי לתאר את המקרה היא פשוטה אל לא יעילה: האשמת הקורבן והאשמת 'שלום עכשיו' בביום האירוע. לא רק שהקורבן אשמה בכך שהוכתה, אלא שהאירוע הוא חלק ממערכת תרמית של השמאל הישראלי. עכשיו, הדבק בו משתמש הכותב כדי לתת לכתב ההכחשה -הדחקה-השמצה שלו מראית עין של אמת עובדתית הוא איזכור מקרה ידוע של פרופסור שנהג להכות את אישתו. אילו יוסלה היה חכמולוג גם הוא , ובקנה אחד עם הפרנויה של נפל המתנחלים, היה טוען, לפי אותה שיטה, שהפרופסור בכלל היה פרובוקטור של השב''כ שפעל להבאשת ריח השמאל. הרי זו רמת האמינות של הנסיון החוזר אצל כל מכחישי הכיבוש להאשים את הקורבן. שברו לאשה, רועת צאן, אלה על הראש, והיכו את בעלה שבא לעזרתה, וידוע שהבריונים באו מההתנחלות הקרובה, אך הגרפומנים של הימין ממהרים להאשים את האשה. אכן, 'לא כל מכה הוא מתנחל'. אך כדי לברר מי הם המכים איכרים פלסטינים בשטחים לא צריך ללכת רחוק. גם המקרה של התקיפה בסוסיא דווח על ידי אנשי הצבא והממשל האזרחי, שלהם דווקא יש אינטרס מובהק לחפות על העבריינות של המתנחלים האלימים. יכול להיות שיש אנשים באמת טובים שחיים בהתנחלויות. אך זה הרי לא העניין. אם יש למתנחל הממוצע תודעה פוליטית מינימלית, הוא הרי יודע שישיבתו ביהודה ושומרון בתנאים המדיניים הנוכחיים מקורה בחטא. וזה לא כל-כך מפתיע לגלות שהמתנחלים עצמם חשים שלא בנוח או אפילו אשמים, בכך שהם המקל שתקוע בגלגלי המשא ומתן. החכמולוג שלמעלה הוא דוגמא למתנחל שהוא לא אחד ש'יוצא לשטח' 'להלחם' נגד ה'ערבים' ביהודה ושומרון. הוא אולי זקן מדי מכדי לקחת חלק פעיל בפעולות קומנדו רעולי הפנים. באלה נוטלים חלק הצעירים שעדיין לא זקוקים לוויאגרה כדי להרים אלה. זה הכל נשמע כה סקסי. ואכן זה כך עבור הצעירים בשטח שחשים שהם מגינים על אדמת אבותיהם בפני האספסוף הפלסטיני. אך הם לא אלה שמחפשים את המשור אצל מהרשק ברכב. הם הרי רק החיילים. את מלאכת התעמולה הזולה עושים יהודים עם קצת יותר שאר רוח. החכמולוג הוא אחד מהם. וסגנונו נשמע מוכר משהו. מזכיר את החכמולוג האחר שיורה לכל הכיוונים, זה שפישפש בכליו של מהרשק ורץ לספר לחברה. אלה אנשים שיושבים על המקלדת כמכונת תעמולה של איש אחד. הם מהסוג שלוקחים על עצמם לעשות את העבודה השחורה מאחורי הקלעים. הם לא יכו רועת צאן פלסטינית לאור יום, אך הם יעודדו אחרים לעשות זאת. וכאשר המקרה יוודע, תפקידם בהייררכיה של 'מפעל גניבת האדמות בשטחים', הוא לטהר את השרץ, להכחיש, להדחיק, וכמו תמיד, להאשים את הקורבן. לא פלא לכן שהנ''ל משתמשים בדוגמאות של הכאת נשים כדי להפריך את המקרה הברוטלי כל כך של התקיפה בסוסיא. וכאן הרי מגיע למיצוי הכשלון של מפעל ההתיישבות בשטחים: אין קרקע מוסרית למפעל שכזה. זה הרי בור ללא תחתית. זה נסיון לבנות בניין על יסודות של אי-מוסר מובהק: גניבת אדמות, עושק וגזל באלימות, תקיפת בעלי האדמה המקוריים גם לאחר שנגנבה מהם, השחתת המטעים והיבול של הפלסטינים באדמות שעדיין נותרו ברשותם ושאר האמצעים שכולנו מכירים, המשמשים את ממשלות ישראל השונות ואת המתנחלים מזה כארבעים שנה במפעל לדחיקת רגלי התושבים הפלסטינים מאדמתם. מה מוזר לצפות ביהודים רעולי פנים עם אלות מכים רועי צאן פלסטינים לאור יום, על אדמתם. זה, ברמה הסימלית, היהודי שאיבד צלם אנוש מכה את הפלסטיני שמייצג, דרך אורח חייו ועבודת האדמה, את מה שהיה האידיאל של תנועת ההתיישבות היהודית בתחילתה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| * סיפורי שמאל ממוחזרים |
|||
|
|||
