החלטה א'
היום לפני 71 שנים, במוצאי יום הכיפורים תש''ז (ליל ה-5-6 באוקטובר 1946 יצאתי עם כ-20 מאנשי מחלקתי, מחלקת הפלמ''ח שבגבעת- השלושה, למבצע של ארגון ההגנה, להקמתן של י''א נקודות היישוב החדשות בנגב הצפוני.
את המבצע יזמה הסוכנות היהודית בעקבות המלצות ועדת מוריסון-גריידי, לחלק את המנדט הבריטי בפלשתינה לשלוש יחידות משנה – 17% מן השטח יופקד לניהול בידי היהודים, 40% יימסרו לניהול הערבים ו-43% יישארו בשלטון בריטי מלא. הנגב הצפוני עתיד היה להימסר לערבים. הקמת אחת עשרה הנקודות בנגב הצפוני, בנוסף לשלושת המצפים בנגב, אשר הוקמו חמש שנים קודם לכן, נועדו לקבוע את גבולות המדינה.
כמה חודשים לאחר מכן, סיירה בארץ ועדת החקירה מטעם האו''מ. זו התרשמה מן ההתיישבות היהודית החדשה בנגב והחליטה להעניק את הנגב כולו למדינה היהודית. זו תכנית החלוקה מן הכ''ט בנובמבר.
החלטה ב'
שלושה חדשים לאחר מכן, בקונגרס הציוני ה-22 בבאזל, ביקש דוד בן-גוריון את תיק הביטחון בסוכנות היהודית. ארגון ההגנה הוכפף לו ועמדו לרשות בן-גוריון 12 חודשים להיערך למלחמה.
''כן, עלינו להיערך למלחמה בצבאות ערב, נצטרך להתמודד בטנקים תותחים, מטוסים''. ואנו, בפיקוד ההגנה, סברנו שהזקן השתגע.
המהפכה שעברה ההגנה בהנהגתו התבטאה בהרבה תחומים, החשובים והעיקריים היו שלושה:
- הפיכת המיליציה, הציבור הגדול של חברי ההגנה, לצבא אחד, עם פיקוד מרכזי השולט בכל היחידות ובכל מערכות החימוש;
- שיבוץ הקצינים, משוחררי הצבא הבריטי במלחמה, כמפקדי יחידות ההגנה החדשות שהוקמו בחיפזון;
- התארגנות חפוזה ומאמצים אדירים לייצר בארץ ולרכוש חימוש חדיש בכל קצוות תבל.
החלטה ג'
המלחמה נמשכה למעלה משנה, היישוב הקטן, אשר מנה קצת למעלה מ- 600 אלף נפש, רק החל להתארגן אחרי המלחמה הקשה, ואז באה החלטת בן-גוריון – לפתוח לאלתר את שערי הארץ ולקלוט את היהודים העקורים, אשר שרדו את השואה באירופה ולהעלות את כל מי שרק ניתן בקרב קהילות היהודים שבארצות ערב.
יישוב חסר כל, יישוב שטרם הספיק להתארגן, לכונן משק כלכלי ולהפוך למדינה, יישוב זה נדרש לקלוט, תוך שנים ספורות, עולים במספר שעלה פי שלושה על מספר הקולטים.
מושמעות טענות רבות על תהליך הקליטה, כולן מוצדקות, הן מתעלמות מדבר אחד – אז לא ידענו לעשות אחרת. וכך, עם כל המגבלות, קמה ישראל כמדינה חזקה ומפותחת, המונה כיום קרוב לתשעה מיליון נפש.
החלטה ד'
אוצר המדינה לא עמד במבחן, נס לא קרה לנו. שלוש שנים לאחר מכן חתמה ישראל על הסכם השילומים עם גרמניה.
החתימה על ההסכם אשר חייבה את ההשלמה עם גרמניה של אדנאואר, גרמניה שלאחר מלחמת העולם, עוררה סערה, קרע בעם והתנגדות אלימה. ידענו הפגנות סוערות אשר איימו לפרוץ אל תוך בניין הכנסת בירושלים. אך היום מודים הכול - הסכם השילומים איפשר למדינה הצעירה להתאושש ולהשתקם. הסכם השילומים היה לבסיס לכלכלת ישראל אשר עמדה על סף קריסה.
היום, כמעט 70 שנים לאחר מכן, חזרה גרמניה והייתה לחשובה במדינות אירופה ולטובה שבידידות ישראל.
למותר להזכיר כי היה זה דוד בן-גוריון שעמד מאחורי ארבע ההחלטות. ארבע החלטות שקבעו את גורל המדינה.
ארבע החלטות גורליות
