ושוב חוזר נגון השקר המצרי

בימים אלה, אחת לשבוע כבר כמעט שנה, תחנת הטלביזיה של אל-ג'זירה משדרת תכנית אישית בת שעה של מוחמד חסנין הייכל. האיש היה עורכו הראשי של העתון המצרי הגדול ''אל-אהראם'' (פרוש השם בעברית ''הפירמידות''), ואיש סודו המקורב ביותר של הנשיא המצרי גמאל עבד א-נאצר. אין ספק שמתוקף מעמדו האישי של האיש, יש לו ידע רב וארכיון אישי עשיר ביותר על תקופת נשיאותו של נאצר. אי לכך הטלביזיה של נסיכות קטר החליטה לתת לו תכנית שבועית של שעה, שבה הוא מסביר, מתאר ומנתח מהלכים מדיניים וצבאיים של מצרים מאותם ימים. וכמובן, על מנת להעניק לתכנית דרגת אמינות ואותנטיות גבוהה, כל שידור מלווה בהצגת מסמכים, תעודות וצטוטים מפיהם של בכירים מצריים, ומיומנו האישי. התכנית נקראת ''עִם הַיְכַּל'' (مع هيكل). התכנית ששודרה אתמול, יום חמישי 21 למאי, הוקדשה לפתיחת מלחמת ששת הימים.

חסנין הייכל יודע לספר לנו כי נאצר ידע היטב בחושיו המפותחים, כי ישראל תצא למלחמה ביום שני (5 ביוני). הוא אמר זאת לפילדמרשל עבד אל-חכים עאמר, ואף נימק זאת: דיין צורף לממשלה, ביום ראשון תהיה ישיבת ממשלה שתאשר זאת. וביום שני ישראל תתקוף. על סמך זה יצא עבד אל-חכים עאמר עם אלופי המטכ''ל המצרי, ביום שני בבוקר לביר תמדה שבמרכז סיני, כדי לעמוד מקרוב על ההתפתחויות. אבל חסנין הייכל שכח לציין את תרגיל ההונאה שישראל עשתה באותם ימים, שמטרתו היתה להפיג את המתח, ולהרדים את המצרים. היא שחררה לחופשת שבת כמעט מחצית הכח המגוייס, ודאגה שהחופשה תקבל הד גדול ברדיו ובתקשורת. התרגיל הצליח, והמטרה הושגה. רק על סמך התרגיל הזה הרשה לעצמו הפילדמרשל המצרי לצאת לסיני עם המטכ''ל המצרי, כדי לבחון את מצב הכוננות של כוחותיו בסיני.

לא אלאה את הקורא בכל ספורי המעשיות של הייכל על יום פתיחת המלחמה, אבל אציין נושא אחד עיקרי, שמצביע על כל השקר העצמי הטמון בהנהגה המצרית - אפילו עד היום. חסנין הייכל ממשיך ומספר כי כאשר הפילדמרשל ומטהו חזרו לקהיר באותו בוקר, זה היה לאחר שחיל האוויר הישראלי כבר ביצע המתקפה הראשונה על מצרים. נאצר התקשר אליו ובקש ממנו לדעת את ה א מ ת על המצב. לאחר התיעצות עם מפקד חיל האוויר, הם הגיעו להערכה שחיל האוויר הישראלי יכול היה לתקוף רק עם 50 מטוסי קרב - אם לוקחים בחשבון שלישראל יש 200 מטוסים, חלק מהם נמצא בטפולי תחזוקה, וחלק נכבד צריך להשאיר כדי להגן על המרחב האווירי הישראלי. אבל ישראל תקפה בבוקר החמישה ביוני עם 195 מטוסים, משמע שהיא לא עשתה זאת לבד. לדעת מפקד חיל האוויר המצרי, מטוסים אמריקנים השתתפו בהתקפה. התיזה הזאת היתה מקובלת על עבד אל-חכים עאמר, וכך הוא העביר אותה לנאצר. אבל לדברי הייכל, נאצר דחה את הדעה על השתתפות אמריקנית בהפצצות האלה. ואז מפקד חיל האוויר, ופילדמרשל עאמר עמדו על כך שהאמריקנים נטלו חלק בהתקפה - אם לא בהשתתפות פעילה, אזי בפריסת טייסות אמריקניות בישראל שיגנו עליה. דבר שאיפשר לישראל להוציא את כל מטוסיה למתקפה. זה במישור האחד. במישור האחר, האמריקנים סייעו לישראל לתכנן את מבצע ''מוקד'' של חיל האוויר הישראלי. כי ישראל לבדה אינה מסוגלת לכך. ישראל והאמריקנים לקחו את התכניות האוויריות של צרפת ובריטניה מ-‏1956, ושדרגו אותן למבצע ''מוקד''. חשוב מאד לציין, שאת כל הדברים האלה אומר חסנין הייכל, כאשר פרושים לפניו על השולחן, מסמכים, תעודות ופרוטוקולים. וזאת כדי להעניק לדברים מימד אוטנתי והיסטורי. אלא שחסנין הייכל שוכח שלא כל צופיו הם מצרים. ואנחנו הישראלים זוכרים את שיחת הטלפון של נאצר עם המלך חוסיין, שבה דחק הנשיא המצרי במלך הירדני, לצאת בהודעה משותפת שארה''ב השתתפה במלחמה לצד ישראל.

אבל האמת הישראלית הפשוטה היא, שחיל האוויר הישראלי הוציא באמת את כל מטוסיו למתקפה על מצרים, והותיר בעורף רק חמישה מטוסים. כיון שהנחת היסוד היתה, לאחר המתקפה הזאת חיל האוויר המצרי לא יוכל להיות פעיל.

• • •

את התבוסה של הצבא המצרי במלחמת 1948, תלה המטכ''ל של צבא מצרים בממשלה המצרית, ששלחה את הצבא למלחמה עם נשק קלוקל. זאת גם היתה אחת הסיבות להפיכה המצרית בשנת 1952. את התבוסה של הצבא המצרי במבצע ''קדש'' (1956), תרצה הממשלה המצרית, שהצבא המצרי נוצח על ידי צבא משותף של שתי המעצמות בריטניה וצרפת. במאמר מוסגר, ייאמר כי במקרה הזה אפשר לקבל חלק מהתרוץ, בגלל התאום שהיה לישראל עם צרפת ובריטניה. למרות שבלחימה על הקרקע בסיני עמדו לבד זה מול זה צבאות מצרים וצה''ל. המלחמה הסתיימה עם 5000 חיילים מצרים שנהרגו, ו-‏6000 חיילים מצרים שבויים. ישראל אבדה 174 לוחמים ושבוי ישראלי אחד (טייס).

את תבוסת הצבא המצרי במלחמת יום כפור (1973), שהיא התבוסה הצבאית הגדולה ביותר בהיסטוריה של המלחמות בעולם, מצרים חוגגת כנצחון גדול. והפעם הם שוכחים לציין את הסיוע האמריקני של הנרי קיסינג'ר, שמנע מאתנו להשמיד את הארמיה השלישית. ולמרות זאת זו היתה תבוסה משפילה. אבל בתוך תוכם יש ביניהם כאלה שיודעים את האמת. כמו הגנרל עבד אל-ע'אני גמסי, שאמר לאל''מ דן שומרון בשיחות הק''מ ה-‏101, בערך כהאי לישנא: אם בתנאי פתיחה כאלה הפסדנו את המלחמה, אנחנו לעולם לא נוכל לנצח אתכם בשדה הקרב.

אבל תרבות השקר ממשיכה להתקיים במצרים. הם אינם יכולים בלעדיה. כי מצרים היא המדינה הערבית הגדולה ביותר. מצרים היא המדינה הערבית העתיקה ביותר. ומכאן היא אף פעם לא מפסידה. הם מאמינים שהם מצליחים להונות את העולם.

---