סיפורם של הגבישים ושל הקריסטלוגרפיה תפס מקום מרכזי בכנס השנה. כמדי שנה שומרים על המסורת: כנס בולאים, ואף פעם לא משעמם במקום כזה. כשאתה פוגש באוסף של 'משוגעים לדבר' שממשיכים לכתת רגליהם אחרי בולים נדירים, שממשיכים לעסוק בנושאים היסטוריים או גיאוגרפיים שקשורים לקבוצת בולים מסוימת, אתה מבין שזה עולם בפני עצמו.
כנס יום הבולאות השנתי הוא מופע מיוחד, חגיגה לבולאים מרחבי הארץ. בדרך כלל מתמקדים הכנסים בסיפורים של בולאים על אוספים שונים, על נושאי איסוף שונים, על עיצוב בולים והקשר למקומות או לאירועים שונים.
הפעם בחרו המארגנים לשבץ בין הדיונים הבולאיים השגרתיים, לא רק סיפורי בולים היסטוריים, אלא גם הרצאה מרתקת של פרופסור
אהוד קינן, נשיא החברה הישראלית לכימיה, על הנושא המרכזי של כנס הבולאות – בול הקריסטלוגרפיה, משמעות המושג, וסיפוריהם של הישראלים שהיו חתני פרס נובל בשנים האחרונות ושהיו חלק מן הסיפור הזה.
נאומים וסיכומים
הצגת בול הקריסטלוגרפיה בכנס הבולאות – מימין לשמאל:
חיים אלמוזנינו מנכ''ל חברת דואר ישראל, עו''ד אליהו ובר נשיא התאחדות הבולאים,
ירון רצון מנהל השירות הבולאי, דוד בן הדור מעצב הבול, צילום זוהר נוי
הכנס החל בברכה של נשיא התאחדות בולאי ישראל עו''ד
אליהו ובר – ובברכה של אורח מוערך בפורום הבולאים – מנכ''ל דואר ישראל
חיים אלמוזנינו. המנכ''ל פרש את ה''אני מאמין'' שלו בנושא הקשר בין בולים ובין חינוך, בין בולים ובין גישור בין תרבויות – והעלה על נס פעילויות שנעשו בשיתוף פעולה עם התאחדות הבולאים ועם מוזיאון הדואר והבולאות.
עו''ד אליהו ובר סיפר פכים מתערוכת הבולים העולמית, ההצלחה הבינלאומית המדהימה והאוספים הנדירים שנפרשו בפני באי התערוכה - דרך מיוחדת לקרב קהלים רבים לנושא הבולאות, צוהר לצעירים ולנוער לספוג את הבולאות באופן בלתי אמצעי.
שני הנאומים השלימו זה את זה :בנאומיהם של מנכ''ל דואר ישראל ונשיא התאחדות הבולאים זכה הקהל לעדכונים בנושאים שעל הפרק ובסקירה מקפת על התפתחות הבולאות בשנה האחרונה.
עו''ד ובר סיפר כיצד החלו כנסי הבולאות לפני 27 שנים, על כנסים כאלה במדינות שונות, ומכאן עבר לסקירה על תערוכות לאומיות ועולמיות – ועל התסריט לעתיד.
מי שנכח בכנס הגיע לאירוע מיוחד בפני עצמו. גם הפעם עוצב בול יום הבולאות בהתאם לנושא השנה: שנת הקריסטלוגרפיה הבינלאומית.
ההרצאה המאלפת אכן הצדיקה את הנושא המרכזי של כנס הבולאות. לכנס הוזמן פרופסור אהוד קינן, נשיא החברה הישראלית לכימיה, כדי להאיר את עיני הקהל בנבכי הנושא ולספר על גלריית הזוכים הישראליים בפרס נובל לכימיה: פרופסור
אהרון צ'חנובר, פרופסור
אברהם הרשקו, פרופסור
דני שכטמן,ואחרונה חביבה - פרופסור
עדה יונת.
קינן תיאר את התפתחות מדע הקריסטלוגרפיה והחל את הסקירה בתגלית של אב ובנו בפראג לפני מאה שנה.
הנרי בראג ובנו זכו בפרס נובל ובתואר 'סר' מבית המלוכה הבריטי. כאן פרש קינן הרצאה בנושא המבנה הגבישי, הקרינה האלקטרומגנטית, מהחלקיקים הקטנים עד סיפור המיקרוגל, אורך הגל במושגים של מיקרונים וגלים יותר קצרים.
