|
|
|
שיריםיוסף אליעז
צְפַת |
---|
צְפַת צוֹפָה מִגָּבוֹהַּ בִּמְרוֹם הֵרִים אֵין כָּמוֹהָ מִנֶּגֶד נִישָּׂא הַר מִירוֹן פּוֹצֵחַ לָהּ זֶמֶר וְרוֹן וְהַרְחֵק מַלְבִּין לָהּ בְּרוֹם אָחִיו הַגָּדוֹל, הָחֶרְמוֹן
בַּתֶּיהַּ תְּלוּיִים עַל בְּלִימָה נְגִינַת הַלִּימּוּד בָּהּ הוֹמָה זוֹכָה הַלִּימּוּד לְזִיכּוּךְ בַּהַר, בְּבֵית מִדְרָשׁ וּבְכוּךְ סוֹדוֹת קַבָּלָה, סֵפֶר זוֹהַר לַשְּׁכִינָה פֹּה הִגִּישׁוּ כְּמוֹהַר
וְדוֹמֶה שֶׁצְּפַת מְזַמֶּרֶת בַּשֶּׁקֶט רָז סוֹד לַכִּנֶּרֶת עֲלֶּיִךָ אֲנִי מִכָּאן שׁוֹמֶרֶת לִי אַתְּ עֲדִי, נֶהֱדֶרֶת
אַחֲרֵי שֶׁפָּשְׁטָה שֶׁלֶג כְּאַדֶּרֶת עוֹלָה צְפַת שְׁטוּפָה, מְפוֹאֶרֶת כְּאִילּוּ נִגְזֹז לָהּ הַשֶּׁלֶג כְּצֶמֶר בָּאָה הָעֵת לִנְגִינַת כְּלֵי-הַזֶּמֶר מַכִּירִים הַתָּוִים, יוֹדְעִים אֶתְּ שְׂפַת בַּת הָרִים וְשָׁמַיִם, כֵּן צְפַת
|
שְׂדֵרוֹת |
---|
נִבְנְתָה שְׂדֵרוֹת כְּעִיר פְּרָזוֹת וְשָׁלוֹם עִיר עָמָל, תַּרְבּוּת, שַׁלְוַת הַיּוֹמְיוֹם בָּהּ שֶׁפַע פְּרָחִים מַרְנִינִּים בַּגִּנּוֹת בָּהּ נִכְתָּבִים הַשִּׁירִים בִּשְׁלַל מַנְגִּינוֹת
עִיר שֶׁל שָׁלוֹם, עִיר פְּרָזוֹת זוֹ עִירֵנּוּ, טוֹב שֶׁהִיא כָּזֹאת עִיר שֶׁל תַּרְבּוּת, חִנּוּךְ וּפְרִיחָה עִיר אֲהוּבָה, בַּאֲוִיר בָּהּ שִׂמְחָה
עִיר שֶׁל עוֹלִים אֲשֶׁר בָּהּ בָּנוּ בַּיִת עִיר בָּהּ מוֹרִיקֹים הַגֶּפֶן, הַזַּיִת עִיר בָּהּ תִּינוֹקוֹת מְזַמְּרִים רְנָנִים עִיר אֲשֶׁר תּוֹשָׁבֶיהַּ רַעֲנָנִים
בָּהּ נִכְתָּבוֹת הַמִּלִּים לַשִּׁירִים בָּהּ גְּדֵלִים מֵיטָב הַזַּמָרִים בָּהּ נוֹלָדוֹת הַיָּפוֹת בַּבָּנוֹת אֲשֶׁר יִפְעֲתָּן מַרְהִיבָה עַל בָּמוֹת עִיר שֶׁל שָׁלוֹם...
שְׂדֵרוֹת שֶׁל עֵצִים וּפִרְחֵי גַּן שְׂדֵרוֹת תַּלְמִידִים בְּבֵית רַבָּן אַךְ בַּיָּמִים וּבַלֵּילוֹת שֶׁל אֵשׁ עוֹד פָּנִים נִמְצְאוּ לָה, יֵשׁ בָּהּ יֵשׁ
הָיְתָה הָעִיר חֲשׂוּפָה לָאוֹיֵב בְּלִי מָגֵן נֶחֱשְׂפָה לַיְּרִי וּמִקְלָטִים בָּהּ עוֹד אֵין נִמְצָא כִּי בִּשְׂדֵרוֹת, בְּטוֹב גַּם בְּרַע לְתּוֹשָׁבֶיהַּ עֹז, חוֹסֶן עַמּוּד-שִׁדְרָה עִיר שֶׁל שָׁלוֹם...
אִם אוֹיֵב קִוָּה לְהַטִּיל עָלֶיהָ מָצוֹר הִכָּה בָּהּ בְּטִיל, בִּפְצָצָה, בִּצְרוֹר עָמְדוּ בָּהּ בָּנֶיהָ בִּגְבוּרָה בְּלִי מָגּוֹר אֵם עַל בָּנֶיהָ תַּחַת מַדְרֵגוֹת אוֹ בְּבוֹר
זָרְחוּ כּוֹכָבִים בְּכִפַּת הַשָּׁמַיִם ''כִּפַּת בַּרְזֶל'' לֹא נוֹצְרָה אָז עֲדַיִן צַהַ''ל שָׁנִים לֹא שָׁלַף אֶת חַרְבּוֹ נוֹתַר הַתּוֹשָׁב וְרַק אֱמוּנָהּ בְּלִבּוֹ
עֵת הוּסַר הֶעָנָן אֲשֶׁר הֵעִיק אֶמֶשׁ יָצְאוּ תּוֹשָׁבִים מִמַחֲסוֹת אֶל הַשֶּׁמֶשׁ נִמְשְׁכוּ חַיֵּי עָמָל וִיצִירָה בִּשְׂדֵרוֹת זוֹ עִירֵנּוּ לָעַד, לְדוֹרוֹת עַל דּוֹרוֹת
עִיר שֶׁל שָׁלוֹם...
|
|
|
|