|
השגות אישיות על הקיום כיהודי | |||
|
|||
מתוך מכתב שכתבתי לבחורה מהתנועה הלאומית-דתית: בהמשך למה שכתבתי הנוגע להשלכות לגבי נוהג אישי (ראה למטה קטע המשך), יש להוסיף כמה דברים, להבהרה. ראשית, בבואנו להעריך משקל אונטולוגי (בבחינת קיום) של תהליך או תופעה, מועיל להרחיב את היריעה להקשר הכללי ביותר האפשרי, וזאת לא עשיתי. אעשה זאת: ובכן, אילו היהדות, גם במובנה המחמיר, לא היתה קיימת, העולם היה מרושש, בעל טעם פחות, בבחינת מזון טפל ללא מלח או תיבול. מדובר כאן בתופעה חזקה, בעלת נוכחות יציבה מזה אלפיים שנה ויותר, המוציאה מתוכה אנשי סגולה, אנשים בעלי מידות ואישיות מרשימה והרבה חוכמה וגם צורות חיים ואורחות חיים מפרות, יפות ושאר מעלות של חיים ראויים. את זה רואים בנקל. נוהגי היהדות, למשל מנהגי אבלות אפילו, או להבדיל, ההבדלה בין קודש לחול, הם חזקים ובעלי כושר שכנוע משלהם, משרים מציאויות קיום שמוסיפים המון במקום שאחרת היה בו ריק משמים ומבהם. רבים מהחילוניים הם אנשים מבוהמים, ברברים, חסרי תרבות קיום מינימלית, רבים גם מושחתים רוחנית, נוטים לפצות את הריקנות הקיומית בריגושים מלאכותיים, ומאבדים אחיזה פעם אחר פעם. אורח חיים סיזיפי, חסר כל תבונה, תבוניות, כל מחוברות למשהו ממשי. גם תנועתכם היא מפוארת והוציאה ומוציאה אנשי סגולה, ובעיקר, נוהגי קיום ותרבות שמתפתחים ולובשים צורות נותנות חיים גם ברגעים אלה ממש. אבל, האם את חייבת לדקדק קלה כחמורה? ודאי שאינך, את משאירה זאת לאלה שזכותם מגינה עלינו, ונוהגת במידת הסבירות והבחירה האישית, בדברים מרכזיים. יש כאן בוודאי רצף, מהמחמירים ביותר, לעיתים צדיקים של ממש, אנשי סגולה ניפלאים, ולעיתים גם חסידים שוטים ריקים של מצוות אנשים מלומדה.. ועד אלה ששומרים דברים מרכזיים, ונוהגים אישית לפי המידה הסבירה. ואת נוהגי האישי הסברתי, יש חשיבות רבה גם למדקדקים, ולכל המקיימים, אך אישית, אני מסתפק בכבוד לאל ולדת ישראל ומתך אמונה עמוקה. בשבת אסע ברכבי, אך מעט, נניח, תוך הקפדה על ההבדלה בין קודש לחול. הדלקת נרות וברכה - בהחלט. וכך הלאה. מיכאל ומכתבי הקודם בעניין נוהגי האישי: אני מכבד מסורת, אך חי באורח חיים חילוני. יש המון תקנות, והשאלה היא אם עבודת אל כה מאומצת היא מה שנדרש לברית איתו. הרי הנביאים המאוחרים דיברו על ''לגול את עורלת הלב'' ו''מה בצע לה' בעולות ווזבחים'', ובספר דברים נאמר כי ''התורה אינה לא שבשמים ולא מעבר לים אלא חקוקה בלב'' והדברים מתייחסים לשיבת ישראל לארצו אחרי הגלות. הרעיון של ה' כמלך עריץ הדורש עבודה מאד מאומצת, הוא רק של אסכולה אחת ביהדות, ויש להבין זאת. כאילו שבנהיגה, עלייך לשים לב לאין ספור תמרורים ותקנות, אבל אז, איפוא התנהגות הכביש הספונטנית המגיבה לאובייקטים במרחב? איפוא תחושת האלוהות אם הכל קורס לעבודה אין סופית? אני מכבד מאד את גישתך וגישת היהדות המקובלת כיום, אך אישית, איני מאמין בכורח הזה. אני מוקיר מאד יהודים דתיים, אך פשוט הדבר מנוגד לתחושתי אודות נוכחות האלוהים. מיכאל | |||
_new_ |
מכתבי הראשון: זיקתי החברתית-כלכלית | |||
|
|||
את נשמעת מעולה, ראש גדול, וזה בדיוק אני, מחקר ופיתוח, המצאתיות, חדשני ובעקר יוזם, אך גם אחראי, נאמן, חכם, ''איש יקר'', זה מתאים. מאידך, לפני שנים הייתי ימין, וכיום, אוי, חזרתי לשמאל - אין לי לב לראות מה עושים לפלשתינאים, ומאידך גם, העולם פונה ויפנה שמאלה, דרום אמריקה, אובמה, הנאו ליברליזם כשל בגדול, והרי הייתי תלמיד של איין ראנד, אפילו מכותב של אוהד קמין, וחבר של אורי מילשטיין, שהיגדירני כאחד האנשים המקוריים והחושבים בישראל. אז מה עושים? בליבי אני אדם מאמין, כבוד לדת ישראל, כתבתי חומר על יהדות. ליבי יוצא אלייך, אך אינך עוד כמעט בת השגה עבורי.. מיכאל | |||
_new_ |
מכתבי הראשון: זיקתי החברתית-כלכלית | |||
|
|||
למה שלא תביא את החומר שכתבת על היהדות? | |||
_new_ |
בבקשה - חומר שכתבתי על היהדות, תורת ישראל והיסטוריה יהודית | |||
|
|||
_new_ |
בבקשה - חומר שכתבתי על היהדות, תורת ישראל והיסטוריה יהודית | |||
|
|||
תודה אקרא ואשתדל להתייחס.בכבוד,כמובן. | |||
_new_ |
תודה. אינך חייב לטרוח... להציץ כדאי דווקא | |||
|
|||
_new_ |
השגות אישיות על הקיום כיהודי | |||
|
|||
מכאל הבחורה הזאת בטח מתה עליך,מה? תאמין לי,הרומן שמתרקם פה הרבה יותר חשוב מהפלוסופיה. או שאולי היא מציבה תמרורים רק כשהיא איתך? | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |