  
  
  
|
 |
|
||
  המוסר של אחרים הוא המוסר של אחרים |
|||
|
|||
זה שמכנה עצמו 'יאן מאסריק' חוזר על הטעות שבה דובר מוקדם יותר: המוסר של עמים אחרים אינו נוגע לעניינו, שהוא המוסר היהודי-ישראלי. בכל פעם שעולה לדיון נושא המוסר קופץ עוד דמוי-עירן הזוי ומרצה באריכות את פשעי עמי העולם. אין שום הגיון להמשיך ולספר את תולדות הגבורה היהודית בכל התקופות כאשר ביחס לפלסטינים הכותב מתיר קיומם של פשעים דומים. המשוואה של יחסיותן של מערכות מוסר שונות, עובדת רק ככלי במחקר השוואתי הסטורי, - היא לא מאפשרת שימוש בה כהצדקה לפשיעה נגד עם אחר. אם נלמד לקח אחד מהשמדת היהודים בשואה, הרי זו הידיעה שלפשעים נגד האדם אין הצדקה בשום מקרה ובשום נסיבות. ההשוואה כביכול בין פשעים שנעשו בעבר לבין פשעים האמורים להתבצע בעתיד חסרת כל תוקף ובוודאי שאינה יכולה לשמש כהצדקה לפשע עתידי. הנסיון הנואל להצדיק גירוש פלסטינים מהשטחים בעזרת הסיפור על גירוש הגרמנים משלזיה, כמוהו כהצדקת חיסול המוני של פלסטינים על ידי סיפורים על השמדת יהודים בשואה. הגירוש ההמוני הוא פשע בכל מקום בכל זמן, וקיומו בעבר אינו יכול להצדיק תיכנונו לעתיד לבוא. הכותב נשמע יותר ויותר כמו עירן כשהוא מציג את נימוקו הניצח של אריה עירן לכל דבר: 'הערבים רוצחים' (פה במסווה של ''למה? כי עם רוצח הגרמנים -ולכן גירשו אותם.'' הכותב כנראה קצת בטראומה מיוסלה, והוא נשמע אובססיבי ברצון 'לחשוף' את זהותו ה'תעודת-זהותית' של יוסלה: ''יוסלה יוסלה שרונלה. יוסלה מיכהלה יוסיניו שרוניניו . או בקיצור מיכאן שרון.'' האובססיה של הכותב שנשמע יותר ויותר כמו אריה עירן לזהות את יוסלה גולשת על גדותיה, ויוצרת אוסף מוזר של כינויי חיבה ומתיקות ליוסלה, כמו, למשל, ''יוסיניו .'' אך אם שמתם לב, הרווח-נקודה ב-'שרוניניו .' וב-'יוסיניו .' הוא סימן היכר די מוכר של ההקלדה של אריה עירן. מדוע יש לעירן צורך של לכתוב בשם אחר? אולי בגלל שהוא חוזר שוב, והפעם אולי במודע, על אותו נסיון כושל 'לדון בנושא המוסר' בדרך היחידה שאיננה מאפשרת זאת - הדיבור על המוסר של אחרים. עירן כבר קרא מספר פעמים את תגובותי בעניין, ולא יכול להיות שזה לא נקלט סוף-סוף אצלו. אך הוא כמו תקליט שבור, וחושש לעזוב את 'חוף המבטחים' של הדיון במוסר של אחרים. ריבוי השימוש בשמות חיבה והקטנה המבוססים על 'יוסלה', 'מיכאל' ו'שרון' אולי היה מחניף ליוסלה אילו לא היה לשימוש צליל קצת פרברטי: ''יוסלה יוסלה שרונלה. יוסלה מיכהלה יוסיניו שרוניניו .'' יוסלה מתפתה לומר לעירן בהשלמה: אכן, אני הוא מכאל. אך יוסלה יודע שזה רק יפגע בידידנו מכאל שרון שכשרונותיו בתחום הזה גדולים משל יוסלה ואריה עירן גם יחד. אך כל זה מבלבל. ויוסלה כבר לא כל-כך בטוח שהוא אכן 'יוסלה'. משבר זהות של דמות ספרותית עלול לשבש את העלילה. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| המוסר של אחרים הוא המוסר של אחרים |
|||
|
|||
טעית . | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי