|
איילנד, הנגבי, לוחמי השייטת וחוף פלמחים | |||||
הלבן שבעיניים / ע. צופיה (שבת, 17/07/2010 שעה 9:00) | |||||
|
|||||
הצגת המאמר בלבד |
שאלות הבהרה | |||
|
|||
א. מצד אחד בקטע על דו''ח איילנד אתה מבקר את העיתונות עד כדי שיתכן ולא ראוי להסתמך על הדיווחים בה. מצד שני בקטע על הנגבי אתה מסתמך רק על העיתונות - אותה העיתונות. כבר נתקלתי בחוות דעת על פסקי דין שהסתמכה על דיווחי העיתונות שהיתה שגויה מאד. האם לא סביר שקוראי פסק הדין יבינו אחרת את משמעות דבריו של המפכ''ל? האם לא סביר שגם הציטוטים שהצגת יובנו אחרת לאחר קריאת פסק הדין. ב. נדמה לי שלפי כללי הסטטיסטיקה מי שכן צלל בקישון לא יכול לייצג את האוכלוסייה הכללית. האם אני טועה? | |||
_new_ |
שאלות הבהרה | |||
|
|||
איני בטוח שאני מבין נכון את שאלותך. א.בהתייחס לדו''ח איילנד על רקע הכתבות והפרשנויות מיד לאחר עצירת המשט התורכי, אכן אין להסתמך על עיתונאים ופרשנים שכותבים ברמה הזו. בקטע של הנגבי אני משתמש בציטוטים מפסק הדין ,כפי שפורסמו בתקשורת,ביחס לחקירת המשטרה. זה הבדל מהותי מאוד. האם קראת את מלוא פסק הדין? אשמח אם תפנה אותי אליו. אני מתרשם שביחס לחקירת המשטרה ותגובת דוברת המשטרה הציטוטים מלאים ונכונים. בכל אופן בתגובת המפכ''ל אין התייחסות ספציפית לדברי השופט. ב.ביחס לצלילות בקישון. טענת חיל הרפואה בצבא הייתה ששיעור החולים בסרטן בקרב חיילי השייטת זהה לשיעור חולי הסרטן בכלל האוכלוסיה. המסקנה: לא הצלילות בקישון גרמו למחלה. אני טוען שהביסוס למסקנה הזו היה בזימונם לבדיקות של חיילים רבים,דוגמתי, שהקשר שלהם לצלילות היה קלוש ביותר. אגב, טענה זו מושמעת גם כלפי חוקרים ועובדים במתקנים רדיואקטיביים בארץ שחלו בסרטן. | |||
_new_ |
שאלות הבהרה | |||
|
|||
א. אינני מכיר את מה שנכתב בתקשורת חוץ אולי מצורה שטחית ביותר. לכן אינני יכול לתמוך או לשלול את מסקנותיך. ההתייחסות שלי היא רק לדברים שאתה כתבת. באופן כללי השאלות שלי מתייחסות למשתמע ממה שכתבת בלבד. כפי שענית (וכפי שהערכתי קודם) במקרה של הנגבי אתה מסתמך על הכתוב בתקשורת גם אחרי שהדוגמה שלך על פרשת המשט מעידה שזה לא מובן מאליו. השאלות שלי בעצם מנסות לפענך איך אתה יודע להבחין מתי אפשר לסמוך על הדיווח בתקשורת ומתי לא? ב. אני חושב שכאשר מדברים על שיעורי המחלה באוכלוסיה הכללית מתכוונים להשוואה עם אנשים שאין להם כל קשר לצלילות בקישון. אני חושב שבדרך כלל במחקרים כאלה את השיעורים באוכלוסיה הכללית בדרך כלל לוקחים ממקורות אחרים. | |||
_new_ |
שאלות הבהרה | |||
|
|||
א. במקרה של הנגבי אני משתמש בציטוטים מתוך פסק הדין שהופיעו בתקשורת. אני נוטה להאמין שהתקשורת מצטטת באמינות. לעומת זאת בענין המשט אני מתייחס לכתבות ופרשנויות. ב. זה שאמרתי. משווים את שיעור חולי הסרטן בקבוצה מסוימת (של אנשי חיל הים שביצעו צלילות כלשהן)לעומת השיעור באוכלוסיה הכללית. אילו ההשוואה הייתה רק לאנשים שצללו בקישון מספר מסוים של פעמים ויותר ,כנראה שהתוצאה היתה עגומה. | |||
_new_ |
תודה | |||
|
|||
_new_ |
ועדת איילנד היתה מיותרת כמו ועדת הבדיקה של טירקל | |||
|
|||
אירוע 'פליולה' הינו אירוע שולי בסך הכל בו אין צורך אפילו להתעמק בנתונים ובכוונות. 2 הועדות מיותרות שבסופו של דבר רק מנציחות את האירוע, במקום שנעביר דף חדש ונמשיך להילחם בטרור הערבי. ------------------------------------------------------ מגמתיות, הכחשה, הסתרת פנים וכו' היתה במשטרת ישראל ובפרקליטות גם בעניין עמותות אהוד ברק וחבר עוזריו ה''מסור'' כולל השר הרצוג. גיוס הכספים עבור העמותות ובהן ''דור שלום'', ''ישראל של כולנו - ישראל אחת שלנו'', ''עוד לא אבדה התקווה'', ''העמותה לקידום נהגי המוניות בישראל'', ''תקווה לישראל'', ''אלטרנטיבה לקידום העלייה'', ''נגב עכשיו'', ''אזרחים מימין ומשמאל'', ''סטודנטים רוצים שינוי'', ''התקווה - העמותה העצמאית למען יהודי אתיופיה'', ''תנו לעבוד בכבוד'', ''הכל בוער חביבי'' ועוד. משום מה גם המשטרה וגם הפרקליטות סגרו תיקי חקירה נגד ברק, הרצוג ואנשיהם בעניין חוק מימון בחירות (1999 ושוב ב-2001) וניהול תקין של עמותות, בטרם הושלמה החקירה. יד זדונית ונסתרת הגנה עליהם ב-2001-2. ------------------------------------------------------ את כפר הנופש בחוף פלמחים אפשר לעשות גם כמה קילומטרים דרומה-מזרחה. ישנו עקרון שהעשירים שברו אותו לאורך עשרות שנים שיש לישראל רק רצועת חוף אחת והיא של כולם. לכן ארסוף שנבנה על חוף שהיה שייך לקיבוץ שפיים שמכר אותו בלי אישור מנהל מקרקעי ישראל לעשירי ישראל ומתחם ''סי אנד סאן'' של אליטיסטים צפוניים מצפון לתל ברוך שחרג וגנב שטחים מהחוף הם פשע ברור נגד הזכויות האזרחיות של כלל תושבי ישראל. אז למה לכסח עוד חלקת חוף נדירה, לקעקע את הטבע ולשלול מהציבור להינות ממנה? | |||
_new_ |
מה שנכון נכון | |||
|
|||
אלא שרק היום הודיע משרד התחבורה שהוא מוותר על מחלפים בצמתים בין עירוניים והם יעדיפו את הרימזור הישן והרע. ואיך זה קשור? אז מי שלא רוצה לשדרג את תשתיות התחבורה, בטענה שהשידרוש גוזל אדמות חקלאיות, למה שלא יעדיף להשאיר את החוף מוזנח ולא לתת אותו לקבלן פיתוח מיליונר שיעשה קופה טובה על חשבון הציבור? בעצם אני בעד להשאיר את החוף פתוח לכלל הציבור ולמנוע הקמת פארק שעשועים פרטי בשם כפר נופש. אבל מהיכן הממשלה תוציא כסף לפיתוח החוף לכלל הציבור? איזה קבלן יהיה מוכן להשקיע מיליונים ולהרוויח בסוף רק כמה שקלים קטנים? כך גם בעניין התחבורה. השארת והוספת רמזורים רק תחריף את מצב בתעבורה בכבישים שיגדילו את מספר תאונות הדרכים. בחישוב סופי, להוציא את ההפסד במספר ההרוגים והפצועים