בשירת משה נאמר: מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם ובהמשך נכתב: רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו.
מרכבות מוכרות לנו כְּסֵמֶל לעוצמת השלטון מימי קדם, מרכבה אחת, עתיקה, מוזהבת וִיפֵהפִיָה מוצגת במוזיאון המצרי בקהיר ונראה ששרדה את טביעת מרכבות פרעה, בעת המרדף אחרי העברים יוצאי מצרים בהנהגת משה, אשר חצו את ים-סוף בחרבה.
הכרנו את מרכבות יבין מלך חצור ומפקד צבאו סיסרא, ששקעו בבוץ של נחל קישון (כבר אז, לפני הזיהום התעשייתי המופקר כיום, הנחל הווה מפגע טבע). קראנו על מרכבת האש בה עלה אליהו התשבי השמיימה, על מלך ישראל יהוא בן נמשי שלחם במרכבתו ואת מעשה המרכבה של הנביא יחזקאל בן בוזי (נושא מסובך ולא ברור, כמו מעשה המרכבה של ביבי ובני בהקמת הממשלה המנופחת, שאינה יכולה לנסוע מעודף גללים וגלגלים).
אחרי מספר אלפי שנים החליפה המכונית את המרכבה העתיקה. גם המכונית, כקודמתה המרכבה, הפכה לסמל סטאטוס ועוצמה והייתה גם היא לאחד מסמלי השלטון, ליוקרתו וגם שמשה בישראל כאמצעי תשלום לצבירת כוח.
נשיאה הראשון של המדינה, פרופ' חיים וייצמן, קיבל כמתנה מכונית לינקולן הדורה במיוחד. גם לגולדה מאיר הובאה מכונית כמתנה ממעריציה בארה''ב אך היא סרבה לקבלה. יצחק רבין השתמש במכונית מיצובישי, הראויה לסגן שר, כאתנן לרכישתו של אלכס גולדפרב הזכור לשמצה, על מנת שיערקו, הוא וחברו הדגול גונן שגב, סוחר הסמים והמרגל לעתיד, מרשימת ''צומת'' שהקים רפול, למחנהו ובכך יצר רוב לאישור הסכמי אוסלו בכנסת.
נתניהו, מבין גדול הן בסכנה למנהיג שרק חצי עם תומך בו, והן בקיא בכל סממני השלטון, המתעקש על מגורים בבלפור, על מטוס מיוחד ועל התואר ראש ממשלה לפחות עד תום משפטו, הקים לעצמו מערכת לימוזינות משוריינות לנסיעותיו, לפמלייתו ולשומרי ראשו, כך שכל נסיעה היא נושא להסדרי תנועה מיוחדים בהמון עם והדר, עם ליווי משטרתי (רצוי- גם מספר אופנועים). כמובן שרכב משוריין הועמד גם לרשות הגברת. היא כנראה זקוקה להגנה מֵרַבִּית מעובדות הבתים בבלפור ובקיסריה.
אם מתנת רכב שירתה את רבין, בהביאו את אסון אוסלו על ראשינו – מדוע לא תשרת גם את ביבי? עד כה אין זה ברור אם בני גנץ התעקש על רכבי ההדר או שהיה זה ביבי, מאחורי הקלעים כדרכו, שדרש זאת למקרה שיעמוד, לשם שינוי, בהסכם ואכן יֵרֵד לדרגת ממלא מקום ראש הממשלה. בני גנץ מלמל משהו אך קבל בחדווה את האאודי המשוריינת.
טוב, בני אינו איזה גולדפארב, מיצובישי או רכב דומה לה יש לו בבית. פה מדובר באאודי 8 משוריינת בעלות דמיונית. אה, כן, מדובר לא באאודי אחת אלא כלשון הכתוב: טובות השתיים מן האחת... כפל רכבים טוב גם למקרה של פיצול אישיות, רכב לכל אישיות נפרדת.
אני חש כבוד רב לבני גנץ כקצין צנחנים נועז וכרמטכ''ל ולא אנו, כקציני מילואים (בעבר) נשפוט את הישגיו בתפקידים אלה, אולם משנכנס ברעש גדול לעולם הפוליטיקה, למרות קומתו הגבוהה, קָטֵן יותר ויותר עד שבבגידתו במצביעיו הצטרף, בניגוד לכל הבטחותיו בבחירות, לממשלתו של ביבי, שהשמיץ וביזה אותו מעל כל במה.
אבוי, ביבי הבחין נכוחה בקומתו הפוליטית הנכונה של בני לפני כולם. גוליבר היה לגמד.
ואם מדברים על מנהיגות – מי לנו כמו וינסטון צ'רצ'יל (אגב , גם הוא אהב סיגרים ושתיה, ואיני יודע מי מימן לו אהבות אלה). ובכן צ'רצ'יל נודע באמרותיו החדות ולא חסך שבטו גם מראש הממשלה שירש את כהונתו ב-1945 וכך הוא אמר: ''מכונית ריקה נעצרה ליד דאונינג סטרייט 10 וממנה יצא קלמנט אטלי''. ובהתאמה לימינו: ''אאודי 8 משורינת ריקה עצרה בחניית הכנסת וממנה יצא בני גנץ''.
