פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
בעקבות ''אינתא עוּמרי'' של אוּם כּוּלתוּם
הרצל ובלפור חקק (יום חמישי, 17/09/2015 שעה 19:00)


בעקבות ''אינתא עוּמרי'' של אוּם כּוּלתוּם

הרצל ובלפור חקק



הזמרת המצרייה הנודעת בשם אום כולת'ום נולדה בשם פאטמה אברהים אל בלתגי ב-‏1898 או ב-‏1904 (יש שתי גרסאות). עקב פרסומה ואהבת הקהל אליה בכל העולם הערבי, זכתה לכינוי ''כוכב המזרח''. הכינוי אום כולתום הוא בעקבות השם של בתו השלישית של מוחמד, מייסד האסלאם. הזמרת אום כולתום נפטרה ב- 1975. השיר הנודע ביותר שלה הוא ''אינתא עומרי'' (אתה חיי), שכתב עבורה המשורר אחמד שפיק כאמל והלחין מוחמד עבד-אל–ואהב. במסע הופעות עם השיר הזה היא הייתה גם במזרח התיכון הגיעה גם לארץ ישראל ב-‏1931.

השיר אינתא עומרי.

הזמרת אום כולת'ום הייתה לדורות רבים מלכת הלבבות. כילדים חשנו זאת, כמה הייתה נערצת על אמנו (בת ה-‏92), וכמובן, על הדודות, על בנות המשפחה. שמה ושיריה הרעידו חשמל באוויר: כולן ידעו לראות בה גיבורה רוחנית, סמל של אהבה מוארת, רוטטת וקורעת לב, ומצד שני סמל של בדידות במרומי הפסגה.

דמותה של אום כולת'ום מלווה את שבילי ילדותנו – צליליה, סרטיה, הסיפורים עליה. כילדים ראינו את סרטיה יחד עם הורינו, ובאירועים משפחתיים שהוזמנה למסיבה להקת ''צ'לרי בגדד'', שרו כולם משיריה. אמנו סעידה חקק (לבית חבשה) זוכרת איך חיכו כולם לכל שיר חדש שלה שהגיע ממצרים לעולם הערבי כולו, וכמובן לקהילה היהודית בבגדד. כמחווה לה ולשיר שלה ''אינתא עומרי'' אנו מפרסמים כאן שירינו על השיר אינתא עומרי. בלפור חקק הלך בהשראת המילים של השיר, והרצל חקק הפגיש על דרך הדמיון את אום כולת'ום עם הסופרת הישראלית שושנה שַבַּבּוֹ (1992-1910).

סרט
אום-כולתום בצילום מתוך סרט, צילם בלפור חקק
אינתא עומרי / בלפור חקק
אִינְתָא עוּמְרִי, הִיא אוֹמֶרֶת לִי
הֵשִׁיבוּנִי עֵינֶיךָ אֶל כָּל הַיָּמִים מִשֶׁכְּבָר
מַמָּשׁ מַמָּשׁ רָאחֵת אִל אַיָּאם
הָיִיתִי צְעִירָה וְלֹא יָדַעְתִּי
שֶׁאַתָּה קַיָּם

אֲנִי לֹא זוֹכֶרֶת מָה רָאִיתִי
עַד אֲשֶׁר רָאוּךָ עֵינַי
הַאִם כָּל מַה שֶׁחָיִיתִי עַד עַכְשָׁיו
לֹא נֶחֱשָׁב
עַד שֶׁהֵבֵאתָ לִי תְּאֵנִים
אֶל בְּקָרַי?

