מכתב גלוי לי''ור הכנסת - סמכויות חקיקה

אדוני הנכבד, כב' יו''ר כנסת ישראל, השלום והברכה,

הנדון: החקיקה בישראל ומעמדה הנחות של הכנסת

אני פונה אליך אדוני לנוכח מעמדך הרם, לאור העובדה שהנך, ככל הידוע לי כאזרח מהשורה, אדם ישר ונקי-כפיים (מה שלא ניתן לומר, למרבה הצער, על חלק קטן מחברי הכנסת והממשלה), וזאת בעקבות פניית שר האוצר, באמצעות הפרקליטות בבקשה לדיון נוסף בענין סמכות בית המשפט העליון לבטל חוק שחוקקה הכנסת.

כידוע לכב' בית המשפט העליון פסל ברוב דעות את החוק שהטיל מס על בעלי דירה שלישית ויותר, בשל דרך חקיקתו. בית המשפט העליון נמנע מלדון בתוכן החוק, שכולו אפליות בין שווים, רטרואקטיבי בניגוד למקובל בחוקי-מס, נוגד את חוקי היסוד של המדינה, חסר היגיון פנימי ומחולל מהומה אדירה ללא כל תועלת ממשית לציבור. כתבתי על כך די, גם אליך.

ובכן לגבי תוכן החוק עלינו להלין, אולי, בפני שר האוצר ויועציכם המשפטים, אך כיצד זה הַכְּנֶסֶת, שאתה, מכובדי, עומד בראשה, חוקקה חוק זה? כלום לא אתה ממונה על צדדים הפורמליים? על טכניקת החקיקה? כיצד זה הַכְּנֶסֶת נזקקה לחוק מעוות שהטיוטה שלו הוכנה בחוסר ידע וברשלנות רבתי?

כיצד זה לא נזעקת, אדוני, כאשר חוק כה עקרוני הוצמד לחוק ההסדרים, שהוא כשלעצמו ''חוק עוקף כנסת'', והוצג בנוסחו הסופי לחברי הכנסת רק שעתיים לפני ההצבעה עליו, אחרי שלושה ימי דיונים ושני לילות ללא שינה?

קוֹדַמְּתְךָ דאגה להופעה מכובדת של חברי הכנסת, לחיובם לנעול נעליים ולא להתיצב לדיון בסנדלים; אתה דאגת למכוניות ממשלתיות לחברי-הכנסת, אך לא שמענו כל תגובה מפיך כאשר שר האוצר שיחד, ממש כך, בכספים יִחוּדִיִּים במאות מיליוני שקלים, את חה''כ שהתנגדו לחוק הזה. ליו''ר ועדת הכספים הרב משה גפני, שהצהיר בְּרֵישׁ גַּלֵּי: ''רק על גופתי המתה יעבור החוק הזה'' (השר , חלילה, אינו רוצח, לכן החוק לא הועבר על גופתו של הרב גפני, אלא על ארנקו...) הוצעו 80 מיליון שקלים, ליו''ר הקואליציה דוד ביטן ''רק'' 40 מיליון, ולאורן חזן, שקפץ על המציאה, הושלכו 10 מיליון ועוד לאחרים.

איש בצמרת הכנסת לא קונן על אותם קשישים שרכשו כדין דירה שלישית עלובה על-מנת שתשמש להם כתחליף לפנסיה שאין להם לעת זיקנתם. כיצד קונן הנביא: ... עַל-מִכְרָם בַּכֶּסֶף צַדִּיק, וְאֶבְיוֹן בַּעֲבוּר נַעֲלָיִם.

אבל המיוחד בבקשת המדינה, לדרישתו התקיפה של שר האוצר, לקיים דיון נוסף בהרכב רחב יותר בבג''צ בשאלת סמכות בית-המשפט, היא שמי שעומד מאחורי דרישה זו הוא שר האוצר, לאמור: הרשות המבצעת, ולא אתה אדוני, כראש הרשות המחוקקת. אולי ראוי שתצטרף כצד לדיון ותבקש לדון גם בסמכויות הכנסת מול סמכויות החקיקה של הממשלה?
האמנם יש תמיהה בדבר? ואולי לא.

