| בכותרת, גם אני חרד כמו דן מרידור לעצמאותה של מערכת המשפט המפוארת שיש לנו. אבל דן מרידור ושרים דומים לו כמו יוסי ביילין, מאיר שיטרית ויוסי לפיד, יש להם תרומה מכרעת להתדרדרות הזו של מערכת המשפט. כי הם בטלו עצמם מפניה (מתוך דאגה לשלמותה) וחסמו כל בקורת נוקבת עליה. ומי כמוך, שמקצוע הכלכלה הוא תחום מומחיותו, יודע שכל מפעל יצרני חייב שתהיה לו מערכת בקרת-טיב על מוצריו. אחרת, סופו שכמות המוצרים הפגומים שהמפעל ייצר תהיה גדולה יותר מהכמות התקנית.
במשך שנים העתונות, בסיוע של של היחצ''נות של מוסד דובר צה''ל, מרחו את הקצונה שלנו בכל מיני סופרלטיבים. וסופו של דבר שקצינינו התחילו להאמין לתארים שכתרו לראשם. לא סתם אריק שרון התריס בפניהם ''הגיע הזמן שתתחילו לחשוב..''
זה נכון שהיום מספר חברי הממשלה הנתונים תחת חקירה הוא גדול. ואך טבעי הוא שהם ינסו לתמוך בכל צעד שירחיק מהם את המטרד הזה שנקרא חקירה. אבל אין זה אומר שבגלל זה אין לעשות דבר לשפור המצב.
צריך ליצור מיד הפרדה בין התפקיד של ה''תובע'' לבין התפקיד של ה''יועץ''. צריך לבטל את הפריבילגיה השמורה לאישי צבור נחקרים, שיש להעניק להם שימוע. אגב שימוע, זה נוגד את ''מבחן בוזגלו'', שאהרן ברק קבע בעצמו. החוק צריך לקבוע באופן חד-משמעי, שכל איש צבור שהוחלט להגיש נגדו כתב-אישום, יוכיח את חפותו בבית המשפט - ולא בחדרי חדרים כפי שנעשה עם קצב. עסקת-טעון עושים עם פושעים, ולא עם אישי צבור, ולכן יש לאסור עריכת הסכמי-טעון לאנשי צבור.
רק כאשר אישי צבור ידעו שמערכת המשפט תחמיר אתם - הם יישמרו כפליים שלא להיות מעורבים בכל מיני מעשים מגונים. |