קינן שיבח את
דויד בן-הדור, שעיצב את בול הקריסטלוגרפיה, בשילוב תמונות הגבישונים והסימטריה המחומשת על הבול שנעשתה בצורה וירטואוזית. כאן פרש קינן את סיפורם האישי של זוכי פרס הנובל הישראליים בכימיה, ואת הדרך הקשה עד לזכייה בתהילה.
תכנית הבולים השנתית
כאן הציג
ירון רצון מנהל השירות הבולאי את תכנית הבולים לשנה הבאה, וקיים דיאלוג של שאלות ותשובות עם האספנים באולם הכנס.
תכנית ההנפקה לשנת 2014 צופנת בחובה הנפקות משותפות עם מדינות: ישראל-מלטה, ישראל תאילנד, ישראל-אקוודור. נושאים היסטוריים מרתקים במיוחד: רדיו המחתרות, כינורות שניצלו בשואה, אבשלום פיינברג, - ובולים לאומיים שיאירו פכים של מורשת, של נופים ישראליים: המורשת הלאומית – ציוני דרך, שעוני שמש בישראל, נשים פורצות דרך, מגן דוד ומנורה. יש בולים שבוודאי יזכו לתשומת לב מיוחדת בשל אופיים המיוחד: כנר על הגג, שפת הסימנים הישראלית, תל אביב- עיר עולם ועוד ועוד. אם יש מקום שבו ניתן לתאר בולאות כדרמה, הנה לנו הכנה לדרמה בהתהוותה. בולאות יצירתית שחשה את דופק הזמן, שמתחברת הן לנושאים לאומיים והן לנושאים אוניברסאליים.
בולאי השנה
טקס בחירת בולאי השנה – מימין לשמאל:
עו''ד אלי ובר נשיא התאחדות הבולאים, אליעזר גלסמן בולאי השנה
צילומים זוהר נויל''בולאי השנה'' נבחר ד''ר
לס גלסמן מירושלים. מתברר, שמדובר באספן ותיק שלזכותו הישגים רבים בתחום איסוף תולדות הדואר ותולדות ארץ ישראל. ד''ר גלסמן ייצג את ישראל בתערוכות בולים בינלאומיות, ועשה זאת במיומנות מיוחדת: גלסמן תיעד בווידאו את הכנסים של הוועדות המקצועיות ויצר קשרים עם איגודי בולאים ברחבי העולם.
כבכל שנה, יש רפרטואר של דוברים על נושאים שונים המקיפים את עולם הבולאות ואת עולמם של אספני הבולים.
תולדות הבולאות – זוויות שונות
הדובר הראשון היה
מנחם לדור שפרש ביריעה מקיפה את נושא ''תולדות המידע והעברתו''. ההרצאה נסבה בתחילתה בהגדרת נושא המידע, העברת המידע, רישום המידע. מכאן עבר לדור לנושא התפתחות הכתב, ולא פסח כמובן על כתבי היתדות על חרסים, כתב החרטומים והפפירוסים, התפתחות האלפבית, התפתחות הנייר – ומכאן להמצאת הדפוס בשנת 1452 והשפעתו על נושא המידע ועל החברה בכלל.
בטרם נגע לדור בנושא הבולאות ואיסוף בולים לפי נושאים, סיפר על התפתחות העיתונות, שירותי הדואר והטלגרף, מכונות המידע הראשונות שהיו מבוססות על כרטיסים מנוקבים – ומכאן לפוטו ג'ורנליזם לאורך ההיסטוריה, המהפכות המשמעותיות עם שכלול דרכי ההעברה הפיזית – אניית קיטור, מכוניות, מטוסים ובהמשך: התקשורת הלוויינית, המעבר מאנלוגי לדיגיטלי. מכאן קצרה הדרך להשפעת כל המהפכות הטכניות על עולם הבולאות.
אוסף אלכסנדר – גם מגוון גם מקוון
אחריו קם לשאת דברים
צבי אלוני, האוצֵר של אוסף
צבי אלכסנדר ז''ל במוזיאון לתולדות הדואר והבולאות, שבמתחם מוזיאון ארץ ישראל, תל-אביב.
ההרצאה של צבי אלוני עסקה בחשיפת האתר המקוון של אוסף אלכסנדר. התברר מדבריו, שהיו לו מאבקים קשים עם הנהלת המוזיאון בהכרח להעלות את כל האוסף של צבי אלכסנדר לאינטרנט. צבי אלוני הציג את עמדתו החד-משמעית: מדובר באוסף שיש בו אלפי פריטים, אי אפשר להציג הכול בתערוכות, ויש לחשוף את פריטי האוסף לידיעת הציבור, ולעיניהם של חוקרים ברחבי העולם.
אלוני נשמע נחרץ ונרגש: ''ראשי המוזיאון טענו, שבניית אתר מקוון תוריד כמות מבקרים - והתשובה שלי היא שעלינו להפיץ מידע. עם ישראל הפקיד בידינו אוצרות של עם ישראל. עלינו להנגיש לציבור את כל פריטי האוסף החשוב. התמורה שמקבלים איננה חשובה. המטרה של המוזיאון היא לתת לציבור דרך להגיע לאוסף, יש לכך ערך מוסף מיוחד, ערך תרבותי ששייך לדורות, לא רק לנו''.
הפרקים הראשונים של ההרצאה המאלפת עסקו באופן הכניסה לאתר המקוון: דרך אתר מוזיאון ארץ ישראל, ת''א או דרך גוגל. מכאן עבר לדרכי השימוש בכל חלקי האתר. מדובר באתר מקוון, שנבנה בצורה משוכללת: חלוניות שנפתחות, כניסה לקבצים שניתן לדפדף בהם, כותרות שדרכן ניתן להיכנס לטקסטים, ולהגדיל קבצים חשובים לגולשים באתר. ניתן גם לקבל תוכן עניינים בצד, וכן לבצע חיפוש בטקסט של ספרים. צבי אלוני נכנס לדוגמה לגְלויות שבנימין-זאב הרצל שלח לבתו. אלוני הגדיל אותן, והתעכב על חלקים מסקרנים.
לאורך הגלישה באתר נתן צבי אלוני סקירה על מוזיאון הדואר והבולאות על שם אלכסנדר, אלוני חשף באמצעות דוגמאות חומר על צבי אלכסנדר, חומר על מורכבות האוסף המיוחד – וכן האיר את עיני הנוכחים כיצד להגיע באתר לכל הספרים, שנכתבו על ידי צבי אלכסנדר, וכן ספרים שנכתבו עליו.
האתר מסייע לגולשים להתוודע לתערוכות בולאיות שהיו במוזיאון הדואר והבולאות על שם צבי אלכסנדר, לדוגמה לתערוכת ''רכבת האמונה''. כאן עצר לרגע אלוני ולחץ על תמונה שקשורה לרכבת זו, הקרויה גם הרכבת החיג'אזית, והגיע לגלויה מאד מיוחדת, שנשלחה על ידי מהנדס הרכבת
מייסנר.
הרשימה במיוחד התצוגה של הדואר התורכי באתר, וכן המצגת שחשפה את האוסף כולו. יש באתר זה מספר קטגוריות בולאיות, ובין היתר ניתן להגיע לגלויות דואר, לתיעוד, למילון מונחים בולאיים ודואריים מיוחד הקרוי 'גלוסרי'. כל לחיצה מעניקה לנו הסבר לכל מונח.
גם הדיוט בענייני בולאות ימצא באתר הזה המון חומר מסקרן, וכך יוכל ללמוד על היסטוריה בולאות בקטגוריות שונות, כמו קונגרסים ציוניים, המושבות בעת הקמת היישוב הציוני, מלחמות העולם הראשונה והשנייה, התקופה העות'ומנית וכו'.
לאחר סיום ההרצאה של צבי אלוני פורסמו תוצאות משאל הבול היפה לשנת 2012 שבו זכתה סדרת בולי אבני החושן בעיצוב דויד בן-הדור.
מגמות בשוק הבולים ובולי צרפת
בולאים בכנס הבולאות תשע''ד, צילום זוהר נוילאחר חשיפת תוצאות המשאל, הרצה
יורם גלעדי, על מגמות בשוק הבולים הישראלי. תעריפי הבולים לאורך שנות הבולאות העברית איפשרו לקהל הצצה להתפתחות החברה הישראלית והמשק הישראלי.
