|
שכר הבכירים - מבט מזווית אחרת | |||||
הלבן שבעיניים / ע. צופיה (שבת, 03/07/2010 שעה 13:00) | |||||
|
|||||
הצגת המאמר בלבד |
הערות-שאלות | |||
|
|||
1. למיטב הבנתי הסכמי ''מצנח הזהב'' דומים להסכמים בין עובדים רגילים למעסיקים. נדמה לי שכולנו מכירים אנשים שבעת שעזבו מקום עבודה קיבלו ''פיצויים'' ממקום עבודתו הקודם וגם זכויות פנסיוניות. זהו גם מה שמקבל הזכאי ל''מצנח זהב'' בהבדל אחד – הסכום הרבה יותר גבוה. בכל זאת, מה היית אומר אם אותו מנהל שעבר לעבוד אצל תשובה מקבל ממעביד העבר שלו ''מצנח זהב'' בסך של מיליוני שקלים רבים? 2. מה היית אומר על העובדה שמומחים (כמו פרופסור אבי בן בסט למשל) רבים מציינים שלעיתים קרובות הבונוסים והאופציות נקבעים לפי שיקולים קצרי טווח (ביצועים לשנה אחת)? | |||
_new_ |
הערות-שאלות | |||
|
|||
1.כאשר עזבת מקום עבודה שעבדת בו עשרות שנים ועברת לעבוד בחוזה אישי שבו ניתן לפטר אותך מרגע לרגע וכן עשוי להיגרם לך ,כתוצאה מזה, נזק אישי רב,ללא ''מצנח זהב'' עשית עיסקה רעה מאוד. סכום ''המצנח'' הוא עניין של מו''מ ועומד ביחס לסכומי השכר שלך. 2.הבונוסים והאופציות הן ביחס לביצועים שנתיים. לכן יתכנו שנים שמלבד שכר לא יקבל המנהל שום הטבה.מאחר והחוזה האישי מאפשר למעביד לפטר אותך מיידית הרי אין הגיון לבנות טבלת שכר רב שנתית כאשר עבודתך אינה מובטחת. במשרדי ממשלה ומקומות עבודה רבים אחרים כגון בנקים שלא ניתן לפטר עובדים בקלות הרי יש טבלת קידום רב שנתית. בחברות ציבוריות פרטיות הדבר לא קיים ולכן התיגמול הוא מיידי. | |||
_new_ |
לא ענית לשאלותי | |||
|
|||
1. מה היית אומר אם אותו מנהל שעבר לעבוד אצל תשובה מקבל מהמעביד הקודם שלו ''מצנח זהב'' בסך של מיליוני שקלים רבים וגם תשובה מטיח ''מצנח זהב''? 2. פרופסור בן בסט (http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId...): ''הבונוסים נקבעים לפי ביצועים שנתיים, ולכן מגבירים את הסיכונים שהמנהל נוטל על עצמו. יש לאסור מתן תמריץ לפי ביצועים שנתיים, אלא ארוכי טווח''. הוא לא מדבר על טבלת שכר רב שנתית, ועל תיגמול לא מיידי. הוא כן מדבר וממליץ על קביעת תיגמול (בונוסים ואופציות) לפי משתנים שמשקפים יותר טוב את מטרות ויעדי הטווח הארוך של הפירמה. בן בסט הוא אחד שמכיר את המגזר הפרטי ואת הנעשה בו פעם אחת בתור חוקר, פעם נוספת כמנכ''ל האוצר ופעם נוספת כחבר ויו''ר של ועדות ציבוריות שונות. גם זוהר גושן אומר דברים דומים. האם הם ואחרים כמוהם ממליצים על רעיונות בלתי מציאותיים? מה היית אומר על העובדה שמומחים (כמו פרופסור אבי בן בסט למשל) רבים מציינים שלעיתים קרובות הבונוסים והאופציות נקבעים לפי משתנים קצרי טווח (ביצועים לשנה אחת)? | |||
_new_ |
כנראה שלא הבנת את תשובותיי | |||
|
|||
1.איני נכנס לכיס של אף אדם ואני חושב שגם אחרים צריכים לנהוג בהתאם. כאשר אדם מנהל מו''מ על מקום עבודה חדש ומוכיח כי כתוצאה מהמעבר למקום החדש הוא מוותר על הטבות וזכויות שהיו לו במקום הקודם, לטעמי הוא זכאי לקבל ''מצנח זהב''. איני חושב שהמעסיק החדש צריך לבדוק את ההיסטוריה התעסוקתית של העובד החדש ולפי זה לשלם לו. האם המעביד החדש צריך ''להנות'' מהסכמי השכר שהיו לעובד עם מעבידו הקודם? נראה לי קצת קטנוני. 2.