ב- 1980, ערב פרישתי מצה''ל, קבלתי שתי הצעות. שתיהן הציעו לי להצטרף למפלגות פוליטיות – מפלגת העבודה ואחדות העבודה.
לא התלבטתי ונתתי לשתיהן תשובה שלילית.
היה לי יתרון באותה עת. בשני תפקידיי האחרונים בצה''ל, לאחר מלחמת ששת הימים, הייתי מקורב למערכת הפוליטית, בשבע השנים שעשיתי כמתאם הפעולות בשטחים, הייתי אמנם במדים, אך תפקדתי בפועל כחלק מן המערכת הפוליטית. כמעט ולא היה לי קשר עם צה''ל, ועיקר פעילותי הייתה לימין שר הביטחון, עם הרבה שעות בוועדות שרים, בקשר הדוק כמעט עם כל שרי הממשלה. עשיתי שעות רבות בחדרי הכנסת והכרתי את המערכת הפוליטית מקרוב.
היכרות זו אפשרה לי לתת תשובה שלילית לשני המציעים. לא התלבטתי ואינני מצטער גם היום על החלטתי זו.
יש לא מעט מידידיי במערכת הצבאית שקבלו הצעות דומות ערב פרישתם מן השרות הצבאי, השיבו בחיוב ומצאו עצמם חברים במפלגה זו או אחרת. להוציא את יצחק רבין שהיה לו רקע שונה, בן למשפחה שהייתה מעורה מנעוריו בחיים הפוליטיים, איננו מכירים סיפורי הצלחה, להיפך יש כאלה שניסו כוחם ועד מהרה התחרטו ופרשו חזרה לפעילות במגזר האזרחי.
כאמור, חלפו מאז 40 שנה, ואינני מצטער לרגע על החלטתי.
התפקיד הראשון שעשיתי כ'אזרח', היה כנשיא אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. עד מהרה שכחתי את שנותיי במערכת הצבאית ונחשפתי לעולם חדש. בעצם לשני עולמות: מעורבות ותרומה לפיתוח הנגב, על מאפייניו השונים והרבים; והכשרת דור העתיד של הנוער הישראלי לאתגרי המדע והטכנולוגיה של העתיד.
מרבית האוניברסיטאות נוהגות להעניק מדי פעם תוארי ''דוקטור לשם כבוד''. גם אנחנו נהגנו להעניק תארים כאלה לאישים ידועים בקהילה בארץ ובחו''ל. רצינו לנצל את המעמד הזה לגיוס תורמים לאוניברסיטה בכוח האישיות המוכרת של מקבלי התואר.
עשינו זאת גם עם אישים פוליטיים בארץ ובחו''ל. אחד הזוכים לתואר היה הגנרל אלכסנדר הייג, מי שהיה מפקד כוחות נאטו באירופה שעם שובו לארה''ב מונה למזכיר המדינה של הנשיא רייגן.
הזמנתי את הגנרל לביקור בארץ והיו לי עימו הרבה שעות שיחה מרתקות, בהשוואת הניסיון הצבאי ביטחוני שלהם ושלנו. באחת משיחותינו שאל אותי האורח: ''ג'נרל גזית, איך זה שלא בחרת, כרבים מחבריך, ללכת במסלול הפוליטי עם שחרורך מן השירות הצבאי?''
הסברתי להייג את ההתלבטויות שהיו לי. דווקא בשל קרבתי במשך השנים למערכת הפוליטית בישראל הכרתי היטב את ההבדל התהומי בין העולם הצבאי אותו הכרתי ואליו ולמערכת הערכים שלו התרגלתי, לבין העולם הפוליטי וערכיו. ידעתי כי אין לי סיכוי לשרוד במערכת זו.
הגנרל שמע את דבריי. שקע בהרהורים ואמר: ''ג'נרל גזית, מדוע לא היית שם לפני שנתיים לתת לי את ההצעה הזו?''
צבא ופוליטיקה
טוב שגזית לא היה שם ''לפני שנתיים'' כדי לייעץ לגנרל הייג