שיתווספו, עדיף להקים מחלפים משוכללים בכל צומת בין עירונית. ההשקעה הכספית תחזיר את עצמה מהר מאוד בהקטנת מספר התאונות. הבעיה שמשרד התחבורה מנמק גם כאן את החלטתו הנואלת באי רצון לפגוע בשטחים ירוקים על חשבון הקמת המחלפים (כשלמעה הסיבה העיקרית היא אי יכולת לממן את העבודות)? אז כבר בכמה מטרים מרובעים מדובר? יתכן שסך כל השטח המדובר קטן מכלל שטח חוף פלמחים שניצל מהשמד. | |||
_new_ |
מה שנכון נכון | |||
|
|||
הרעיון לוותר על המחלפים המטורפים האלה נכון ויעיל. אפשר להגיע לאותם תוצאות על ידי מחלפונים קטנים שמנתבים את התנועה לתןך כיכר מחלקת בדרך למסלול הדרך המהירה הבאה. רוב העולם עבר לשיטה הזו שהוכחה ויעילה וחסכונית בקרקע. רק בישראל ובערב הסעודית עדיין בונים את מחלפי הענק המיותרים. | |||
_new_ |
מה שנכון נכון | |||
|
|||
כיכרות בכבישים בין עירוניים? אתה התכוונת לספר בדיחה? | |||
_new_ |
מה שנכון נכון | |||
|
|||
ניסו את הכיכרות במספר ערים בארה''ב, אך הן ידועות לשימצה כמגנט לתאונות ורובן נעלמו כבר. | |||
_new_ |
מה שנכון נכון | |||
|
|||
הכוונה לכבישים בין-עירוניים - שם העונש יהיה הרבה יותר גדול. אינני רואה כיצד עשרות אלפי מכוניות בשעת לחץ של בוקר או ערב יוכלו להסתדר בכיכר. מחלפים הם הפתרון הטוב ביותר בכל צומת דרכים. הם נפוצים וחשובים ביותר בכבישים בין עירוניים בגלל היקף התנועה שכבישים האלה. הם גם הפתרון המעולה ביותר בערים, אבל אפשר לבנות כאלה רק במקומות של שטחים פתוחים ופנויים. החלופה השניה אחרי מחלף בשטח עירוני הוא אכן הכיכר - מותנה כמובן בהיקפי התנועה במפגש הכבישים (ככל שיש יותר רכבים לשעה כך ערכה של הכיכר יורדת), ואז מגיעים לפתרון הסטנדרטי של צומת מרומזר. | |||
_new_ |
הבה ונבהיר | |||
|
|||
כמובן לא באמצע הדרך המהירה נבנה את הכיכר.- לא לזה בוונתי. הכיכר בנויה בנתיב היציאה מהדרך המהירה לאחר מסלול שנקרא מסלול השקטה. הכיכר מנתבת את התנועה לדרכים\דרך המהירה הבאה וממלאת בדיוק אותה פונקציה של מחלף ענק וזולל שטח. מחלף כמו קסם . כביש מהיר 1- כביש 6 כביש מהיר 2 - כביש 5 כביש בינעירוני 444- את המפלצת שגזלה אלפי דונמים , אפשר היה לבנות כך שיציאה מכביש 6 היתה מנותבת על ידי זרוע ''מחלפון '' שבסופו אי תנועה שמנתב את התנועה לכביש מס 5, 444, באופן שגוזל כמות אפסית של שטח. דוגמה למחלפון יעיל ניתן לראות במחלף אור עקיבא החדש. שנבנה על מינימום שטח, לעומת מחלפים דומים בכביש 2 שהינם מגלומנים וזללני שטח.(וגם מחלף זה עדיין גדול ועצום ביחס למחלפים חדישים שנבנים בעולם . את המחלפים האלה בוניה מעצ המסתמכת על מתכננים פרטיים שפרנסתם מבוססת על אחוז מגודל ויוקר המחלף ולא על יעילותו. כאמור, בכל ארצות אירופה עברו לניתוב התנועה ביציאה מהאוטוסטראדה, על ידי מסלולי השקטה קצרים, ובסופם כיכר שמנתבת את התנועה לאוטוסטראדות הבאות או ליציאות לערים. | |||
