לפני 38 שנים הופל שלטון השאח באיראן. בן יום הפכה ישראל מאחת המדינות הידידותיות והקרובות לטהראן, למדינה עוינת, למדינה המוגדרת כ''שטן הקטן'', לצדו של ''השטן הגדול'' שבוושינגטון.
זה היה מהפך דרמטי, הייתה זו התעלמות מוחלטת מעשרות שנים של ידידות, של שיתוף-פעולה הדוק, של משלחות סיוע הומניטרי ושל קשר כלכלי נרחב בין שתי המדינות. אכן, היה גם שיתוף פעולה צבאי עם צבא השאח, קשר שאיננו מסביר ובודאי שאיננו מצדיק עוינות-נצח של טהראן.
בעבר, בשנים הראשונות שלאחר המהפך באיראן, יזמה ישראל וניסתה לשוב ולחדש את הקשר עם המשטר החדש, משהציעה עזרה ומעורבות בעת מלחמת שמונה השנים שבין טהראן לבגדד. ניסיונות אלה לא נדחו, אך טיפול כושל מנע את מימושם.
אם יש סיכוי לחידוש הידברות ויחסים, הרי שהמפתח מצוי בידי ישראל. טהראן הציבה עצמה בראש התומכים בפיתרון הבעיה הפלשתינית ומכאן עמדתה הקיצונית נגד ישראל. אולם, אם מחר, בדרך פלא, יושג הסכם מדיני אשר יהיה מקובל על המערכת הפוליטית הפלשתינית, תיעלם מניה וביה גם העוינות האיראנית המדאיגה כל כך.
היה משהו מרתק במפגש האחרון השבוע בין ראש ממשלת ישראל לנשיא האמריקאי,
דונאלד טראמפ. בעוד הנשיא התייחס לצורך למצוא פיתרון לבעיה הפלשתינית, תוך אמונה אופטימית כי ניתן לממש זאת, השיב לו
בנימין נתניהו ב''פרסית'': איך לבטל את הסכם הגרעין שבין המעצמות לטהראן, או לפחות איך למצוא דרכים להידוק הפיקוח על מעשיה של טהראן.
ישראל מודאגת לאחרונה מהתקרבות גורמים איראניים לגבולנו הצפוני, במציאות החדשה שעומדת להיווצר בסוריה. דאגה זו מובנת ומוצדקת. אך גם דאגה זו תיעלם אם יושג ההסכם בזירה הפלסטינית.
חוששני שאינני מגלה את אמריקה. אמת זו מוכרת ומובנת היטב במערכת הפוליטית של ישראל, וזו יודעת כי המפתח מצוי בידינו. אלא שמפתח זה איננו מוצג בפני העם בישראל, להיפך, מנסים להשלות אותנו כי ניתן ליצור קשרים וכי ניתן להגיע להסכמים עם העולם הערבי-מוסלמי תוך השארת השאלה הפלסטינית מדממת וללא פיתרון.
כן, אינני משלה את עצמי. הסכם עם הפלסטינים יחייב את ישראל לשלם מחיר כבד, מחיר שאינני בטוח שישראל מוכנה לשלמו היום, מחיר שדעת הקהל בישראל איננה מעלה על דעתה. אכן, הסכם מדיני עם הפלסטינים יחייב פרדיגמה שונה לחלוטין מזו שמנחה היום את ירושלים ואת דעת הקהל בישראל.
אם לחזור לשאלת הגרעין האיראני – איננו יודעים מה תוחלת ההישרדות של משטר האייתולות בטהראן, אך עומדות לרשותנו היום לפחות שמונה שנים של ההסכם הגרעיני שנחתם עם איראן, שמונה שנים אותן ניתן לנצל לקידום השאלה הפלסטינית.
ממשלה אחראית חייבת להסביר לעם את האמת - לא נגזרת על ישראל עוינות.
נצח עם העולם הערבי-מוסלמי, ישראל חייבת להציע פיתרון שגם הצד הפלסטיני יוכל לחיות עימו, פיתרון שאם יושג וייושם יפיל את חומת העוינות שסביבנו.
אמת זו חייבת להיאמר לעם בישראל. זו חייבת להיות הבשורה לשנה החדשה.
לסיום גמר חתימה טובה לכל קוראי הטור!