עם כל הכבוד לפרופ. בן-בסט הרי הוא רק ''משחק'' במילים. התגמולים האישיים ניתנים או לא ניתנים, מדי שנה כי כל הכלכלה ''עובדת'' במושגים של שנה. תוכל גם לשאול את הפרופסור למה מאזן מתפרסם כל שנה ולא פעם ב-3 שנים? אם אותו מנהל הביא הצלחה לחברה באופן רצוף מספר שנים הרי הוא נהנה משכר גבוה במשך מספר שנים ברציפות. אך אם בשנים מסוימות הרווחים היו צנועים, הרי הוא לא נהנה מתגמול וכך תוכל להיווכח כי החישוב משתרע על מספר שנים. באחדות היה השכר גבוה ובאחדות לא היה תיגמול.זה בדיוק עונה על דרישתו של בן-בסט. אגב,בכתבה שצרפת, בן-בסט כמעט שאינו עוסק בנושא הנידון ורק בדרך אגב הוא אמר משהו לגבי תגמולים וזה היה ממש שיטחי.כך שקשה להסתמך עליו בכתבה שרק 2 שורות מתייחסות לנושא התגמול. האופציות והבונוסים של המנהלים הם נושא למו''מ בינם לבין מעסיקם,כל נסיון להתערב בכך לא יצלח ויביא לעיוותים קשים וגרועים מהקיימים כיום. | |||
_new_ |
הבנתי את תגובותיך | |||
|
|||
1. התגובה שלך לא ממש עונה לשאלתי. 2. אינני מקבל את הטענה שלך לגבי מהי עמדת בן בסט על המציאות (מה קובע את שכר המנהלים). 3. הזכרתי את עמדת בן בסט כדוגמה לעמדתם של רבים אחרים בדבר המציאות ביחס לשכר המנהלים. הציטוט (http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId...) הוא עדות שלפירמה יש יעדים שונים לטווח קצר ויעדים לטווח ארוך ושאינם בהכרח זהים. העובדה שיש נתונים קצרי טווח (מאזן שנתי) אינה פוסלת את האפשרות שיש מדדים ופרמטרים שמתייחסים פחות או יותר טוב ליעדי הטווח הארוך. | |||
_new_ |
הבנתי את תגובותיך | |||
|
|||
1.אולי תפרט. 3.יעדים זה דבר אחד וניהול זה דבר אחר. אין ניהול לטווח קצר או ניהול לטווח ארוך. הדירקטוריון קובע יעדים. עמידה ביעדים, בדרך כלל מזכה בתיגמול. המודד להשגת היעדים, גם לטווח ארוך, נעשה כל שנה ושנה והתיגמול בהתאם. אך ,מעשית, תיגמול המנהלים הוא על פי מידת הרווחיות שהשיגו לחברה. וזו נמדדת כל שנה כי כך נהוג בכל כלכלות העולם. | |||
_new_ |
הבנתי את תגובותיך | |||
|
|||
1. אין אפשרות לפרט יותר מאשר בשאלה המקורית בתגובה 151808. 3. העמדה של בן בסט ואחרים (וגם שלי) שמבחינת האינטרס של הפירמה הוא שהחישוב של בונוסים והאופציות יקח בחשבון גם יעדים של הטווח הארוך. למשל שתקופת ההבשלה (מימוש) של האופציות תהיה יותר ארוכה. על פי גישה זו, תפקידו של המנהל הוא להחליט מה עושים קודם (טווח קצר) ומה עושים אחר כך; מה עושים בימים אלה (טווח קצר) ומה יעשו בעוד מספר שנים (טווח ארוך). אם מעניקים בונוסים ואופציות רק על יעדי הטווח הקצר נוצרת אצל המנהל העדפה ליעדי הטווח הקצר. אבל ראוי שהעדפה של המנהלים תתן משקל גם ליעדים רחוקים יותר. בשפה כלכלית האינטרס של הפירמה הוא הגדלת הערך הנוכחי שלה וזה תלוי בזרמי המזומנים והרווחים צפויים בעתיד - השנה ובשנים הבאות... ולא רק השנה הנוכחית. | |||
_new_ |
הבנתי את תגובותיך | |||
|
|||
זמן ההבשלה של האופציות הוא חלק מהמשא ומתן שהמנהל המיועד מנהל עם מעסיקיו העתידיים. ונשאלת השאלה:נניח שזמן ההבשלה של האפציות היה 5 שנים.אז לפי ההגיון שלך ושל פרופ. בן-בסט הרי בשנה החמישית המנהל ''ישתולל'' בעסקאות לזמן קצר כדי להעלות את מחיר המניה ושווי האופציות. נראה לך שכך מתנהגים מנהלים בכירים ? לדעתי, בכלל לא. איני מאמין שאתה או אחרים מסוגלים להביא דוגמא אמיתית של מנהל, שלא עבר על החוק, וניצל את מעמדו לקידום רווחים אישיים שלו. זה קורה רק באגדות המתפרסמות בתקשורת. | |||
_new_ |
הבנתי את תגובותיך | |||
|
|||
