פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
חוק מעוות למשאל-עם
שלמה גזית (שבת, 15/03/2014 שעה 8:00)


חוק מעוות למשאל-עם

אלוף (דימ.) שלמה גזית



אני נמנה על אותו חלק בציבור התומך בשינוי החוק הקיים ובמתן אפשרות לעם להתייחס, להישאל ולהביע דעתו בסוגיה מסוימת. אני תומך בקיום משאלי-עם. אין בכך כוונה, כמובן, לבטל את המשטר הפרלמנטארי הקיים. ניהול ענייני המדינה הוא באחריות הממשלה ובגיבוי הכנסת וראוי שיטופלו בדרך הקיימת והמקובלת.

יתרונו של משאל העם כפול. הבחירות לכנסת לעולם אינן ממוקדות בשאלה אחת ספציפית. אנו נקראים לקלפי ומצביעים עבור רשימה שעם מרבית מרכיבי מצעה אנו מזדהים, ומאמינים ברוב חבריה כמחוקקים ראויים. יחד עם זאת, בדרך כלל איננו יודעים, כיצד תתייחס אותה רשימה לשאלה ספציפית העשויה להתעורר, ואשר עבורנו היא חשובה במיוחד. הדרך של משאל העם נותנת לכך מענה. יתרונו השני של משאל העם בעיתוי עריכתו. התנאים והנסיבות שהיו ביום הבחירות הכלליות עשויים להיות שונים לחלוטין מן התנאים החדשים שנוצרו בשל התפתחויות שלא נצפו באותה עת. משאל העם יפתור זאת.

משאל עם בא להשיב על שאלה אקטואלית, חשובה ונקודתית. זו יכולה להיות שאלה בתחום המדיני, הכלכלי, החברתי ואפילו הביטחוני.

אני מצר על כך ש''חוק-יסוד משאל עם'', שאושר בימים אלה בכנסת, איננו פותח את הנושא לכל מגוון השאלות שהעם עשוי להידרש להן, ואיננו מציע להביאן להכרעה במשאל העם – שאלות כמו הפרדת הדת מן המדינה, נישואין בין שני בני זוג מאותו מין, חיוב לימודי ליבה בכל מערכת החינוך, וכיו''ב. החוק גם איננו פותח אפשרות בפני גורמים שונים להעלות נושא ולתבוע את הבאתו להכרעת העם.

החוק שאושר מאפשר קיום משאל-עם, ואף קובע כללים לעריכתו, ועל כך אני מברך, כמובן. אלא שחוק זה מוגבל לסוגיה אחת ויחידה- התייחסות להחלטה מדינית שלא להחיל ''המשפט, השיפוט והמינהל של מדינת ישראל'' על שטח עליו הם חלים ביום עריכת המשאל.

אפילו בשאלה מוגבלת-נקודתית זו חובה להצביע על לקונות שבהצעת החוק-
בעוד שהעם ייקרא להכריע בשאלת ה''ויתור על שטח ריבוני ישראלי'', אין החוק מחייב לשאול את העם לגבי החלטה הפוכה - ''החלת ריבונות ישראלית על שטח חדש, על שטח שאין חלה עליו היום ריבונית ישראלית. למותר להסביר כי צעד כזה איננו פחות חשוב ואיננו משמעותי מן הצעד של ויתור על הריבונות בשטח.

החוק החדש גם קובע כי ויתור על שטח יובא למשאל-עם רק אם יאושר תחילה בכנסת, אך ברוב הנופל מרוב של שמונים חברי כנסת. למה לא יובא לאישור העם בכל מקרה, אפילו יידחה בהצבעה בכנסת? האם אין נושא הויתור על שטח ראוי שיובא למשאל-עם בכל מקרה?

ועוד שאלה, לשם מה יידרש הדיון המקדים בכנסת? למה להסתכן ולהביך את הכנסת, אשר לא תאשר הוויתור על השטח, בהצבעה של העם, שעלולה להיות שונה משמעותית ואף הפוכה מהצבעת הנבחרים?

