עוד על המנהרות

להודות בטעות - ידענו על המנהרות הנחפרות עוד בימים של ''ציר פילדלפי''. אז נועדו אלה להברחת אנשים ואמצעי לחימה. מאז, ראינו ברצועת עזה מנהרות המשמשות למשימות התקפיות, והמקרה המוכר כל כך הייתה חטיפתו של גלעד שליט.

במלחמה המתנהלת בימים אלה ברצועה אנו נדרשים להתמודד עם שתי דרכי לחימה של האויב – הירי תלול המסלול והמנהרות ההתקפיות. במאמץ טכנולוגי אדיר הצליחה ישראל לתת פתרון מניח את הדעת לרקטות הנורות מן הרצועה. לעומתו, נושא המנהרות לא נפתר, ומה שמדאיג אף יותר, לא הפנמנו את האיום שבהן.

דוברי המערכת מתגוננים – ''לא הופתענו! פעלנו בנחרצות! שמענו והתייעצנו עם כל מי שרק אפשר!''

מה כל כך קשה למערכת הביטחון להתנצל? להודות באמת – ישראל לא ראתה מראש את האיום האסטרטגי שבמנהרות? הודאה כזו איננה ביטוי לחולשה. להיפך – היא אף תחזק את אמון העם במערכת.

כיצד מטהרים מנהרה? חיילי החי''ר של צה''ל, אלה הלוחמים היום בתוך שטח הרצועה, הם אלה שלוחמים ומנקים את המנהרות, הם עוברים מפיר אחד למשנהו, עושים זאת מטר אחר מטר. זו לחימה קשה, מסוכנת ואנו משלמים עליה מחיר יקר ביותר.

החייל הרגלי איננו מכיר דרך-לחימה אחרת, כך הוא מתקדם ומנסה לסלק ולחסל את לוחמי החמאה. האמנם זו הדרך היחידה להשגת המטרה?

מרגע שאיתרנו את פיתחה של מנהרה, אפשר אולי לנטרלה בדרכים אחרות, מבלי שיהיה צורך להילחם ולסכן את לוחמינו?

אינני עוסק בנושא ואני רחוק מלהיות בקיא ומומחה. יחד עם זאת, הגיעו אליי שתי הצעות (ובטוחני כי יש יותר) – הצעה אחת היא להציף את המנהרה במים, הצעה שנייה היא להחדיר אל תוך המנהרות גז-בישול, אותו גז המשמש את עקרת הבית שלנו. גז זה איננו מתאדה, וגפרור אחד יביא לדליקת ענק לכל אורכה.

כתובת לבעלי רעיונות – והצעה זו איננה מתייחסת רק לימים אלה, לימי ה''צוק האיתן''. זו הצעה ראויה לכל ימות השנה.

יש לנו את נציב קביות החיילים, כתובת אליה ניתן לפנות בקבילה. אנא, תפתח המערכת כתובת של ''נציב לרעיונות משוגעים''. ונציב זה יתייחס אל כל הפניות ברצינות, יבדוק כל הצעה וכל רעיון – אולי יש בו משהו.

אני מניח כי כתובת זו תוצף בהצעות. אני מניח כי 99% מהן תהיינה רעיונות בלתי ישימים. אולם מאד אפשרי כי רעיון אחד יתקבל, ייושם ויחולל מהפכה. עבורו כדאי יהיה כל המאמץ.

ועוד נקודה. אני מניח שיזמה כזו תתרום גם ליחסי הציבור של המערכת, ואף בכך אינני מזלזל.

---