יוסלה שוכח שגם בכמות קטנה של כתיבה יכולה לפרוח האיכות, כמו כתיבתו העשירה והשירית של חכם ציון. בכל מקרה חכם ציון מוצא מקום להודות ליוסילה על ההשוואה המרתקת לביאליק. שנאמר, לא חשוב מה רצה היוסילה לומר, העיקר שאמר (ורסיה לביטוי שלא חשוב איזו ביקורת כותבים עליך העיקר שכתבו). יחד עם זאת יוסילה מתגלה כאן כבעל מנגנון הגנה עצמי שנלחם באמת. וראוי שיידעו כולם שהאמת של יוסלה היא האמת שלו בלבד ועד שלא הוכיחה אינה אמת כלל. מרוב שהוא הולך סביב בסיפורי הליצים שלו על מתנחלי סוסיא ורועה זקנה מהכפר (כ-30 ק''מ מסוסיא) הוא מפספס את העיקר. הוא לא מוכיח כלל את התיאוריה על ''מוטיב הרועה'', הוא לא מוכיח כלל שמקרים כאלה מתרחשים בשטחים כל יום, הוא לא מוכיח שלמרות התיעוד כמעט ולא ראו כלום במקום שבו היה נדרש לראות משהו כדי לקבוע אם המקרה אמיתי או לא. מבחינת הסתרת האמת על ידי אלה שצילמו את ה''אירוע''. ואם היה המקרה אכן ''ברוטלי כל כך'' אז אין ספק שזה מחזק את ההנחה שיד הערבים היתה בעניין. לא פלא לכן שיוסילה מאשים את החכם שהוא ''משתמש'' בדוגמאות של הכאת נשים כדי להפריך את מקרה סוסיא. יוסלה רק שוכח שהוא העלה את העניין לראשונה והחכם ציון הציב את מראת האמת מולו. וליוסלה לא נותר אלא להכות על המראה! ולהאשים את מציבה. יחד עם זאת כבר אמר חכם ציון שגם אם ארבעת מתנחלים צעירים עשו זאת אין הדבר מעיד או צריך להעיד על הכלל. כפי שאין היוסילה ירצה שבעבור אונס ילדים בקיבוץ נאשים את כל הקיבוצניקים כאנסי ילדים. טיעון בסיסי. וכשמביאים לשמאלני הנרגש-נרגז הזה סתם מקרה מיקרי של פרופסור שמאלני שהיה נוהג להכות את אישתו וכל השמאלנים חבריו מסביבו שתקו, מתנער יוסלה ומדביק למסכן את השב''כ. חושב היוסלה שהשב''כ של היום ושל לפני 30 שנה הוא אותו השב''כ של השמאל של ראשית המדינה שעסק בשטויות פוליטיות כאלה. תשאלו את אלילכם אורי אבנרי, הוא מלא עלילות שב''כ כרימון. בכל מקרה הטיעון הדל הזה מראה שיוסלה שלנו הוא שמאלן זקן שעדיין מזקיר את העניין, זכרון למעשי בראשיתו. אבל מה בין הטענה שאולי נניח היה דן מירון סוכן ש''ב בשנות ה-50 לעובדה שהוא שמאלן ובעל ניבזי ומכה? יוסלה קובע ש''אם יש למתנחל הממוצע תודעה פוליטית מינימלית, הוא הרי יודע שישיבתו ביהודה ושומרון בתנאים המדיניים הנוכחיים מקורה בחטא.'' – כאילו זו האמת ממרכז גוש ההיסטוריה לשלום. כלומר, טורח לו היוסילה לקבוע אקסיומה פרטית משלו שאין הוא צריך להוכיחה לכאורה כלל, ועליה הוא בונה מגדלי דימיונות בבל לטענותיו הארציים. אין פלא שחכם ציון מצליח ללא מאמץ רב להשמיט שוב ושוב את יסודות טענותיו ולערער לו את מגדלי בבל הפרטיים שלו. יוסלה עושה רושם שהוא מתאמץ לקבוע קביעות הפוכות מהמציאות ההתנחלותית, שם חזקה אמונתם של המתנחלים שמעשי התנחלותם היא מימוש הצדק הבסיסי של היותם יהודים. מתוך אוכלוסיה של כ-300 ישראלים בשטחים (לא כולל את עוטף ירושלים), הרי שכ-290 אלף מתנחלים הם בעלי הכרה אידיאולוגית ורצון לממש את הציונות, וכ-10 אלף מהם הם סתם מתיישבים שמצאו להם דיל דיור זול ונוח באריאל. שוב ושוב מראה היוסלה שעיקר כוונתו היא התרסה סתם, ולא להוכיח, לנמק או להצדיק אותה. ושוב היוסלה שכנע את עצמו שחכם ציון הוא 'מתנחל זקן' שממריץ צעירים לזיין את הערביות הזקנות כי הוא חי על ויאגרה. ולמה אני שמח להזכיר את זה ליוסלה? שלא נתפלא אם יוסלה שיושב בד' אמותיו ומול המחשב אינו עושה יותר מאשר לקחת ויאגרה ולכתוב עוד פוסט אצל הפא''צ. ומכיוון שדימיונו נתקל בקירות ביתו, הוא משתמש בכלים שלו כדי לתאר את אוייביו בפורום. כמו שאמר כבר החכם:-יוסלה יורה, ואח''כ מצייר את המטרה. והוא עדיין חושב שכתיבתו יקרה מפא''ץ !!!!! מ.ש.ל. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
|
|||
|
|||
עדיין הכחשה, היתממות, התחסדות, והמאפיין הקבוע של האשמת הקורבן. אילו מכחישי הכיבוש לא היו חוזרים בכל פעם על הטקטיקה המביישת של האשמת הקרבן - במקרה הזה, רועת הצאן הפלסטינית מסוסיא - טיעוניהם עוד היו שומרים אל מראית עין של שפיות והגינות. כל השאר זה מילוי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לצערו של החכם |
|||
|
|||
יוסל'ה עדיין מתקשקש עם חיבוט עצמו ואינו משיב לעניין שהחכם מציב בפני טיעונו. שהרי כל טענותיו נטולות בסיס ויסוד - החכם לא מכחיש את הכיבוש וכבר הוא כתב על זה כמה מסות נהדרות ומחכימות. גם רועת הצאת מסוסיא אינה מסוסיא בכלל אלא כ-30 ק''מ מסוסיא. כלומר, זה רמת אי דיוקו של היוסיל'ה. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי