רכבת לילה לבגדד

לפני שנה ושבעה חודשים הלכה אמא סעידה ז''ל לעולמה, ובימים האחרונים שלה חיתה תחת מורפיום. אומרים שחייו של האדם חולפים לפניו בשעותיו האחרונות. השיר שלי נכתב מתוך תחושה שהיא יצאה כל הזמן ברכבת אקספרס לבגדד להיפרד מנעוריה שם, מהנופים של ילדותה, מבית הוריה וגם מבית הקפה ''קהו'ת אל שאט'' ליד החידקל... מתוך הזדהות עם העובר עליה, כתבתי את השיר הזה:

סעידה בגיל 90 רכבת לילה לבגדד / בלפור חקק לאמא סעידה ז''ל (2016-1924) כְּשֶׁהָיְתָה אִמָּא בְּמִטַּת חָלְיָהּ עָשְׂתָה אֶת הַמַּסָּע אֶל עֲבָרָהּ אֶל מוֹלַדְתָהּ בְּבַּגְדָּד. כְּכָל שֶׁהִתְקַדְּמָה בַּמַּסָּע אֶל הַדְּרָכִים וְהַתְּלָאוֹת שׂוֹחֲחָה עִם אֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ בְּדַרְכָּהּ וְאֵינָם עוֹד. לֹא פַּעַם כְּשֶׁשָּׁקְעָה בְּשֵׁינָה וְרוּחַ מִן הַחַלּוֹן עַל פָּנֶיהָ נָשְׁבָה דִּבְּרָה עִם אֲנָשִׁים שֶׁנָּשְׂאָה בְּלִבָּהּ מֵאָז בָּאָה לְכָאן מִבַּגְדָּד. צִינוֹרוֹת הָאִינְפוּזְיָה זָרְמוּ אָז לְאַט, גַּלְגַלֵּי מַעֲלָה רָחֲשׁוּ בַד בְּבַד. וְהִיא הָיְתָה הוֹזָה וְלוֹחֶשֶׁת: פְּסוּקֵי ''נִשְׁמַת'' וּזְמִירוֹת הַמּוֹלֶדֶת הַיְּשָׁנָה בַּגְדַּד. בַּלֵּילוֹת הָיְתָה יוֹצֵאת מִמִּטַּת מַחֲלָתָהּ לִנְסִיעַת לַיְלָה בְּרַכֶּבֶת אֶקְסְפְּרֶס לְבַּגְדָּד מִתְבּוֹנֶנֶת מִן הַחַלּוֹן וְאֵינָה יוֹרֶדֶת נֶעֱצֶרֶת בַּתַּחֲנוֹת שֶׁל הַנְּהָרוֹת מְבַקֶּשֶּׁת קָפֶה בְּקַהְוַ'ת אִל שָׁאט לִטְעֹם מֵחָדָשׁ טַעַם גַּן עֵדֶן. הָיְתָה מְטַיֶּלֶת בַּלֵּילוֹת לְאֹרֶךְ קַו הַמְּסִלָּה לִפְעָמִים מְהַגֶּרֶת לִפְעָמִים גּוֹלָה לִפְעָמִים עוֹלָה שׁוּב, בְּרַעַשׁ קְרוֹנוֹת וְגַלְגַּלִּים לְאַחַר שֶׁנָּשְׁמָה מֵחָדָשׁ רֵיחַ הַדְּקָלִים. הָיוּ פְּעָמִים שֶׁנִּשְׁאֲרָה בַּלַּיְלָה בְּבַּגְדָּד זְמָן רַב מִכְּפִי שֶׁתִּכְנְנָה מַאֲרִיכָה בִּקּוּּר בְּעִיר הֻלַּדְתָהּ הַזּוֹהֶרֶת וְהָרַכֶּבֶת נוֹשֵׂאת אוֹתָהּ צוֹפֶרֶת וְצוֹפֶרֶת. לֹא הֵבַנּוּ אָז מַדּוּעַ אֵינָה חוֹזֶרֶת. כָּל הַבֹּקֶר חִכִּינוּ בִּדְאָגָה רוֹעֶדֶת שֶׁתָּשׁוּב לְאֶרֶץ הַבְּחִירָה, לַמּוֹלֶדֶת. פַּעַם כְּשֶׁשָּׁאַלְתִּי אוֹתָהּ בַּבֹּקֶר לָמָה הִיא חוֹזֶרֶת שׁוּב לַמְּקוֹמוֹת הַנְּטוּשִׁים הִצְטַעֲרָה שֶׁהַזִּיאָרָה הַלֵּילִית אֵינָה נֶעֱצֶרֶת בַּקְּבָרִים הַקְּדוֹשִׁים. אִמָּא נֶאֶנְחָה, סְטִיקַן הַצַּ'אי רָעַד. אֶפְשָׁר הָיָה לִשְׁמֹעַ אָז (גַּם אֲנִי שָׁמַעְתִּי) אַנְחַת הַקְּרוֹנוֹת, רַעַשׁ הַגַּלְגַּלִּים הַדּוֹעֵךְ שֶׁל רַכֶּבֶת הַלַּיְלָה לְבַּגְדָּד. הערות: פסוקי 'נשמת': תפילת ''נשמת כל חי''. ''קהו'ת אל שאט'': בית קפה בבגדד על נהר החידקל. סטיקן צ'אי: ספל תה מזכוכית בצורת שעון חול. זיארה: ביקור.