מסתבר כי מרבית החקיקה העוברת בכנסת קריאה שניה ושלישית היא חקיקה שמקורה ביזמה ובהצעת חוק ממשלתית. הצעות חוק של ח''כ מן השורה כמעט ואינן עוברות את מלוא תהליך החקיקה ושובקות חיים במגירה של אחת מועדות הכנסת. כאן נכנס גורם נוסף, שספק, אם מבחינת המושג הטהור של ''מחוקק'' יש לו מקום בדמוקרטיה ''טהורה'', והיא המשמעת הקואליציונית. יתכן ואין מנוס מלהזקק לה, אך ראוי היה לנהוג בה במשורה.

משמעות המשמעת הקואליציונית היא שהממשלה, המורכבת מנציגי המפלגות החברות בקואליציה, מחייבת את כל חברי הכנסת המשתייכים למפלגות שבקואליציה להצביע כדרישת הממשלה, אפילו אם חבר הכנסת מתנגד לחוק ואפילו הצהיר על כך בפומבי, כפי שאירע באותו חוק מס שהזכרנו. יו''ר הקואליציה, יו''ר ועדת הכספים, אורן חזן ועוד רבים, לרבות ככל הידוע רה''מ עצמו, התנגדו לחוק זה ונאלצו להצביע עבורו באשר שר האוצר הפעיל את המשמעת קואליציונית. זהו ביזוי של חברי הכנסת, האמורים לכאורה ללמוד כל הצעת חוק, לגבש עמדה לפי מיטב הבנתם ומצפונם, אך לבסוף משמשים ''חותמת גומי'' לדרישות מי שמפעיל את משמעת הזו. היה עליך, מכובדי, להקים זעקה גדולה ולחסום חקיקה זו שביזתה כה את הכנסת. מדוע נֶאֱלַמְּתָּ דום?

יותר מזה - התבשרנו בימים אלו כי למרבה הבושה כ-‏400 חוקים שחוקקו בכנסת אינם מיושמים כלל בפועל, כי לביצועם דרושה חקיקת משנה, הקרויות תקנות, ואת אלו אמור להתקין ולחוקק השר הממונה, שאינו ממהר לעשות כן, ואפילו אם הוא או משרדו הביאו לחקיקת אותו חוק יבש ומתיבש. ובכן – מה הועילו המחוקקים בחקיקתם אם החוקים אינו מיושמים?

האם חשבת, אדוני, לדרוש שבגוף כל חוק הטעון התקנת תקנות, יופיע סעיף שלשונו: ''השר הממונה יתקין תקנות לביצועו בתוך X ימים...'' ?
האם בדקת, אדוני יו''ר הגוף המחוקק, כמה חוקים ''רגילים'' מופעלים בפועל, לעומת החוקים שהועברו בחוקי-ההסדרים למיניהם?

ועוד לא דברנו על סכומי הכספים האדירים המועברים בְּוָעֲדַּת הכספים מתקציב לתקציב ללא שקיפות וללא ידיעתם של כלל חברי הכנסת? וכמה ח''כ אכן בודקים כל העברה כזו, הבה ונאמר אפילו רק העברה שמעל למיליון ש''ח? חמישה מיליון? עשרים מיליון?

צא ולמד: את מרבית הצעות החוק הזוכות להפוך לחקיקה יוזמת הממשלה. היא כופה על חברי-הכנסת את המשמעת קואליציונית ומחייבת אותם לא פעם להצביע בניגוד לרצונם ולמצפונם; היא מזלזלת בהליכי החקיקה התקינים ומשתמשת לרעה בחוק ההסדרים בכדי לעקוף ואף למנוע דיון מסודר ומעמיק, ולבסוף- כאשר כבר קיים חוק: השר מחליט אם ומתי, אם בכלל, להתקין תקנות למימוש החוק.

אדוני הנכבד, כבודה של הכנסת הוא תפעולה הנכון. כבודה אינו בחליפות הנדרשות כלבוש חברי הכנסת, לא בעניבות ולא בנעליים שהם נועלים; וביחס לביגוד ולהנעלה ''המכובדים''– מה טעמם אם בישיבת מליאה עומד יו''ר הקואליציה המכובד ומשליך לחברות כנסת כבודות וצוהלות סוכריות על מקל כמו בגן ילדים עליז?

אני, הדל באלפי מנשה, סבור כי באה העת שהכנסת תיטול לידיה את סמכויות החקיקה ולא תתיר לרשות המבצעת לחוקק במקומה.
אם הפרקליטות עומדת בבקשתה לקיים דיון נוסף – ראוי, בכל הכבוד, שתצטרף כצד לעתירה ותשמור לכנסת את סמכויותיה.

יוסף אליעז, עו''ד