לֹא יָדַעְתִּי שִׂמְחָה,
לֹא יָדַעְתִּי רָצוֹא וָשׁוֹב שֶׁל הַלֵּב
רַק טַעַם הַשּׁוֹקוֹלָד הַמַּר
רַק טַעַם הַכְּאֵב

''רַק עַכְשָׁיו הִתְחַלְתִּי לֶאֱהֹב אֶת חַיַּי.
רַק עַכְשָׁיו חוֹשֶׁשֶׁת שֶׁאוּלַי יִבְרְחוּ מִיָּדַי''
כָּךְ שָׁרָה עָלַי אוּם כּוּלְת'וּם
אֲנִי לְיַד הַתְּהוֹם, לְיַד הַלֹּא כְלוּם

''כָּל שִׂמְחָה שחָשַׁקְתִּי בָּהּ לְפָנֶיךָ יַקִּירִי
בְּאוֹר עֵינֶיךָ מְצָאתִיהָ, לִבִּי וְרֹאשִׁי''
מַמָּשׁ כָּךְ הִיא שָׁרָה
וְכָךְ אֲנִי חָשָׁה, חֵי נַפְשִׁי.
כָּל חַיַּי לְפָנֶיךָ פְּרוּשִׂים, כָּל טוּבִי
''מַדּוּע לֹא יְדַעְתִּיךָ כְּבָר מִזְּמָן, אֲהוּבִי?''

אָהוּב שֶׁלִּי, הִיא אוֹמֶרֶת, חַיַּי מַתְחִילִים מֵחָדָשׁ
אַתָּה מֵבִיא לִי בָּקְרָם כְּאִלּוּ אֲנִי יַלדָּה
אַתָּה מְלַמֵּד אוֹתִי טַעַם הָאַהֲבָה
טַעַם הַהִשְׁתּוֹקְקוּת, טַעַם הָאַגָּדָה

תָּאֵר לִי אֲהוּבִי אֶת הָעוֹלָם בְּעֵינֶיךָ
אֲנִי רוֹצָה לִרְאוֹת הַכֹּל דֶרֶךְ הַכְּמִיהוֹת
שֶׁלְּךָ, דֶרֶךְ הַמַּבָּט שֶׁלְּךָ וְהַטַּעַם
כָּךְ אֶלְמַד אֶת הַכְּמִיהָה מֵחָדָשׁ
אֶל עַצְמִי, אֶל מַה שֶׁהָיִיתִי פַּעַם

''רָחוֹק רָחוֹק, אֲנִי וְאַתָּה
רָחוֹק רָחוֹק, לְבַדֵּנוּ''
שָׁרָה לָנוּ אוּם כּוּלְתוּם אַהֲבָתָהּ
שָׁרָה הִיא לִשְׁנֵינוּ
אֶת אַהֲבָתֵנוּ.

כל הציטוטים במרכאות הן מתוך השיר המקורי.

כולתום
אום-כולתום, עיצוב תפארת חקק
אינתי עומרי / הרצל חקק
מִתּוֹךְ מַנְגִּינָה קוֹרַעַת לֵב.
פּוֹסְעוֹת. הַמִּלִּים. הַתָּוִים הָהֵם.
מִתְפַּעֵם. נִשְׁאָב
וְשׁוֹאֵב. הָרְחוֹב מִפְּעִימוֹתָיו.
הוֹלֵךְ בַּכִּוּוּן הֶהָפוּךְ.
שְׁתֵּיהֶן בְּלֵב הַזְּמָן. אַל תַּגִּידוּ לָהֶן
שֶׁיַחֲזִירוּ אוֹתָן לַיָּמִים שֶׁחָלְפוּ.
נוֹאָשׁוֹת לִפְרֹט מֵחֶסֶד לִבָּן לַכְּמִיהָה
הַסּוֹרֶרֶת. בְּצַעַר טָעֲמוּ בְּמֶתֶק
מַנְגִּינָה נִסְתֶּרֶת. שַׁחוּ בִּסְעָרָה
לְלַחֵשׁ אַהֲבָה שְׁבוּרָה,
אַהֲבָה אֲסוּרָה. שֶׁלֹא תַּחֲזֹר. מֶה
הָיָה לִפְנֵי שֶׁבָּא הָאוֹר.
מַדּוּעַ לֹא יָדַעְנוּ זֹאת מִזְּמָן, לוֹחֲשׁוֹת.
כָּל אַחַת מַלְכָּה, בְּדִידוּתָהּ נֶחֱנֶקֶת
מִתְּשׁוּאוֹת. מִשְׁתַּחֲוֶה חוֹלֵף. הָאוֹר.
זוֹ אֶל זוֹ כָּתֵף. אֳמָנִית הַנְּשָׁמָה
שֶׁצָּעֲקָה 'אַתָּה כָּל חַיַּי', אִינְתָּא עוּמְרִי
כֹּה אָבוּד. לִבָּהּ
גַּלְמוּד. מְטַפְטֵף. זֹהַר שְׁתִיקָה.
מְפַכֶּה נִרְכָּן. לסוֹפֶרֶת הָעֶצֶב.
וְהִיא עַד הֵיכָן, מָתַי. הֲרֵי נִשְׁבַּר,
זֶה מַר. וּמְעַט הוּא מַה שֶׁעָבַר.
שׁוֹשָׁנָה בִּלְתִּי נִשְׁכַּחַת. שׁוֹתֶקֶת שָׁנִים
כִּי חַיִּים סוֹבְבוּהָ בְּכַחַשׁ. וְעֵת כָּתְבָה
דְּיוֹ יָדֶיהָ הֶאֱדִים. מָתַי יַעֲלֶה הַשַּׁחַר.
לִזְמַנִּים אֲבוּדִים. יְכַסֶּה
נִיחֹוחַ וְרָדִים. אֵיכָה בָּרְחוּ
הַחַיִּים מֻכִּים לִבְלִי מְתוֹם. מֵאֹפֶל הָאוּלָם
קַמְתִּי. לִנְדֹּר. לִשְׁמֹר לָהֶן בְּחַיֵּינוּ מָקוֹם.

סִמְטָה מְרַצֶּדֶת. שְׁתֵּיהֶן צֵל נְשָׁמָה
מְשִׁיחִית. שׁוֹשָׁנָה אַהֲבָה
מִתְרוֹצֶצֶת. מִצְּפָת נִצְחִית. אוּם כּוּל תּוּם
לָה מֵיתָר רוֹטֵט מִתְּהוֹמוֹת וְיָחִיד.
עוּד לָהֶן יָעִיד: עַל מַה בָּכִית.
עֵינֵי אֲהוּבוֹת אֶל גִּבּוֹרוֹת חַיֵּיהֶן,
אֶל כָּל אַחַת: אִנְתִּי עוּמְרִי.
כְּמִיהַת נָשִׁים. חַיִּים נְזִירִיִּים תָּרִים.
הַשַּׁחַר יִרְעַד. טֶרֶם נָשַׁם.
כֵּן, הָאוֹר כָּבָה שָׁם. לֹא הִתְעוֹרֵר.
חַיּוֹת בִּשְׁבִי חֲלוֹם. תְּשׁוּקָה
בְּעוֹרְקֵי פִּיּוּט יָקָר מִכֹּל.
כַּמָּה מֵחַיֵּיהֶן נִרְמַס נִרְעַד
מִזְּרַקּור זוֹל. נֹכַח קְדֻשָּׁתָן אַט
יִתְנַגֵּן בְּרַכּוּת בֹּקֶר מוּעָט. כְּאִילוּ
הִסְתַּגְּפוּ אֶל הַמַּר וְהַטּוֹב שֶׁאָבַד.
אֲהוּבוֹת לֵבָב, תָּאִיר צַעֲקַתְכֶן
בְּאוֹתוֹ יָגוֹן עָמֹק. הָרוּחַ תִּקַּח אֶתְכֶן
רָחוֹק רָחוֹק. אֵלֵינוּ. תִּזְרַח וְתִתֵּן
לְשַׁד הֲוָיַתְכֶן.

אַתֶּן. כֵּן, אַתֶּן כָּל חַיֵּינוּ.

שירת הנשים לשתי גיבורות חיינו - מחווה לשושנה שבבו ולאום כולתום.
שושנה שַבַּבּוֹ הייתה סופרת שמשפחתה ממגורשי ספרד התגוררה בצפת, מחברת ''אהבה בצפת''.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 



מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי