לפי המסורת היהודית חודש אלול הוא חודש סליחות לקראת חגי תשרי. המאמינים חוזרים מידי שנה על אותם טקסטים של בקשת מחילה מאלוהים שיסלח להם על חטאיהם.
אני מעריך שעבור מרבית המתפללים מדובר בשגרה שחוזרת מידי שנה ועם סיום מלמול הפסוקים חוזר איש לחטאיו עד לשנה הבאה.
יש בהחלט מקום לבקשת סליחות על הפשעים שמדינת ישראל מעוללת לפלסטינים מזה כ-50 שנים. הכתובת לסליחות היא לא אלוהים, ישות שמיימית שאיש לא פגש מעולם שהומצאה על ידי בני אדם.
האם מיליוני בני העם הפלסטיני הסובלים מהדיכוי הישראלי ייאותו לסלוח על 50 שנות הרג, ביזה והתעללות?
קפיטליזם בכיעורו
שוב ושוב חוזרת התמונה של מפעלים העומדים בפני קשיים בגלל הנהלות שמועדות. את המחיר משלמים העובדים.
אחד המקרים האחרונים הוא חברת ''טבע'', שכונתה המניה של המדינה. החברה נקלעה לקשיים בגלל הנהלה שלא ידעה לכלכל את צעדיה בתבונה. היא הסתבכה ברכישה כושלת של חברה במכסיקו שהעמיסה על ''טבע'' הפסדים במיליארדי דולרים. את המחיר משלמים מאות עובדי ''טבע'' שמקבלים בימים אלה מכתבי פיטורים.
חסידי השוק החופשי טוענים כנגדי ''האם אתה רוצה כלכלה סובייטית?'' ואני עונה להם, שבמרחב בין כלכלה סובייטית שנשלטת על ידי בירוקרטיה מפלגתית מושחתת לבין כלכלת שוק שזורקת עובדים לרחוב בעוד ההנהלה נשארת על כנה עם בונוסים מושחתים, יש מקום לכלכלה הומניסטית הקובעת בין השאר כי זכות האדם להתפרנס בכבוד, הינה אחת מזכויות האדם הבסיסיות. מי שאמורים לשלם את מחיר הכישלון הם קובעי המדיניות.
סליחות
