בעקבות ''אינתא עוּמרי'' של אוּם כּוּלתוּם

הזמרת המצרייה הנודעת בשם אום כולת'ום נולדה בשם פאטמה אברהים אל בלתגי ב-‏1898 או ב-‏1904 (יש שתי גרסאות). עקב פרסומה ואהבת הקהל אליה בכל העולם הערבי, זכתה לכינוי ''כוכב המזרח''. הכינוי אום כולתום הוא בעקבות השם של בתו השלישית של מוחמד, מייסד האסלאם. הזמרת אום כולתום נפטרה ב- 1975. השיר הנודע ביותר שלה הוא ''אינתא עומרי'' (אתה חיי), שכתב עבורה המשורר אחמד שפיק כאמל והלחין מוחמד עבד-אל–ואהב. במסע הופעות עם השיר הזה היא הייתה גם במזרח התיכון הגיעה גם לארץ ישראל ב-‏1931.

השיר אינתא עומרי.

הזמרת אום כולת'ום הייתה לדורות רבים מלכת הלבבות. כילדים חשנו זאת, כמה הייתה נערצת על אמנו (בת ה-‏92), וכמובן, על הדודות, על בנות המשפחה. שמה ושיריה הרעידו חשמל באוויר: כולן ידעו לראות בה גיבורה רוחנית, סמל של אהבה מוארת, רוטטת וקורעת לב, ומצד שני סמל של בדידות במרומי הפסגה.

דמותה של אום כולת'ום מלווה את שבילי ילדותנו – צליליה, סרטיה, הסיפורים עליה. כילדים ראינו את סרטיה יחד עם הורינו, ובאירועים משפחתיים שהוזמנה למסיבה להקת ''צ'לרי בגדד'', שרו כולם משיריה. אמנו סעידה חקק (לבית חבשה) זוכרת איך חיכו כולם לכל שיר חדש שלה שהגיע ממצרים לעולם הערבי כולו, וכמובן לקהילה היהודית בבגדד. כמחווה לה ולשיר שלה ''אינתא עומרי'' אנו מפרסמים כאן שירינו על השיר אינתא עומרי. בלפור חקק הלך בהשראת המילים של השיר, והרצל חקק הפגיש על דרך הדמיון את אום כולת'ום עם הסופרת הישראלית שושנה שַבַּבּוֹ (1992-1910).


אום-כולתום בצילום מתוך סרט, צילם בלפור חקק

אינתא עומרי / בלפור חקק

אִינְתָא עוּמְרִי, הִיא אוֹמֶרֶת לִי הֵשִׁיבוּנִי עֵינֶיךָ אֶל כָּל הַיָּמִים מִשֶׁכְּבָר מַמָּשׁ מַמָּשׁ רָאחֵת אִל אַיָּאם הָיִיתִי צְעִירָה וְלֹא יָדַעְתִּי שֶׁאַתָּה קַיָּם אֲנִי לֹא זוֹכֶרֶת מָה רָאִיתִי עַד אֲשֶׁר רָאוּךָ עֵינַי הַאִם כָּל מַה שֶׁחָיִיתִי עַד עַכְשָׁיו לֹא נֶחֱשָׁב עַד שֶׁהֵבֵאתָ לִי תְּאֵנִים אֶל בְּקָרַי? לֹא יָדַעְתִּי שִׂמְחָה, לֹא יָדַעְתִּי רָצוֹא וָשׁוֹב שֶׁל הַלֵּב רַק טַעַם הַשּׁוֹקוֹלָד הַמַּר רַק טַעַם הַכְּאֵב ''רַק עַכְשָׁיו הִתְחַלְתִּי לֶאֱהֹב אֶת חַיַּי. רַק עַכְשָׁיו חוֹשֶׁשֶׁת שֶׁאוּלַי יִבְרְחוּ מִיָּדַי'' כָּךְ שָׁרָה עָלַי אוּם כּוּלְת'וּם אֲנִי לְיַד הַתְּהוֹם, לְיַד הַלֹּא כְלוּם ''כָּל שִׂמְחָה שחָשַׁקְתִּי בָּהּ לְפָנֶיךָ יַקִּירִי בְּאוֹר עֵינֶיךָ מְצָאתִיהָ, לִבִּי וְרֹאשִׁי'' מַמָּשׁ כָּךְ הִיא שָׁרָה וְכָךְ אֲנִי חָשָׁה, חֵי נַפְשִׁי. כָּל חַיַּי לְפָנֶיךָ פְּרוּשִׂים, כָּל טוּבִי ''מַדּוּע לֹא יְדַעְתִּיךָ כְּבָר מִזְּמָן, אֲהוּבִי?'' אָהוּב שֶׁלִּי, הִיא אוֹמֶרֶת, חַיַּי מַתְחִילִים מֵחָדָשׁ אַתָּה מֵבִיא לִי בָּקְרָם כְּאִלּוּ אֲנִי יַלדָּה אַתָּה מְלַמֵּד אוֹתִי טַעַם הָאַהֲבָה טַעַם הַהִשְׁתּוֹקְקוּת, טַעַם הָאַגָּדָה תָּאֵר לִי אֲהוּבִי אֶת הָעוֹלָם בְּעֵינֶיךָ אֲנִי רוֹצָה לִרְאוֹת הַכֹּל דֶרֶךְ הַכְּמִיהוֹת שֶׁלְּךָ, דֶרֶךְ הַמַּבָּט שֶׁלְּךָ וְהַטַּעַם כָּךְ אֶלְמַד אֶת הַכְּמִיהָה מֵחָדָשׁ אֶל עַצְמִי, אֶל מַה שֶׁהָיִיתִי פַּעַם ''רָחוֹק רָחוֹק, אֲנִי וְאַתָּה רָחוֹק רָחוֹק, לְבַדֵּנוּ'' שָׁרָה לָנוּ אוּם כּוּלְתוּם אַהֲבָתָהּ שָׁרָה הִיא לִשְׁנֵינוּ אֶת אַהֲבָתֵנוּ.