יורם גלעדי בנה את הרצאתו על שלוש תקופות עיקריות:
תקופה ראשונה: 1948 עד 1953 – לתקופה זו קרא גלעדי ''בולאות ישראלית קלאסית''.
התקופה השנייה 1954 עד 1985 – לתקופה זו קרא ''בולאות מודרנית''. לתקופה השלישית משנת 1986 עד 2013 ניתן השם: בולים בשקל חדש.
לדברי גלעדי, הקבוצה הראשונה של הבולים היא המבוקשת ביותר. גלעדי הציג דוגמאות של בולים, על הסימנים שהבליטו את הייחוד שבהם, ודגש מיוחד ניתן לבולי ''דואר עברי''.
לדבריו, ערך של בולים שבר לא פעם שיאים, ו''היו אנשים שקנו דירה מרווח על מכירת בולים''.
קבוצת הבולים האחרונה אינה משתווה ברווחיות שלה, שכן מדובר בבולים שברובם משמשים לביול. גלעדי עבר לנושא הגלויות והציג גלויות שהיה להן ביקוש מיוחד. כאן הדגיש בולים וגליונית שזכו להצלחה מיוחדת, כמו גליונית המזכרת לציון 50 שנה למלחמת העולם השנייה.
בהמשך השמיע
יעקב צחור את ההרצאה שלו ''אוסף צרפת שלי''. השקופיות חשפו סיפור מרתק של היסטוריה ובולאות. על המסך ריצדו גלויות דואר שנשלחו בין צרפת לישראל, ודואר צרפתי בארץ ישראל בשנים 1915 עד 1917.
בולים על אנשי המחתרות
יעקב שבתאי הרצה על ''אנשי המחתרות במחנות המעצר הבריטיים אפריקה'' וכל זה בהקשר של תולדות הדואר. הבולאות אכן יודעת לתת ביטוי לתקופות היסטוריות ולאישים חשובים בתולדות עם ישראל ובתולדות האנושות.
שבתאי פרש נושאים בחיי העם היהודי, משואה לתקומה, וקיום היישוב היהודי בשנים 1948 ו- 1949.
נפרשה לפני הקהל תקופה משמעותית בתולדות הקמת המדינה: המחתרות, ומעצר המנהיגים במחנות במזרח אפריקה מאוקטובר 1944 עד יולי 1948. לכל נושא היסטורי כזה יש כמובן פרק בבולאות, וכיום איסוף לפי נושאים הפך להיות אופנתי, ואנו זוכים להיכרות מיוחדת עימו בתערוכות הבולים.
מי שיצא מן הכנס הרגיש התרוממות רוח. תכנית הבולים השנתית והצגת העומק של תכני הבולאות באוספים התמאטיים השונים – חשפו עולם מורכב ועשיר: בולאות יכולה להעשיר את עולמם של בני הדור הצעיר ולחזק את זהותם. יש לכך חשיבות בעידן של ערוצי מידע והיחשפות לתרבויות אחרות בעידן 'הכפר הגלובאלי'.
תכנית הבולים השנתית והפעילות החינוכית של השירות הבולאי לאורך כל השנה – וכך גם שיתופי הפעולה עם התאחדות הבולאים בתערוכות הבולים – כל אלה חושפים את מקומה של הבולאות כאפיק תרבותי, ככלי חינוכי ממדרגה ראשונה.
יפה עושים בהתאחדות הבולאים בבניית כנס מגוון שחושף את מקומה של הבולאות בחיינו: כך, לדוגמה, ההרצאה שחשפה כיצד מגמות בשוק הבולאות מציגות מידע כלכלי על התקופה, סיפורן של המחתרות הופך להיות לא רק סיפור היסטורי אלא גם בולאי: הבולים מימי האימפריה העותומאנית והשלטון הבריטי מספרים פכים מחיי הארץ הזאת וחושפים פרטים ורבדים שלא ידענו אותם.
נמשיך לחכות לבולים החדשים, נקווה שיצטרפו עוד ''משוגעים לבולאות''. היום זו אמת ועובדה: הבולאות הישראלית מנציחה רגעים היסטוריים, נופים ישראליים, מגוון נושאים מהתרבות העולמית, אישי מפתח בתולדותינו ועוד. חשוב לחזק רבדים חינוכיים אלה, שכן הבולאות היא אנציקלופדיה להעמקת זהותנו.
יום הבולאות – חגיגה גבישית מאד
השיגעון לאיסוף בולים...
