יבוּל מתנגן של שירי יובֵל

צילום תפארת חקק

הרהורים בעקבות דיסק שירים חדש - לחנים לקובץ השירים ''אסיף היובל'' של משה שפריר

דיסק השירים של משה שפריר נותן ביטוי מוסיקלי לקובץ ''אסיף היובל'' – שהיה אוסף עשיר ממבחר של 50 שנות יצירה. הספר ''אסיף היובל'' יצא לאור בהוצאת ספריית הפועלים, 275 עמודים.

לפנינו דיסק עשיר ומגוון, ביטוי לכישרונו המיוחד של משה שפריר, איש אוהב ספר, אוהב מוסיקה.
הדיסק נותן ביטוי למבחר שירים מתוך אותו קובץ מ בחר, שנלקח מתוך שמונה אסופות שירים שפרסם עד כה: ''גֶּשֶׁם מְאֻחָר'' (הוצאת ''הדר'' ת''א, 1967); ''לִשְׁאֹל וְלַעֲנוֹת'' (הוצאת-ספרים ''דון'' ת''א, 1975); ''סוֹף הַמִּשְׂחָק'' (הוצאת ''הדר'' ת''א, 1983); ''מַתָּן'' (הוצאת ''רשפים'' ת''א, 1989); ''אֲהָבוֹת אַחֲרוֹנוֹת'' (ספר פזמונים בהוצאת ירון גולן ת''א, 1995); ''הַהַבְטָחָה לְגֶשֶׁם'', 1995); ''שִׁירֵי קַיִן וְשִׁירֵי מִקְרָא אֲחֵרִים'', 2000), ''אוֹתוֹת''. 2003. נוסף לכל אלה, הובאו בספר זה כמה שירים שפוסמו בכתבי-עת (ואשר טרם כּוּנסו), וכן שירים חדשים שנכתבו באחרונה.

משה שפריר, הנמנה עם קבוצת המשוררים של ''דור המדינה'', נולד בשכונת בורוכוב (גבעתים של היום) בשנת תרצ''ו. עיקר חייו הוקדשו למקצועו כגיאולוג, ויש לכך השפעה בשיריו.

עיון בקובץ המבחר מבליט את המסלול המיוחד לשפריר: בקרית-ספר שלנו אין כמעט משוררים, ששירתם הלירית, כמו זו של משה שפריר, מחפשת לה גם צופן שכלתני. משה שפריר ליריקן מעמיק, וגם בשירים רוויי רגש, אתה מוצא את האפיק ההגותי. שפריר כותב שירה המתלבטת בשאלות הגותיות-פילוסופיות, כמו גם בשאלות מתחומי המדע, שבהן הוא מעלה תהיות אקזיסנציאליות בדבר מצבו של האדם בעולם, מרגע היותו יצור חי ועד ליום מותו, והוא מתחבט בהן לאורך כל השנים של כתיבתו השירית.

עיון בשיריו לאורך שנים יוצר תחושה של קריאה במשנה פילוסופית המנסה להקיף הכול : נושאים ''כּבֵדים'' אלה, כמו מהוּת החיים, מקומו של האדם בעולם, יחסיוּת הזמן והזיכרון האנושי, האמונה באלוהים לעומת חוקי המדע והטבע; מהם המניעים של האהבה ומהי תרומתה לפתרון חידת הקיום, ומהו העתיד הצפוי לנו (הוא כותב, בין השאר, גם ''שירים עתידָנִיִִּים'', בנוסח ''המדע הבִּדיוֹני'' של כותבי הפרוזה).

מעבר לתובנות המקוריות שהוא מביא בשיריו אלה, שפריר אף מתייחס בשירתו לדמויות של אישים ונשים במקרא ובמקורות התרבות היהודית, כמו גם לדמויות המופיעות במיתוסים של הגויים, שעליהם הוא כותב בלדות ושירי-קינה בצד שירים הוּמוֹריסטים; ויש לו גם שירים על השירה עצמה. יחד עם כל אלה, יש לציין, כי שיריו אינם רק שירים הגוּתיים ונעדרי-רגש. אדרבּא – בחיפושיו אחר תשובות לבעיות הקיומיות הללו , הוא גם מביע רגשות של אדם המבקש להגיע לנמל-הבית של הנפש: אל השַלְוָה הַשְלֵמָה כמתכּון להֵרגעוּת בתוך מהוּמַת החיים והמוּלַת העולם.

---

רגע הבריאה מתנגן בשירים

צילום תפארת חקק אֵין דָּבָר יוֹתֵר מַתְמִיהַּ / מִן הַזְּמַן הַמְמַהֵר עַד לְהַפְתִיעַ / מֵאָז רֶגַע הַבְּרִיאָה וְעַד עַתָּה, כך שר משה שפריר – והשיר לקוח מן הקובץ ''אותות'', ספרו האחרון, שכאמור ראה-אור בשנת 2003. כמרבית שירי הספר גם שיר זה נוגע בשאלות קיומיות על ימי בראשית, על משמעות היווצרות האדם והיקום ועל הציפייה לאיזו תשובה, לאיזו ישועה אישית. הזמן הממהר במירוצו מאז ראשית בריאה - מטריד את שפריר, משום שמעבר למהירות אין הוא מספק לאדם נוחם ומענה לבעיותיו הקיומיות: ...כַּאֲשֶׁר אוֹתוֹ הַזְּמַן כֹּה מִתְמַהְמֵהַּ / לְהָבִיא עֵצָה וְתוּשִׁיָּה / לָאָדָם אֲשֶׁר יוֹרֵד לְאֶרֶץ נְשִׁיָּה ( ''תְּמִיהוֹת'').

כל רגעי התמיהה וההשתאות מן הבריאה קולחים מן הדיסק, והלחנים המופלאים נותנים הרגשה של עולם בתחילת קיומו, שירים של פליאה.
למסכת זו תהייה על ראשית הבריאה, מצרף משה שפריר בדיסק שלו שירים שהם
שירי התבוננות על הארץ, על האנשים החיים בה.

כך למשל השיר ''סתיו חיינו'' שזכה ללחן של שרה דביר, וכן השיר ''בלדה על אדם שנלחם'', שאף הוא הולחן על ידי שרה דביר.
התובנות שעולות מן השיר על עלי התלתן מתחברות ללחן המרגש של דביר: יֵשׁ שְׁלֹשָה לְבָבוֹת / לְעָלֶה שֶׁל תִּלְתָּן; / וּבִסְתָו מְעֻנָּן / יְהֵא לֶב-הָאָדָם / פִּי שְׁלֹשָה אָז אֵיתָן

האהבה לארץ מזינה שיר נוסף – ''שיר הארץ הטובה'' שהולחן בקסם רב על ידי שושיה בארי דותן, וכך השיר ''שיר שלום לארץ''.
השירה מזכירה את שירי ארץ ישראל הישנה והטובה, את הציורים של נחום גוטמן, ראובן רובין, אנה טיכו. ראו איך התמונות עולות מן המלים:

האהבה לארץ מזינה שיר נוסף – ''שיר הארץ הטובה'' שהולחן בקסם רב על ידי שושיה בארי דותן, וכך השיר ''שיר שלום לארץ''.
השירה מזכירה את שירי ארץ ישראל הישנה והטובה, את הציורים של נחום גוטמן, ראובן רובין, אנה טיכו. ראו איך התמונות עולות מן המלים:

הַשֶּׁמֶשׁ שׁוּב הוּא נוֹדֵד בָּךְ / כְּמוֹ אוֹרְחַת גְּמָלִים, נוֹפְשִׁים בַּחוֹף מַצְדִיעִים לָךְ, / מוֹרִיקִים הֶעָלִים.