זמן ההבשלה הוא רק חלק מהעניין עם האופציות אפשר להוסיף גם קצב ההבשלה ומגבלות אחרות שיבטיחו שיעדים של הטווח הארוך ילקחו בחשבון. על אמונה לא אתווכח איתך. כאשר אני קורא מה אומרים מומחים מוכרים בעולם המקצועי (זוהר גושן, בן בסט) על ניצול כוח שוק וניגודי עניינים ביחסים שבין המנהלים וחברי הדירקטוריון אני נוטה לקבל זאת כדיווח על מידע-נתונים שהם מכירים. אם המומחים טוענים שזה גם גורם לפגיעה ביעדי הפירמה בגלל שזה מגדיל את הסיכון לעתידה, זה נשמע מאד הגיוני וסביר. | |||
_new_ |
הבנתי את תגובותיך | |||
|
|||
על טעם וריח אין ויכוח. | |||
_new_ |
מסכים בעקרון, אבל | |||
|
|||
מסכים עם השורה התחתונה, של ההתנגדות להתערבות בשוק. אבל יש לזכור, שאנשי עסקים ברמתו של מר תשובה עושים חלק נכבד מהונם בהתבסס על התערבות כזו. למשל, רכוזיות משק החשמל בארץ נובעת מחוקים, לאו דוקא מהכרח. כל כך הרבה כח נובע משליטה במקורות אנרגיה בגלל זה. רגולציות נוקשות מאד מהוות חסמי כניסה לשווקים רבים (תקשרת אלחוטית לדוגמא), והן שמונעות את את התחרות בהם. רכוזיות בשווקים אחרים (תקשרת לדוגמא) נובעת מכך, שלאותם מעט ''טייקונים'' יש כבר מספיק כסף משווקים רווחיים יותר, שבהם הם מוגנים, כדי להכנס לכל מקום בתנאי על. חוקים שמחייבים כל מעסיק קטן לשים כסף בחברות הבטוח הגדולות והמוכרות - גם הם, עם כל הכבוד לטובת העובדים, מסייעים להנצחת אותה רכוזיות. בדיוק כמו במקרה שכר המינימום - התערבות קטנה ''לטובת הפועל'' במקום אחד דופקת אותו אחרי כמה חדשים כשהוא בכובע של ''צרכן''. אולי הצבור אוהב את הפינג-פונג הזה. בכל אפן, יש מדה מסוימת של הגיון בטענה, שאם הממשלה כבר מסבסדת במדה מסוימת את שכר הבכירים, תהיה לה גם זכות להיות צד בהחלטה על גבה השכר הזה. בעיה. הבהרה: אין לי שום דבר נגד מר תשובה וחבריו, ובאפן אישי אני אפילו די מעריך אותם בנושאים מסוימים. | |||
_new_ |
יש ראש ממשלה בישראל. | |||
|
|||
_new_ |
סוף סוף לאחר שנה וחצי אתה מודה בעובדות | |||
|
|||
_new_ |
סוף סוף לאחר שנה וחצי אתה מודה בעובדות | |||
|
|||
כבר לפני שנתיים, בטרם הבחירות, אמרתי לך, או בגלגולך הקודם, כי נתניהו טוב לשמאל לכן הוא גם טוב למדינה. ולא טעיתי, השמאל מתחיל כיום מליברמן ועוצר בג'ומס. | |||
_new_ |
סוף סוף לאחר שנה וחצי אתה מודה בעובדות | |||
|
|||
תזקיר לי (-: | |||
_new_ |
סוף סוף לאחר שנה וחצי אתה מודה בעובדות | |||
|
|||
אתה כורך בחבילה אחת את ג'ומס ודומיו הרוצים שלום עם הפלסטינים ואת אחרים שרק מחופשים למי שרוצים בזה . לנתניהו נוח להציג עצמו כמי שרוצה שלום ומדינה פלסטינית , כשהוא מבין כי הצד השני לא ייתן לזה לקרות . | |||
_new_ |
סוף סוף לאחר שנה וחצי אתה מודה בעובדות | |||
|
|||
אתה שוכח שנתניהו קיבל את הסכם אוסלו וקיים חלק נכבד ממנו. ברמה הסיסית אין הבדלי גישות בין ליברמן וג'מס ומי שבאמצע. אל תזלזל בצד השני, הם לא פחות מתוחכמים מאיתנו. כאשר יראו מצב פוליטי טוב מבחינתם יקחו אותו ולמי ששיחק משחק מדומה( ואיני חושב שנתניהו משחק משחק מדומה) לא תהיה ברירה. | |||
_new_ |
סוף סוף לאחר שנה וחצי אתה מודה בעובדות | |||
|
|||
אין העבר מעיד על העתיד , אף כי הם דומים לפעמים . עד כה לא החמיצו הפלסטינים כל הזדמנות . נראה מה יקרה . | |||
_new_ |
סוף סוף לאחר שנה וחצי אתה מודה בעובדות | |||
|
|||
עברו של אדם מלמד על אופיו, תכונותיו ודעותיו. | |||
_new_ |
סוף סוף לאחר שנה וחצי אתה מודה בעובדות | |||
|
|||
לפי זה אבו מאזן והפלסטינים האחרים יחמיצו שוב . . . | |||
_new_ |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |