הידרדרות מסוכנת ומיותרת

צה''ל יוכל להביס את הצבא הסורי המוחלש. אולם, לא זו השאלה שעליה יידרשו קברניטי המדינה להחליט, קודם שהם מדרדרים את המצב הצבאי.

לפני קצת יותר משלושה חודשים פורסם – מפי מקורות זרים – כי מטוסי חיל האוויר תקפו והשמידו בשטח לבנון שיירת-רכב אשר נועדה להעביר חימוש מתקדם לחיזבאללה שבלבנון.

במאמר שהפצתי ב-‏4.3.13 הסתייגתי מן התבונה שבתקיפה זו. טענתי כי ישראל פעלה במקרה זה על בסיס ה''דיסקט'' הישן, דיסקט הרואה בסוריה של בשאר אסד אי של יציבות, ואילו לבנון של נצראללה היא האויב שעמו תידרש ישראל להתמודד שוב, בעתיד הלא רחוק.

מאז צעדה ישראל צעד נוסף קדימה. הפעם ראינו תקיפות נוספות בטריטוריה סורית, ואף בצמוד לנמל התעופה של דמשק. זו הייתה פעולה צבאית בעיצומה של מלחמת האזרחים הסורית, ועשינו זאת בגלוי ובמופגן, בדרך שאי אפשר להסתיר ולהתכחש לה. הצבנו אתגר שנשיא סוריה, בשאר אסד, לא יכול היה להתעלם ממנו, ולא יכול היה שלא להגיב. ואכן, ראינו שלוש תגובות:

• הצהרה סורית, שסוריה לא תעבור בשתיקה על התקיפה הישראלית,
• דיווח שלפיו כוונו סוללות הטילים הבליסטיים של סוריה לעבר תל-אביב,
• ירי שבוצע על סיור ישראלי לאורך גדר המערכת (כאשר הודעת דמשק מדווחת כאילו חדר הסיור אל תוך השטח הסורי, וכאילו הושמד הרכב הישראלי).

אינני מטיל ספק בהודעות הישראליות שלפיהן אין לישראל עניין להתערב במלחמה הפנים-סורית. יתר על כן, איננו יודעים מה עדיף לנו במצב הקיים – נפילת משטר אסד, מבלי שנדע מה ייכון בסוריה לאחר מכן, או הכרעת הכוחות המורדים והמשך שלטונו של נשיא סורי מעורער ונחלש.

אלא שאין משמעות להתלבטות זו, אם תחליט ישראל להמשיך ולממש את ''חובתה וזכותה'' להשתמש בכל האמצעים שבידה כדי לחסל את מצבורי הנשק החדיש שבידי סוריה, ולמנוע את העברתם לידי חיזבאללה (ואני מתעלם מן השאלה אם יש ביכולתנו להשיג זאת). יישום מדיניות זו יוביל להידרדרות, ולמלחמה כוללת, ישראלית-סורית.

ואכן, שמענו את הרמטכ''ל מתייחס בימים אלה, בהרצאה פומבית בחיפה, למציאות הביטחונית הרגישה. מציאות זו מחייבת אותו לשקול את המצב כמעט מדי יום ביומו, ולקבל החלטות העלולות, חלילה, להביא אותנו להידרדרות כוללת.

צה''ל יוכל, ללא ספק, להביס את הצבא הסורי המוחלש. אולם, לא זו השאלה שעליה יידרשו קברניטי המדינה להחליט, קודם שהם מדרדרים את המצב הצבאי אלא:

• היש בידינו להכריע את שלטון אסד בפעולה אווירית בלבד, מבלי לחצות את הגבול עם כוחות יבשה?
• כיצד ינהגו חיזבאללה הלבנוני ואיראן במערכה הצבאית שתתפתח? ומה תהיה תגובתנו למטר טילים מלבנון?
• כיצד יפעל העולם הערבי במהלכה של מלחמה זו, ודאגתי העיקרית – מה יהיה גורל הסכמי השלום שלנו עם מצרים וירדן?
• כיצד תשפיע מלחמה זו על הבחירות לנשיאות איראן ועל תוכניות הגרעין האיראנית?
• מה יהיו הנזקים והאבדות לעורף הישראלי במהלך ימי הלחימה?
• מה תהיינה ההשלכות של המלחמה ושל תוכניות השיקום על ''הבור התקציבי''?

נדרשת מערכת שיקולים מאד לא פשוטה. אינני מתקנא במי שיידרש לקבל החלטות בתנאים אלה. יחד עם זאת, אני מקווה כי נושאים אלה אכן יעלו ויידונו, קודם שמתקבלות החלטות.

ועוד הערה – במצב בלתי יציב זה, ככל שתושמענה ותודלפנה פחות הצהרות, ככל שנקשור פחות את ידינו בהכרזות מתלהמות – ייטב לכולנו.

---