בני גנץ, רכבי פאר לא יגדילו את אישיותו ואמינותו של הנוסע בהם. ''אל תביט בקנקן אלא במה שיש בו''. ינעמו לך גלגליך ושריונך החדשים. תיהנה מהם, כי קשה להאמין שתשתמש בהם שוב כאשר לא תקבל את ראשות הממשלה.
ממכוניות פאר לרכבת
רכבת ישראל מושבתת מאז שֶׁנִּגַּפְנוּ בקורונה. השבתה זו היתה מכה נוספת לכלכלת ישראל. לא רק עובדי הרכבת וכל הקשורים אליה מצאו עצמם מובטלים מאונס אלא גם מאות אלפי אנשים, כולל חיילים, לא יכלו להגיע באופן סביר לעבודתם. אלו שהגיעו לעבודה נסעו באוטובוסים צפופים ומסוכנים בסיכויי הדבקה גבוהים. אחרים נעו ברכביהם הפרטיים ובילו שעות בפקקי-ענק תוך שריפת דלק שלא בתנועה וזיהום האויר. גם תאונות הדרכים בכבישים הן שיקול. קרון הרכבת מרווח בהרבה מאוטובוס, המושבים רחבים יותר ויש הפרדה כלשהי לְמֵעֵין תאים.
מיד משהוחלט לרופף את הסגר ולהתיר שיבה לעבודה, היה על הממשלה להשיב חיש את הרכבת לפעולתה. אפשר היה להגביל את מספר הנוסעים בכל קרון ולדרוש עֲטִיַית מסכות וכל כיוצ''ב. דווקא שרת התחבורה החדשה, מירי רגב, העלתה תכנית הגיונית של מכירת כרטיסים בהזמנה מראש בלבד, כך שניתן יהא לווסת את מספר הנוסעים. אכן יש בעיה בהעלאת נוסעים בתחנות המשנה ובהסעת חיילים, אך בעיות אלו ניתנות לפתרון טוב, אם גם לא מוחלט.
ומהרכבת למטוסים ולתעופה
חברת אל-על נקלעה לקשיים אדירים: התיירות העולמית הושבתה ומשבר הקורונה הגיע בדיוק לאחר שהחברה קבלה כמה וכמה מטוסי-ענק וטרם פרעה את מחירם. בחברה מועסקים אלפי עובדים שכנראה ניתן היה לצמצם את מספרם אלמלא ועדי העובדים הנפרדים וְהַתּוֹבְעֳנִים לכל סקטור. גם ההנהלה אינה יעילה כפי שניתן לצפות מחברה שכזאת. אין ספק שהחברה חיונית למדינה כלכלית וביטחונית ואין זה סביר לתת לה להתמוטט. אחרי דיונים אינסופיים הוחלט להשקיע כספים רבים בהלוואות או ערבונות לחברה ועתה מסתמנת אפשרות שרכישת מניות רבות בידי הממשלה, במאמצים להצילה, תביא להלאמתה.
יש להזהיר את הממשלה מלהפעיל בעצמה את החברה. גם לא באמצעות ידה הארוכה כמו רשות החברות הממשלתיות. יש לערוך בחברה בדק בית רציני, ליעל אותה ביד ברזל, אם גם בשמירת זכויותיהם של כל המפוטרים, ולמכור את החברה, או חלק מירבי ממניותיה, לגוף ישראלי יעיל. אולי לאחת החברות הישראליות הקיימות, אפילו בסבסוד או בתנאי תשלום מיטיבים. אם אל-על תהיה חברה ממשלתית היא תסבול שוב מהמחלות האופייניות למדינת ישראל: מינוי אנשים בלתי-מתאימים לתפקידים השונים בכל הרמות על בסיס קשרים מפלגתיים או משפחתיים ולא כישורים. ועד העובדים יתחזק ויסחט מהמדינה עוד ועוד הטבות ומשכורות-עתק (ראה בנמלים, ברשות שדות התעופה, בחברת החשמל , במקורות והיכן לא).
אכן לא התפעלנו מתפקודה של מירי רגב בתפקידיה הרועשים הקודמים, אך זו מי שיש. מי ייתן ויחול בה שינוי כלשהו לאור המשרד העצום שהופקד בידיה והיא תצליח בו, לטובת כולנו. ראינו אנשים שֶׁקָּטְנוּ מאד משעברו מתפקיד לתפקיד. פה ושם אנשים התעלו על עצמם בְּהֵרַתְּמָם לתפקיד חשוב חדש. הלוואי.
הרהורי רכבים ותחבורה בצל ה''קורונה''