אין לי זכות הצבעה בכנסת, אך לו נדרשתי הייתי דוחה הצעה זו, על אף תמיכתי בקיום משאל העם.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


חוק זה חוק
הזוהר הצפוני (יום ראשון, 16/03/2014 שעה 22:47) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה לא יכול להגיד על חוק מדינה שהוא ''חוק מעוות''.שלטון החוק והכלל הדימוקרטי מחייבים, כיבוד החוק וציות לו.
_new_ הוספת תגובה



קישקוש!!!
דוד סיון (יום ראשון, 16/03/2014 שעה 23:03)
בתשובה להזוהר הצפוני
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ביקורת על החוק איננה אי-ציות. היא בהחלט ביטוי דמוקרטי.
בקיצור ההודעה שלך היא קישקוש.
_new_ הוספת תגובה



קישקוש?
הזוהר הצפוני (יום שלישי, 18/03/2014 שעה 8:54)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מישמוש??
_new_ הוספת תגובה



מה הבעיה בחוק אד-הוק רק לעניין הנסיגה מיו''ש?
בצלאל פאר (שבת, 22/03/2014 שעה 17:52) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כדי להעביר את החוק הזה לא צריכים לחוקק חוק יסוד משאלי עם. אם הפעלת משאל העם תצליח מבחינה אירגונית אני בטוח שנלמד לקח ונחוקק חוק שבעניינים מרכזיים יוכל רוב מסויים בכנסת לדרוש קיום משאל עם בכל עניין ונושא.
לכן ליתר השאלות שמעלה גזית - הפרדת הדת מן המדינה, נישואין בין שני בני זוג מאותו מין, חיוב לימודי ליבה בכל מערכת החינוך, וכיו''ב - אפשר לפעול בהחלטות נפרדות לקיום משאלי עם או בחקיקה בסיסית לקיון משאלי עם. אבל אם עניין שאלת הנסיגה – כן או לא ומידת הנסיגה היא הרבה יותר אקוטית, בהחלט נכון להחליט על קיום משאל עם בעניין כך שישתלב בתהליך המדיני ולא ייעכב אותו.
לגבי הפרדת שאלות בין ''ויתור על שטח ריבוני ישראלי'' ובין השאלה ההפוכה ''החלת ריבונות ישראלית על שטח חדש, על שטח שאין חלה עליו היום ריבונית ישראלית'', נדמה לי שהרוב הברור בישראל מוכן שישראל צריכה לדרוש ולספח את מקסימום השטח שיכלול את מקסימום המתנחלים. אבל כל עוד אין גבולות ברורים של השטח שיסופח כי הוא לא מוגדר בטיוטה להסכם אין ממש על מה להצביע. כי כאמר, עקרון סיפוח שטחים לישראל נתמך ע''י רוב בימין ובשמאל הציוני. לעומת זאת, מסירת שטח בריבונות ישראלית, ולא חשוב מה גודלו, הוא שינוי חדש בויכוח הפוליטי ועליו צריכה להינתן הסכמה עקרונית של הציבור, הסכמה שכיום אינה ברורה כלל.
לכן כל ויתור על שטח ביו''ש אינו צריך כלל להביאו למשאל עם וצריכים לאפשר לכל ממשלה ריבונית להחליט כמיטב שיקוליה (וגם טעויותיה). אני רומז לכך, שמבחינתי ממשלת העבודה – מר''צ אם תקום, יוכל הנפוליון החדש הרצוג לסגת לגבולות 67' גם בלי כל הסכם שלום. כי אם ישנה ממשלה שיכולה להחליט החלטות שגויות, לדעתי עם ישראל יצטרך לשלם על זה הרבה מאוד בדמים ובדמים.
מבחינתי, משאל עם צריך להיעשות רק בעניין החלפת שטחים ומסירת 'המשולש' לשליטת הפלסטינים. כל זה בלאו הכי ייעשה רק לאחר חתימת הסכם כלשהוא עם הפלסטינים. ואני חושב שהוא לא יהיה בעשור הקרוב.
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי