השיבה לזמן הים, לעולם האבוד

הרהורים בעקבות ספרו של מיכאל רייך ''ספני השדות'' בהוצאת עמדה, 2017.

מיכאל רייך מנסה לחפש את חייו בין פלנטה לפלנטה, בין כוכב לכוכב, בין מהות למהות. השיר ''ימים וצדפים'' היא סיפור שמקרין על כל הספר: יש בו תמצית של אמת חיים, משנה כואבת בקליפת אגוז, בצופן הקונכייה ההומייה ( עמוד 36):

יָמִים וּצְדָפִים

עַל חוֹף מִכְמֹרֶת הַיְּשָׁנָה, פּוֹסֵעַ יֶלֶד יָחֵף מִפְּלָנֵטָה אַחֶרֶת הַיָּם סָמוּק מֵעֲנָוָה, הָאֲוִיר מָתוֹק וְאוֹר יָמִים נוֹשֵׁק לְעֵינָיו הַחוֹף נָקִי וְטָהוֹר וּלְאֹרְכּוֹ נָחִים צְדָפִים וְקוּנְכִיּוֹת גְּדוֹלוֹת וּנְדִירוֹת יֹפִי מִזֶּה זְמַן נוֹהֵג הַיֶּלֶד לְשִׂימָן לְיַד אָזְנָיו, לִקְלֹט תָּוִים חֲדָשִׁים וּלְדַמְיֵן רַחֲשֵׁי לֵב הַיָּם זֶה הָרֶגַע בּוֹ לָמַד לְהַקְשִׁיב הַשָּׁנִים הָפְכוּ גֶּשֶׁר לִפְלָנֶטָה חֲדִישָׁה שֶׁבָּהּ חוֹף הַיָּם חַף מִקּוֹנְכִיּוֹת, צְדָפִים וְחֲבַצָּלוֹת זוֹעֵק, נוֹהֵם אֶת כְּאֵבוֹ, שִׁיר מְחָאַת אָצוֹת מִפְּלַסְטִיק אֲרִיזוֹת וּשְׁיָרֵי מָזוֹן צָפִים, יַלְדֵי יָם שֶׁפְּקָדוּהוּ בַּלֵּילוֹת מִתְמַעֲטִים עִם הַשָּׁנִים גַּם דְּמוּת הַיֶּלֶד מִתְקַלֶּשֶת עַד הֱיוֹתוֹ גַּלְמוּד כְּמוֹ אַבְקָן יָחִיד בְּכוֹתֶרֶת נֵר הַלַּיְלָה הַחוֹפִי, שֶׁטֶּרֶם נָגְעָה בּוֹ רוּחַ וְנוֹתַר בִּבְתוּלָיו.