_new_ |
הבה ונבהיר | |||
|
|||
אתה פשוט סותר את עצמך. יציאה מדרך מהירה אינה דורשת שום כיכר משום שנתיבי הנסיעה מתפצלים ונפגשים עם הדרכים הראשיות האחרות. אז למה למנוע זרימה ישירה ורצופה נניח מכביש מספר 6 לכביש לכביש ירושלים תל אביב? היום נניח אם אתה נוסע בכביש מספר 6 דרומה אתה יכול לרדת ממנו לכיוון תל אביב פשוט בלקיחת הנתיב הימני ונסיעה רצופה במהירות גבוהה שמשתלבת בכביש ירושלים - תל אביב לכיוון מערב וכך בדיוק כשאתר רוצה להמשיך עוד קצת דרומה ולרדת לאותו כביש אבל לכיוון ירושלים. רק למעטים יותר שרוצים לרדת לכביש המוביל למודיעין מצד אחד או למושבים מצד שני יורדים ומגיעים לצומת מרומזר שפועל גם בשעות העומס בצורה אפקטיבית (כלומר, מתחשב בלחץ התנועה לכל כיוון בזמן אמיתי). לדעתי זה הפתרון הנכון להמשך בניית כבישים בינעירוניים בארץ, בין אם במסגרת פרוייקט ''כביש מספר 6'' או כל פרוייקט ממשלתי אחר. גם באירופה ירידה מאוטוסטראדה ומעבר לאחרת או לסתם כביש מהיר הוא לא באמצעות כיכרות אלא מחלפים פשוטים ונוחים שלא פוגעים במהירות הנסיעה (כלומר: אין כיכר, אין צומת, אין לחץ תנועה במרבית שעות היממה). | |||
_new_ |
האם לרגע לא חשבת שהצבא זימן אותך לבדיקות | |||
|
|||
רק משום הרצון הכן לבדוק גם אם אתה נפגעת ולא בגלל איזשהו רצון אחר שתשתש עוד נתון חיובי בסטטיסטיקה? שהרי הסטטיסטיקה בכל מקרה לא עובדת ככה. ישנה משמעות בדיוק היכן צלל כל אחד ואחד ובאיזו תדירות. לוחמי השייטת צללו יחסית הרבה הרבה יותר מ-3 צלילות בלב ליבו של האזור המזוהם ביותר במפרץ חיפה. אתה דווקא צריך להודות לצה''ל שרצה פשוט לבדוק ולוודא שנשארת בריא למרות הצלילות ולחילופין לאתר את אלה שנפגעו ולסייע להם בהליך הרפואי. | |||
_new_ |
האם לרגע לא חשבת שהצבא זימן אותך לבדיקות | |||
|
|||
אילו הצבא היה נוהג בהגינות באותם לוחמים שחלו הייתי מקבל את דבריך.אך הצבא בחר להתנער מהם בכל דרך אפשרית , לכן אני מעריך שזימוני לבדיקות, ואחרים דומים לי, לא היה מכוונה תמימה וטהורה. | |||
_new_ |
האם לרגע לא חשבת שהצבא זימן אותך לבדיקות | |||
|
|||
הצבא נוהג בהם בהגינות ומכסה את כל הטיפולים הרפואיים. השאלה הנשאלת היא האם הצבא צריך לקחת על עצמו את האחריות למחדל שיש עימה גם משמעות כספית נוספת. דעתי האישית היא כמו דעתו של השופט המכובד שמגר שהמדינה חייבת להכיר באחריותה לנכות הלוחמים ולהשקיע כל כסף שצריך כדי לנסות לשקם את חייהם ככל הניתן וגם לשלם להם פיצויים ראויים. | |||
_new_ |
האם לרגע לא חשבת שהצבא זימן אותך לבדיקות | |||
|
|||
רק בימים אלו המדינה קיבלה על עצמה אחריות מלאה. | |||
_new_ |
עוד בנושא פלמחים | |||
|
|||
_new_ |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |